אקטיביזם הוא הרצון והיכולת לפעול לתיקון החברה. לאקטיביסט תחושת מסוגלות והשפעה, יחד עם חשיבה ביקורתית חברתית.

הנחת היסוד היא שהאדם יכול להשפיע על המציאות ולשנות אותה באופן שמתאים לו ולקהילתו כאשר הוא מודע לייחודיות שלו, מכיר את נקודות החוזק והיכולות שלו, מתאפשר לו לבטא את עצמו ויש לו כלים להתבונן על הנעשה סביבו באופן ביקורתי והבנה לאן נכון לו לתעל את יכולת הפעולה שלו.

התפתחות הפרט ואקטיביזם

אדם בעל מוטיבציה פנימית לפעולה אקטיבית למען האנושות והסביבה יהיה בעל תודעה עצמית מפותחת, ערך עצמי גבוה ותחושת מסוגלות עצמית.

סדרת מחקרים תומכת בהנחות אלו ומבססות את הטענה שמתוך התמקדות ביחיד ובחירותיו מתפתחת התודעה והרצון לעשייה חברתית (והתנדבות). (להרחבה ראה: גולדנברג, 1998;  שילון, 2003; איסקוף, 2004).פיתוח הפרט מפתח את הקהילה וחוזר חלילה.

סוג שונה של מחקרים עוסק בקשר שבין תפיסת עצמי חיובית של הנבדק על כל גווניה לבין תרומתו לחברה ולקהילה וכן לשביעות רצון מן העיסוק המקצועי.

Judge et al בודקים מודל של קשר בין ליבת הערכה-עצמית (Core Self Evaluation) לבין שביעות רצון – מן העבודה, ומן החיים(Job Satisfaction and Life Satisfaction), עמדות כלפי העולם והסביבה וכהמשך ישיר לכך גם קשר חיובי לרצון לתרומה לחברה ולסביבה.  ליבת ההערכה העצמית היא משתנה ביניים המורכב מהערכה עצמית, חוללות עצמית, מיקוד שליטה, והעדר נוירוטיות.  החוקרים אימתו את המודל ומצאו קשרים מובהקים חיובים בין משתני הערכה עצמית לבין משתני שביעות רצון וכן קורלציות נוספות בין תתי המשתנים.

בעבודה נוספת בכוון זה  בודקת Magen את הקשר שבין מחויבות שמעבר לעצמי (מחויבות לזולת) לבין דווחי אושר של המשתתפים במחקר. המדד “אושר” (Happiness)  נסקר לפי מקורות שונים וההגדרה האופרטיבית שאומצה הייתה של “מידת האינטנסיביות והתכולה של חוויות אישיות שתוארו כ”מאושרות” על ידי הנחקרים” (א.ש.). הקשר שבין עוצמת חווית האושר לבין המחויבות לתרומה לזולת של הנחקרים נבדקה ונמצאה מובהקת. מסקנות החוקרת:

” קשר עוצמתי הוכח במחקרנו בין רגעי אושר זכורים אצל אנשים צעירים לבין נכונותם לתרום לאחרים. נמצא כי בני נוער שחוו חוויות אינטנסיביות יותר ביטאו נטייה גבוהה יותר אל מעבר לעצמי” (א.ש.)

קהילות מקדמות אקטיביזם

קהילות בהן קיימים מנגנונים התומכים בפרט ומצמיחים אותו תוך פיתוח אחריות, חשיבה ביקורתית ומתן כלים להשפעה. ניתן לחלק מנגנונים אלו למספר תחומים השלובים זה בזה.

  • התחום התוך אישי– מודעות עצמית למניעים רגשיים ורעיוניים, להשקפת עולם ולערכים, ליכולות וחוזקות, לקשר בין הביוגרפיה האישית לבחירות ואופי.
  • בין אישי– אימון בפיתוח אינטיליגנציה רגשית ומפגש מכבד. פיתוח השיח הרפלקטיבי שמסייע להתפתחות התוך אישית.
  • לקיחת אחריות – זו מתרחשת כאשר הסביבה והקהילה מאפשרות  בחירה ותחומים עליהם הפרט יכול להשפיע, אלו מקדמים פעולה מתוך מיקוד שליטה פנימי שלא תלויה בהפעלת כוח מתוך גורם חיצוני.
  • חשיבה ביקורתית – זיהוי הדרוש שינוי, מה שאינו עומד בערכים ובסטנדרטים של האקטיביסט.
  • יזמות – הדחף לצאת לפעולה על מנת לשנות
  • יצירתיות וחדשנות – מציאת פתרונות לשינוי מציאות שאינה משביעת רצון.
  • כלים לפעולה – למידה ושיתוף, תכנית עבודה, התאמה לסביבה, סדרי עדיפויות.

המכון פועל להקמה וביסוס קהילות בעלות כלים לתמיכה בקידום אחריות חברתית פעילה. הוא עושה זאת בהכשרות מורים באקדמיה, החממה ליזמות חברתית חינוכית בסמינר הקיבוצים, תכנית שבילים במכללת קיי ,בליווי מורים בבתי הספר (תכנית חלוץ חינוכיתכנית אמיצים, מורים מובילים בחולון) וקידום יוזמות חברתיות וחינוכיות  בתוך רשויות שונות (מורים יזמים בדרום השרון).