בית מדרש | המכון הדמוקרטי

בית מדרש

בית מדרש בתפיסת עולם דמוקרטית“אין בית מדרש ללא חידוש” ( מסכת חגיגה, ד ג’/ ע”א).בית המדרש במובנו המקובל הינו מקום התכנסות המשמש ללימוד תורה.
להמשך קריאה

בית מדרש בתפיסת עולם דמוקרטית

“אין בית מדרש ללא חידוש” ( מסכת חגיגה, ד ג’/ ע”א)

מאת: מיכל גלבוע אטר

בית המדרש במובנו המקובל הינו מקום התכנסות המשמש ללימוד תורה.

במסכת חגיגה נאמר ” אין בית מדרש ללא חידוש” – אמירה זו מהווה את הנחת המוצא לתפיסה המוצגת במאמר זה –

בית המדרש במהותו הינו מקום להתחדשות הן באופי הווייתו והן בתהליכים המתרחשים בקרב משתתפי בית המדרש.

בית המדרש אינו מקום הקופא על שמריו, הוא מזמן ומזמין חשיבה יצירתית, אישית, פורצת גבולות מובנים מאליהם, בוראת עולמות חדשים תוך אישיים ובין אישיים.

בנסיון להעתיק את הרעיון הבית מדרשי לתהליכי הוראה ולמידה הנשענים על תפיסת הפדגוגיה הדמוקרטית, בין אם במערכת החינוך ובין אם מחוצה לה, אנו מנסים לבחון את בעלי התפקידים המרכזיים בבית המדרש ואת מידת הגמישות ביחסים בין בעלי תפקידים אלו:

  • מנחה הלמידה
  • קבוצת הלומדים
  • הפרט הלומד
  • הטקסט שבמרכז הלמידה
  • התהליך עצמו

הנחת המוצא, הגורסת התחדשות בבית המדרש, מובילה אותנו למחשבה  כי אפשריים מודלים שונים של למידה בית מדרשית ואלו יווצרו כתוצאה מהבחירות השונות, בקשרים  בין החלקים השונים המרכיבים את בית המדרש.

המאמר שלפנינו יתייחס למספר שאלות  , הרלוונטיות לתהליך הקמתו של בית מדרש. לכל שאלה ישנן תשובות שונות , המשקפות תפיסת עולם ,כזו או אחרת, לגבי מהותו של בית המדרש.

יופיו של בית המדרש הדמוקרטי ביכולתו לתת לכל בעל בית מדרש ליצור את היצירה הבית מדרשית הייחודית שלו, בצרוף היחסים המתאים לו , בדגשים ובטקסטים הרלוונטיים לעולמו.

ואחרי כל זאת, בכל מודל שיבחר, יבנה, יווצר – נמצא את המימד שאין בלתו – המימד הדיאלוגי . דיאלוג  בין אדם לאדם, בין אדם לטקסט, בין אדם לעולמו הפנימי, בין אדם לעולם החיצוני.

בית המדרש – סודות נפתחים, בין צורה לתוכן

לפניכם  אוסף של שאלות סביב המימדים המניעים את בית המדרש ואת אופיו. לכל שאלה – אוסף  תשובות אפשריות כפי שנוסחו והובחנו על ידי משתתפי תהליך למידה בית מדרשי שהתקיים במכון לחינוך דמוקרטי במהלך שנת תשע”ב.

התשובות נוגעות לשני מימדים:

מימד התוכן –  מתייחס לשאלת ה”מה”- מה הגישה מבחינת מהות רעיונית, רגשית, קוגניטיבית.

מימד הצורה – מתייחס לשאלת ה”איך” – איך מתרחש התהליך כך שיתאים ל”מה” הנבחר.

התשובות שונות, לעיתים אף סותרות. הבחירה היא שלך הקורא – באוסף התשובות המתאים לך, לאופייך ולחלומך באשר למראהו ומהותו של תהליך למידה בית מדרשי.

