SML – ימים מיוחדים -ימי הורים, תעודות, ימי הולדת

מאת: איתי אלטר ימי הורים: מטרת ימי הורים היא לבחון את מצבו ותפקודו של התלמיד בבית הספר ובלימודים. בחינוך האישי בחינה זאת נעשית בצורה דיאלוגית ומתוך העברת האחריות עליה לתלמיד. לפני יום ההורים מומלץ לתת לתלמיד ולהורים הנחיות הכנה: לתלמיד ההנחיות יכללו שאלות לרפלקציה...

SML – רפלקציה בסיום טרימסטרים

מומלץ לקיים שלושה תהליכי רפלקציה במהלך השנה. מטרות מפגשי הרפלקציה היא לאפשר למשתתפים להסתכל על התהליך שעברו וללמוד ממנו. תזמון מומלץ לתהליכי הרפלקציה הללו יהיה בסביבות התקופות של הפקת התעודות והפגישות עם ההורים כך שניתן להשתמש במפגשי הרפלקציה גם כהכנה למפגש עם ההורים...

SML דרכים בתחזוקת חוזה אישי – עקרונות וכלים

חיזוק יכולת רפלקטיבית: פיתוח היכולת לתאר באופן מודע את  תהליך הלמידה. כלי לדוגמא: “קלפי השלכה”- מציגים לקבוצה קלפים עם ציורים/ אמרות מעורפלים, וכל אחד בוחר לעצמו קלף שמתאר הכי טוב את התהליך שהוא עובר.

  • מסגרת קבועה: הכנסת התהליך למסגרת קבועה, שחוזרת על עצמה כל שבוע וכל מפגש. כלי לדוגמא: תכנית שבועית לקבוצה, על פי ימים ושעות פעילות. (מצורף למטה).
  • משימות דיווח: יציאה למשימה שיש בה איסוף מידע, שיקוף, ו/או הסתכלות על התהליך שהלומד עושה. כלי לדוגמא: “מכתב פידבק”- כל משתתף מביא מכתב ממישהו מחוץ לבי”ס שיכול לספר לקבוצה איך מתקדם הלומד בדרך להגשמת מטרותיו.
  • הקבוצה ככלי. יצירת תרבות קבוצתית של עיבוד רגשות, חששות, הצלחות ושמחות, תוך כדי יצירת רוטינה של הצגת ההתקדמות. כלי לדוגמא: “מעגל חשש”: כל אחד כותב על פתק חשש שיש לו, מטמין בכובע, ואז קוראים פתק של מישהו אחר ומדברים על איפה אני מרגיש כמוהו ובאיזה אופן אני חושב שאפשר להרגיע חשש כזה.
  • “מעגל הצלחה”: כל אחד מספר על הצלחה שהייתה לו בהגשמת החוזה. העמקה במקרה לדוגמא: הקבוצה מקשיבה, מגיבה ולומדת על סמך מקרה של לומד אחד. כלי לדוגמא: “מעגל אישי”: CASE  STUDY.- ביום קבוע בשבוע מתמקדים בלומד אחד או שניים. הוא מציג את החוזה ואת התקדמותו, ומבקש מהקבוצה מה שהוא צריך- עצה? דעה? רעיון? הקשבה בלבד? משוב? עזרה? הקבוצה נותנת ללומד רק מה שהוא ביקש.
  • עבודה עם פורטפוליו: איסוף חומרי מודעות ותהליך לתיקיה ו/או יומן שמלווה את התהליך. כלים לדוגמא: “תלקיט”- איסוף של מכתבים, תמונות, תוצרים, תיעוד של תהליך הלמידה. יומן: כתיבת רפלקציה- מה קרה לי ואיך אני מרגיש/ה עם זה.
  • קבוצות קטנות קבועות: חלוקת הקבוצה לתת קבוצות קבועות שעובדות ביחד על תחזוקת החוזה: הם מכירים את החוזה אחד של השני, נפגשים ביום קבוע, מדווחים ועוזרים זה לזה. כלי לדוגמא: “שלשות עוצמה”- ביום קבוע, מוקדש מפגש הבוקר לעבודה בקבוצות הקטנות. בתוך הקבוצה עובדים בסבב- 10 דקות לכ”א לדיווח והיעזרות בחבריו.
  • אורח תומך חוזה: היעזרות בדמויות מחוץ למעגל ביה”ס, שקשורות בתחזוקת החוזה- כלי לדוגמא:  איש מקצוע שהתלמיד הופך שוליה שלו, מגיע לביה”ס ומספר על התהליך.
  • אירועי שיא: אירועים קבוצתיים/כיתתיים/בית ספריים העוסקים בלמידה של תחומי התוכן החוזיים. כלי לדוגמא: “מסיבה נושאית”: אירוע שמציג את העמקתו של תלמיד בתחום מסוים, ומחבר את שאר התלמידים לעשייתו- כמו מסיבת איפור, הופעת תיאטרון, ארוחת שף, וכו’.
  • למידת נושא: על פי צרכי הקבוצה, הבאת שיעורים ו/או פעילויות הקשורות בתחומי העניין/העמקה שלהם. כלי לדוגמא: עבודה סדנאית – למשל- סדנא ב”אינטליגנציה רגשית”, שמאגדת מספר רב של נושאים שקשורים למטרות האישיות שהציגו התלמידים. עיסוק בנושא- קשר בין אחים, קשר עם הורים, איפוק והימנעות מריבים.
  • פגישות צוותיות: יוזמה של פגישת צוות שמלווה תלמיד. כלי לדוגמא: פגישת תלמיד, חונכת והורים- דיווח על החוזה, מחשבה משותפת על דרכים לקידומו.
  • פגישות אישיות: שיחות אישיות לתמיכה, הכלה, שיקוף ומוטיבציה. שיחות מכבדות שאינן מסירות את האחריות מן התלמיד, אלא מעצימות אותו ומלוות אותו בדרכו הייחודית.
  • למידת עמיתים מותאמת מטרה:  באופן קבוע, אחת לשבוע, כל התלמידים שכתבו מטרות דומות יושבים ועושים יחד למידת עמיתים- איפה אני בחוזה? מה עשיתי כבר? מה אתם מייעצים לי לעשות שהצליח לכם?
  • קבוצות למידה בית ספריות: הקמת קבוצות למידה בבית ספר עבור תלמידים בעלי אותה מטרה. את קבוצות הלמידה מנחים אנשים מבית ספר/ הורים/ סבים וסבתות/ חונכים אשר מתגייסים ללמידה זו. לדוגמא: קבוצת למידה של איפור, קבוצת למידה של השפה הרוסית,
  • ה”אדם הלומד”

