“בוראים עולם” קיר גרפיטי

אופי הפעילות
הפעילות מתחילה על ידי כך שבמרכז מציירים גלובוס
על גבי הגלובוס רשום:
בעולם שלי לא יהיו….
בעולם שלי יהיו….
בנוסף:
כל אחד מהמשתתפים יכול לכתוב רק משפט אחד מה יהיה ומה לא יהיה בעולם שלוה.

“טור כיסאות”

אופי הפעילות מחלקים את המשתתפים ל- 2 קבוצות ומסדרים את הכסאות לפי מספר המשתתפים בכל קבוצה. משאירים כסא אחד פחות ממספר השתתפים. לדוגמא: אם יש שתי קבוצות של כ-9 תלמידים אז יסודרו רק כ- 8 כיסאות. כל קבוצה עומדת בטור על הכיסאות וצריכה לעבור מקצה אחד של החדר לקצה השני בלי...

PBE

דמיינו לעצמכם שביל שעובר ביישוב שלכם, שביל שעדיין אינו קיים. השביל הזה נוצר באהבה על ידי הקהילה, השביל הזה הובל על ידי ילדי בית ספר ביישוב בתהליך למידה אותנטי על היישוב שלהם.

PBE – הוד השרון עיר של מרחבי למידה

מודל פדגוגי ללמידה משמעותית במרחבי הלמידה העירוניים למידה משמעותית היא למידה המזמנת התפתחות אישית של הלומד ברמות רגשיות, קוגניטיביות והתנהגותיות. בלמידה במרחב העירוני אנו מייצרים הזדמנויות למידה ללומד המפגישות אותו עם המציאות בעולם האמיתי. מפגש זה מזמן הזדמנות לחוויה...

PBE – חינוך מבוסס מקום וקהילה

תקציר

דמיינו לעצמכם שביל שעובר ביישוב שלכם, שביל שעדיין אינו קיים. השביל הזה נוצר באהבה על ידי הקהילה, השביל הזה הובל על ידי ילדי בית ספר ביישוב בתהליך למידה אותנטי על היישוב שלהם. כשעוברים בשביל זה, אנו לומדים על חוזקות היישוב, על הפוטנציאל הגלום בו, על האנשים, על הסיפורים המרתקים של המקום. שביל זה יוצר נראות ושינוי והנו מקור לגאווה וייחודיות מקומית. שביל יכול להיות אחד התוצרים של תהליך למידה מבוססת מקום. ובכדי לבנות אותו צריך קודם כל לברר :
מה תפקיד בית הספר בבניית זהות ויצירת קשר למקום, לקהילה, לאדמה, לעולם?
מה תפקיד המורה ביצירת למידה מחוברת למקום?
למה להתחבר למקום?
מה תפקיד הקהילה בתהליך התפתחות הילד לימודית, רגשית וחברתית?
למידה מבוססת מקום מעוררת שאלות חשובות בקשר לאדמה, מקום ועולם, ושאלות על תפקיד החינוך בימינו; בעידן של גלובליזציה היוצרת התרחקות מהמקום הלוקלי, התרחקות שהיא מנטלית, רגשית ואף פיזית.

למידה מבוססת מקום

היא למידה המחזירה את הקשב, ההתבוננות והאהבה שלנו למקום בו אנו חיים.
למידה היוצרת מודעות מקומית, לאתגרים ולחזקות שנמצאים בסביבה הקרובה שלנו.
למידה המחברת את בית הספר לקהילה־סביבה שנמצאת בה.
חינוך מבוסס מקום מנסה לחבר מחדש את התהליכים החינוכיים והתפתחות האדם לרווחת חיי הקהילה ואיכותם.

