לארגונים דמוקרטיים יש הנחות יסוד מקדמיות שמגבירות הטמעה, כיוון שהן מראש מתייחסות לכל החלקים הנדרשים להטמעה טובה במנגנונים שלהם.
ארגונים דמוקרטיים, נשענים על שקיפות, על אחריותיות ועל שותפות.
בארגונים אלו, המיישמים פרקטיקות וגישה השתתפותית, התרבות הארגונית מוכוונת שיפור מתמיד ומתבססת על מנגנונים התומכים בשינוי מתמשך.
בשונה מארגונים היררכים, בהם קיימים נהלים שמנסים לחזות מראש את התרחישים ולתת להם מענה (בצורת חוקים וחלוקת תפקידים בארגון), בארגונים דמוקרטים (לדוגמה ב ארגוני Teal) התפיסה היא תהליכית.
גישה זו מבוססת על תבניות/פרוטוקולים לעבודה משותפת על שינוי או השתנות שתוצאותיה לא תמיד ידועות מראש. תפיסה של תהליכים, יוצרת מסגרת הסכמות בתוכה חברי הארגון מקיימים יחסי גומלין ושיח לשיפור התוצאות וניהול המשימות, כשכל אחד מהם פועל ברמת אוטונומיה גבוהה.
בארגון דמוקרטי, הצורך בשינוי יכול להגיע מכל רחבי הארגון, הוא מתבסס כצורך ארגוני ברגע שאנשים רבים חשים שהוא נדרש. בשלב הבא תתבצע עבודה של פיתוח אסטרטגיה לביצוע השינוי אשר מערבת את כל מחזיקי העניין. עבודה משותפת זו יוצרת מעצמה את הלמידה הפנימית הנדרשת לביצוע השינוי.
בארגונים דמוקרטיים, המהלכים נעשים בחסות ובמרחב שההנהגה הבכירה מאפשרת וזה מראש אחד מתפקידיה המרכזיים.
כאשר אנשים רבים רואים עצמם משפיעים עולה המחוברות שלהם ומיסוד השינוי הופך למשימה משותפת. אין חוויה של הנחתה ויש מנגנונים של בקרה ופיקוח אינהרנטיים המנטרים את תהליך ההטמעה, מחפשים בעיות ומציעים שיפור מתמיד.
פיתוח המשאבים, נעשה כחלק מתהליך החשיבה והתכנון המשותף, כך שמראש ההתבוננות על המשאבים היא רחבה, היא מאפשרת תפיסה לא טריטוריאלית של משאבים וסולידריות רבה יותר. לפעמים נמצאים משאבים, במקומות לא צפויים ונעשה איגום של מטרות. השינוי יכול להיות מוטמע לתוך התכניות של המחלקות השונות.