כל חלק בטבלא יתורגם ליחידה הבנויה גרפית כמו דף גמרא באמצע השאלה והטקסט שעימה ובשני הצדדים התייחסות למימד התוכן והצורה.

לצפיה והורדה של פירוט השאלות בטבלה לחצו כאן >>

טבלה מאמר בית מדרש.pdf

על “בית המדרש של יינון”

כחלק מימי הלמידה בשנת תשע”ב התכנסנו חבורה של כ 10 חברים ללמידה בית מדרשית. ננסה לאפיין את התהליך שעברנו בהתייחסות לשאלות המרכזיות אשר התשובות עליהן מספרות את אופיו של בית המדרש הזה:

  • מה ואיך בין פרט לקבוצה בבית המדרש?

קבוצת הלמידה היא קבוצה שבחרה להשתתף בתהליך.  איש מאתנו אינו מומחה לתהליך למידה בית מדרשי, למעט יינון ששמו יצא למרחקים כמנחה מרתק של בתי מדרש דיאלוגיים. המשימה הכללית של הקבוצה היא להצליח ליצור מעין “מורה דרך” לאנשים נוספים המעוניינים להוביל תהליך למידה בית מדרשי במקומות שונים במערכת החינוך.

העיסוק המרכזי שלנו, עם זאת, הוא בחוויית למידה עמוקה, אישית וקבוצתית, חוויית בית מדרש לשמה.

בתהליך הלמידה משתתפים אנשים ברמות קרבה מוקדמת משתנות, התהליך כפי שהעידו המשתתפים איפשר לפרקים הכרות עמוקה וחדשה עם אנשים שחשבנו שהכרנו.

  • מנחה בית המדרש – האם ואיך?

יינון, כמנחה בית המדרש בוחר בעמדה של מנחה יודע. הוא מכיר את הטקסטים על בוריים, הוא המומחה שלנו לעולמות התוכן היהודיים שבחר בעצמו להביא לנו, הוא מומחה בצורת החשיבה המתפלפלת, הוא מגדיר את רוחב ועומק העיסוק, הוא מביא אותנו אל עולמו, אל מחשבותיו, אל הדברים שמעסיקים אותו – ובהשתקפות גם אותנו. הוא מוביל אותנו מן הרעיון והחוייה הפרטית אל החשיבה והתחושה המשותפת, מאפשר לנו ליצור בינינו מרחב קבוצתי  – רגשי וקוגניטיבי משותף. מאפשר לנו ליצור בתוך עצמנו תובנות חדשות בתוך עולמנו. המרחב בטוח ונוח לכל המשתתפים, אנחנו פוגשים אחד את השני בתפקידים חדשים מהרגיל, נוצרת בקבוצה נינוחות טובה. הקבוצה לא מספיק יציבה ולכן מידת הפתיחות והחשיפה מוגבלים בה. הפתיחות של יינון לאורך כל המפגשים מאפשרת לנו לבחור את המפגשים בהם מתאימה לנו הצלילה לעומקנו ולעמקם של אחרים.

  • הטקסט – מה מקומו ומה מערכת היחסים עמו ?

הטקסטים שיינון מביא לנו פותחים לנו צוהר לעולמו ולאהבותיו הטקסטואליות – מבובר, דרך מורה נבוכים, מדרשים ושירים. כולם נוגעים במהויות העמוקות העומדות בבסיס עולמו של יינון. בבסיס תפיסותיו כאדם, כמחנך, כאב, כבן זוג, כחבר. אנחנו צוללים לטקסטים מעולמו . דרכם יווצר גשר אליו, אל תפיסותיו, אל מה שמעסיק אותו, ומשם בחזרה אל מה שמעסיק אותנו. החיים, משמעותם, המוות שבתוכם, הדיאלוג שישנו, הדיאלוג שאינו, הכמיהה אליו.