חינוך מבוסס מקום – Place Based Education

דיויד סובול ודיויד גרינווילד*, הוגים חשובים של גישת ה- PBE, טוענים שזוהי גישה שמעניקה משמעות ללוקליות
בעולם של גלובליזציה.
גישה זו מחברת תהליכים חינוכיים־קהילתיים־תרבותיים למקום בו הם מתרחשים ומאפשרת לסביבה הבית־
ספרית להפוך ליותר פתוחה, מקיימת ומחוברת לעולם האמיתי.
זוהי שיטה פדגוגית המחברת את אנשי החינוך למקום־סביבה בה הם פועלים וחיים, ושמה דגש על עקרונות הצדק
החברתי והשוויון. חינוך כזה הנו מודע למקום ומשמעותו, על מנת ללמוד מחדש את הקהילות והמקומות בהן אנו
חיים, באופן שמאפשר יצירת קיימות וקשרים ברי קיימא כיום ובעתיד. אנשי חינוך שחשוב להם ליצור את החיבור
הזה יעניקו לתלמידיהם מודעות למקום, יפתחו אצלם שייכות, גאווה ועשייה למען שיפור איכות חייהם במקום בו
הם חיים, הכרות עמוקה של עקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם.
נקודת ההתחלה בחינוך מבוסס מקום הנה הקהילה והסביבה. מתוך נקודת התחלה זו, מלמדים מושגים, נושאים
וסוגיות בהקשר שלהם למקצועות השונים- שפות, מתמטיקה, מדעים ועוד. תהליך זה כולל השתתפות פעילה
של הלומדים והמורים כאחד, ביצירת למידה רלוונטית עם זיקה לעולמם האמיתי. הלמידה מתרחשת סביב
תופעות שונות שמתרחשות במקום וסביבתו, כשהתהליך מהווה בסיס ללמידה רב־תחומית, שמכילה בתוכה
ממדים אקולוגיים, רב־תרבותיים, וחברתיים. למידה זו, מטרתה ליצור מעורבות קהילתית בדרכים מגוונות ויצירת
ידע חדש. תוך כדי למידה מעלים הלומדים שאלות שמעניינות ורלוונטיות להם, עוסקים בתחומי עניין משלהם,
ומקבלים תפקיד מרכזי בתהליך הלמידה; הלומדים מעריכים כיצד ידע זה תורם וממנף את איכות החיים והקיימות
של הקהילהG ruenewald, D. (2003b). Foundations of place: A multidisciplinary framework for place־conscious education. American Educational Research, 40(3), pp. 47–76. Sobel, D. (2004). Place־based education: connecting classrooms and communities. Great Barrington, MA: Orion Society.
מכאן שחינוך מבוסס מקום הופך את החינוך של התלמידים למשמעותי ויוצר דרך חיים באמצעות למידה פעילה
תוך כדי חיבור לקהילה. מסגרת למידה זו מספקת להם ידע רלוונטי, השתתפות פעילה בתהליכים דמוקרטיים,
ומציאת פתרונות לבעיות סביבתיות וחברתיות.
פעולה כזו, הנובעת בו זמנית ממרחבי הקהילה וביה”ס, מייצרת השפעה ארוכת טווח על מקומו של הפרט בקהילה,
ועל עתידה של הקהילה. חוויית הלומד )התלמיד, המורה וכל המעורבים( תביא לידי ביטוי צמיחתו כאזרח בעל
מודעות והבנה עמוקה לפוטנציאל הטמון בהשתתפות פעילה, יזמות, אחריות, יכולת השפעה ויחסים דיאלוגיים
במרחבים השונים בהם הוא פועל. מעורבות חינוכית־קהילתית מסוג זה, יש בה נראות ואקטיביזם שתשפיע על
הדימוי העצמי של הלומד, תחושת שייכות ומסוגלות.
החיבור מחדש למקום והמודעות מביא את הלומדים להבין את משמעות החיבור לאדמה והפוטנציאל
בהשתייכות למקום, הקשר בין מקומות ציבוריים והמקום הפרטי, תועלת הפרט והכלל. המחויבות החברתית
מתחילה במחויבות אישית כלפי המקום בו אנו חיים, ולחשוב גם על ההשתייכות לעולם ולאנושות.

PBE – למידה במרחב העירוני

העיר כבית ספר – למידה במרחב העירוני

“הנחת המוצא מבית היוצר של התיאוריה הגיאוגרפית החברתית-תרבותית היא שהמרחב הגיאוגרפי אינו ניטראלי
אלא שחקן מפתח בדיאלקטיקה שבין האדם והעולם וככזה הוא נטען במשמעויות, מעוצב ע”י ומשפיע על השוהים והפועלים בו. המרחב ‘מחנך’, כלומר, משתתף בעיצוב השקפת העולם של האדם, מפעיל כוח, מרבד חברתית, מקרין ערכים, ממשמע ומדכא ולחילופין עשוי לעודד יצירתיות וחופש.
לצד זה, נקודת המוצא של התיאוריה החינוכית ביקורתית חושפת את מנגנוני הכוח שהתפתחו במערכות חינוך מודרניות-מערביות הרודפות ורדופות הישגים, שבמסגרתן בית הספר הינו זירת ההוצאה לפועל של תהליכי הלימוד המדידים. בית הספר הקונבנציונלי-הקלאסי מובן במסגרת זו כאתר סגור-למחצה המבודד את התלמידים מקהילת היום-יום שלהם.
מרחבית, מעוצב בית הספר הטיפוסי כמסגרת המדגישה ערכים של יעילות, אחידות והירארכיה. במונחי הגיאוגרפיה התרבותית, יוגדר בית ספר טיפוסי מעיין זה כאי-מקום. זוהי גישה המכירה .Place-Based-Education – PBE – כנגד זאת, הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות גישת הבחשיבות עיגון התהליכים החינוכיים במקום, בסביבת המגורים היומיומית, בהצפת סוגיות הנובעות מההתנסות המרחבית-תרבותית הייחודית של קבוצות חברתיות לתוך תהליכי הלמידה ובעיצוב סביבה בית-ספרית רכה, פתוחה ומקיימת” .
ד”ר ארנון בן-ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכללת קיי.

PBE – תכנון תהליך למידה במרחב העירוני

תכנון תהליך למידה במרחב העירוני לאנשי חינוך בארבעה שלבים: חשיבה מקדימה תכנון תהליך הלמידה ביצוע הערכת תהליך הלמידה חשיבה מקדימה: כל תכנון למידה חשוב שיתחיל בהרהורים על: מה חשוב לי שיקרה לתלמידים שלי? מה מעניין אותי ביחידת הלימוד? איך אני כאדם מתחבר ליחידת הלימוד (מה...

“בוראים עולם” קיר גרפיטי

אופי הפעילות
הפעילות מתחילה על ידי כך שבמרכז מציירים גלובוס
על גבי הגלובוס רשום:
בעולם שלי לא יהיו….
בעולם שלי יהיו….
בנוסף:
כל אחד מהמשתתפים יכול לכתוב רק משפט אחד מה יהיה ומה לא יהיה בעולם שלוה.

“טור כיסאות”

אופי הפעילות מחלקים את המשתתפים ל- 2 קבוצות ומסדרים את הכסאות לפי מספר המשתתפים בכל קבוצה. משאירים כסא אחד פחות ממספר השתתפים. לדוגמא: אם יש שתי קבוצות של כ-9 תלמידים אז יסודרו רק כ- 8 כיסאות. כל קבוצה עומדת בטור על הכיסאות וצריכה לעבור מקצה אחד של החדר לקצה השני בלי...
דילוג לתוכן