    עלינו לאפשר גילוי של הלומד את עצמו כאדם לומד.
    התלמידים עצמם צריכים לגלות זאת, כחלק ממסע הלמידה היום יומי שלהם. התלמיד הוא זה שחוקר ומגלה מה סגנון הלמידה הנכון לו. התלמיד נעזר במורה במסע הרפלקציה והגילוי, ובבניית תהליכי למידה מתאימים והולמים לו. המורה, במימד הזה, הוא “מלווה מסע” של למידה ויצירה, והמומחיות שלו היא ביצירת תהליכי למידה רפלקטיביים מוחזקים ומאפשרים.
    מעגלי השיח בפרויקטים (השונים והדומים) של הרצוג וקוגל עוסקים רבות בשאלות סביב ה”אדם הלומד”. מטרת העל היא לפתח לומד מודע, בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, שיכול להבין את דפוסי הלמידה הנכונים לו. כל אחד שונה ולכן צריך לברר:

    • מי אני כלומד/ת? מה הייחודיות שלי כלומד? איך נכון לי ללמוד?
    • מהם אזורי החוזק (במה אני טוב?) ומה אזורי הצמיחה שלי (מה מעניין אותי? במה חשוב לי להתפתח?) בלמידה ובכלל, כאדם בעולם?
    • מה הבחירות שלי בתהליך הלמידה?
    • איך אני זוכר טוב יותר?
    • האם אני לומד טוב לבד או בקבוצה?
    • מה המטרות שלי במרחב הלמידה?
    • מהי בשבילי הצלחה? איך אני מרגיש עם ההצלחות וחוסר ההצלחות?
    • לשם מה אני לומד/ת?
    • איך אשיג את מטרותיי הללו?
    • מה כדאי לי לעשות אחרת?
    • מה מפחיד אותי או עוצר אותי?

    הצעה לסדירויות חינוך אישי בבה”ס יסודי

    מבנה חינוך אישי בבתי הספר היסודיים הצעה למבנה חינוך האישי בבתי ספר יסודיים כפי שהוצע למנהלי בית ספר בהוד השרון: בעקבות מפגש שנערך בהשתתפות פיקוח משרד החינוך, מינהל החינוך הוד השרון והמכון הדמוקרטי – התגבשה הצעה למבנה כפי החינוך האישי בבתי הספר הסודיים שיפורט...

    חינוך אישי

    החינוך האישי מבוסס על תפיסה חינוכית הרואה בכל אדם ישות שלמה וייחודית, בעלת חוזקות, מרחבי צמיחה ותחומי עניין ייחודיים לה. יתרה מכך החינוך האישי מעוגן באמונה בזכות הבסיסית של כל אדם לשוויון הזדמנויות במימוש היכולות הייחודיות הגלומות בו. מכאן שהשאיפה בחינוך האישי היא לאפשר לכל אדם להגשים את הפוטנציאל הגלום בו, בדרך המתאימה לו, תוך כדי הוקרה של השונות והייחודיות של כל אחד.

    דילוג לתוכן