הפרשנות שלנו לטקסט לגיטימית, מרחיבה את האפשרויות, מקבלת מקום , נשמעת. פוגשת את הפרשנות של יינון בסוף הדרך. לפרשנות של יינון מעמד פוסק. ראשונה בין שוות.

  • בין תוכן לתהליך – האם מפגש חד פעמי או תהליך מתמשך?

המפגשים מתקיימים אחת לחודש, לא כולם מגיעים תמיד, הקבוצה נבנית ומתפרקת ממפגש למפגש, חלק מהחברים באים בהתמדה. ההכרות המוקדמת בין כולנו מאפשרת לקבוצה להתקיים ולהתהלך להמשיך למרות ארעיות זו. בין המפגשים השונים שזור חוט דק ששואל את שאלת מהותו של בית המדרש.  השאלה נמצאת ברקע – ברובד קוגניטיבי וברובד רגשי, היא בתודעת המשתתפים, היא נוכחת. יש חידה המניעה את הלמידה. אם נבין מה בית המדרש עבורנו , עבור כל אחד מאתנו – נבין גם את סוד ה”איך”. לפעמים אנחנו מתקדמים משיעור לשיעור עם אותו טקסט. לפעמים כל שיעור מחזיק רעיון וטקסט עצמאי. אבל ידיעת הקונטקסט מייצרת חוט דק, מקשר. ובכל זאת, לנכנס למפגש אחד – יש מקום, שייכות, זכות שווה להשתתף, המרחב אינטימי אך לא מדי – מאפשר כניסה לכל משתתף שבא זה עתה.

  • הווייה מייצרת תודעה – מה בין מקום פיזי לחווייה ותודעה?

אולי האופן בו אנחנו יושבים, אף הוא מאפשר לכל אחד להכנס להצטרף ולהרגיש שייך. תמיד מעגל, תמיד רואים את כולם, תמיד כסא שמצורף מיד ויוצר מקום בפנים, עם כולם, מול כולם, פנים גלויות ומאפשרות. אין שולחן שמפריד, אין גב שמסתיר- כוחו של מעגל פתוח וגלוי.

  • תוצרים – למה יקרא ” תוצר” , האם בכלל נחוצה הגדרה לכך?

ידיעת המשימה נמצאת כל הזמן ברקע – בסוף תצא מכאן תורת בניית והנחיית בית מדרש. אבל לכל אורך המפגשים התוצר המבוקש, הלגיטימי, העמוק – הוא החווייה האישית והקבוצתית – התובנות הקוגניטיביות והרגשיות שנאספות בנו בתום כל מפגש, חוויית המפגש עם עצמנו, עם האחרים, עם יינון, עם הטקסט, עם רעיון חדש. עוצמת החווייה הינה תוצר ראוי ומשמעותי עבורנו. הטקסט העשיר והמפגש עמו הם עולם שלם וחדש הנגלה לנו. המפגש הוא התוצר. זהו תוצר פנימי – אישי וקבוצתי.

כשיכתבו כל המילים במסמך זה – יושלם התוצר החיצוני, הקבוצתי: מורה הנבוכים שלנו ליצירת בית מדרש בתפיסת עולם דמוקרטית.

זה הוא בית המדרש כפי שאנחנו חווינו אותו,

הוא משקף את אופיו של המנחה, את טבענו שלנו המשתתפים, את טבעם של הטקסטים שנבחרו, את דרך בחירתם, את טבעו של של הקונטקסט בו נוצר התהליך.

כבר הבנת כי זה יכול להיות גם אחרת…, אתה הקורא תבנה את בית המדרש שלך, על פי  התשובות שלך לכל שאלה – אלו המופיעות במאמר או אחרות , שאתה תחדש, שאתה תיצור, שאף אחד עוד לא חשב עליהן לפניך.

כי נאמר כבר במסכת חגיגה:”אין בית מדרש ללא חידוש”.

סגירה

כל הדפים בנושא זה

דילוג לתוכן