מדן ועד אילת, תהליכי הקהילות הלומדות של DemocratEx
משהו מעניין קורה בקצוות של הארץ, הרעיון של קהילות למידה מקצועיות צובר תאוצה ומתחבר לתפיסה של תהליכים השתתפותיים. הרעיון של קהילות מקצועיות לומדות, הוא רעיון מוכר במערכת החינוך ובמסגרות הפיתוח המקצועי אבל הפעם אנו מחברים אליו תפיסות מתקדמות של למידה בניהול עצמי של הלומדים ומנגנונים ארגוניים של ארגון לומד.
בצפון
במחוז צפון החליטה קבוצת המפקחים של החינוך הממלכתי יהודי להפוך את הפירמידה. במקום להחליט עבור המנהלים מה ילמדו בתהליכי הפיתוח המקצועי שלהם הם נתנו להם לבחור. הבחירה הולידה תהליך למידה מרתק שבו חברו 180 מנהלים, 10 מפקחים, כוחות רבים ממחוז צפון, מומחים ואנשים מהקהילות בצפון. כך נולדה "מכמורת -הרשת הצפונית: קהילת מנהלים שמחה מקצועית ולומדת".
את המהלך הובילו אמיר מיכאל, מפקח כולל של המחוז וסגן מנהלת המחוז, יחד עם מלי נץ האחראית על הפיתוח המקצועי במחוז ויעלי ארמה אורן מפקחת כוללת, והכל בברכתה של ד"ר אורנה שמחון מנהלת המחוז וליווי של אבני ראש"ה. נוצר מפגש מרגש בין שני מרצ'בסקי מה DemocratEx של המכון לחינוך דמוקרטי, לקבוצת המפקחים, בו נפגשו ראש פתוח, עם רצון פתוח ולב פתוח ליצירה מהנה ומשחררת של הרבה למידה משמעותית.
עוד בצפון…
במקביל למתרחש בפיתוח המקצועי של המנהלים, מלווה המכון לחינוך דמוקרטי מזה שלוש שנים, קהילת מורים בצפון הארץ בהנהגתה של ד"ר טלי בארי במסגרת פרויקט של "קדימה מדע". הקהילה לקחה מודל פדגוגי של "למידה תוך פתרון בעיות" שפיתחה טלי ומטמיעה אותו בהובלה של "קדימה מדע" במספר בתי ספר גדולים בצפון. קהילת המורים מהווה מרחב להגדרת סטדנדרטים, מחוונים, היוועצות עמיתים, תכנון ופיתוח המודל.
וגם בדרום
ואי שם באילת מתפתח מודל יפהפה שמחבר את תהליכי הערכת המורה עם הרעיונות של קהילה מקצועית לומדת. משרד החינוך מבצע בימים אלו שינוי מבורך והופך את תהליך הערכת המורה מתהליך של הערכה מסכמת לתהליך של הערכה מעצבת, באילת כבר מיישמים.
רונית בית הלחמי מנהלת מרכז הפסג"ה עשתה חיבור מתבקש אך חדשני, בין יעדים שמורים מציבים לעצמם לשיפור מתוך הכלי הרשמי של הערכת מורה לבין למידה שהם עושים על היעדים במסגרת חדר מורים לומד.
מילה לסיום
כל המודלים האלו מספרים סיפור פשוט: אנשים מבוגרים יודעים מה הם צריכים ללמוד כדי להתפתח מקצועית וכדי להשתפר, הם גם יודעים איך הם לומדים הכי טוב.
האם המערכות יתנו להם מרחב לזה, או שמא ימשיך הפיתוח המקצועי האמיתי להתקיים מחוץ לשעות העבודה?
