מערכות משתפות הן מערכות בהן ההיררכיות מושטחות. במערכות כאלו קיימת חלוקה מחודשת של הסמכויות, על מנת לאפשר שותפות של חברי המערכת במוקדי הכוח. בארגונים משתפים דרגות החופש של העובדים גבוהות הן באופי הגדרת התפקיד והן במידת אוטונומיה לביצוע המשימות. במערכת קיימות פלטפורמות שונות המאפשרות לעובדים להיות שותפים בקבלת החלטות ושותפים בהתנהלות.

אופי ההתנהלות נשען על שלושה עקרונות מרכזיים:

• פיזור אחריות: חלוקת תחומי האחריות השונים בתוך הארגון ומתן אוטונומיה.
• העצמת עובדים וקהלים: עקרון היוצא מנקודת הנחה כי העצמה אישית ופיתוח מקצועי מתאים יסייעו לעובדים להתמודד עם תחומי האחריות שלהם.
• מנגנונים לקבלת החלטות משותפות: קיימים מבנים שתפקידם שיתוף של העובדים בקבלת החלטות לפי מודלים שונים של השתתפותיות. במקום כזה מתרחשת תרבות דמוקרטית של שיתוף, דיאלוג וסינרגיה בין הפרט
  למערכת.

עקרונות אלו מגדירים את אופי הניהול: ההסכמה לוותר על כוח ולאפשר אותו לאחרים, השקעת האנרגיה הפנים ארגונית בדיאלוג מצמיח, קהילות למידה מקצועיות ומבנים ארגוניים השתתפותיים.

האסופה שלפנינו מציגה את הדרכים והכלים של מערכות משתפות ושל המנהיגות העומדת בראשן.