חפש ב - Wiki

מאגרי המידע של המכון הדמוקרטי



תהליך שינוי בבתי ספר חלוציים בפריפריה

מהלך שינוי בבית ספר המשתתף בתכנית חלוץ חינוכי מיוחד משלש בחינות: האחת – בהכנסת קבוצה המקדמת שינוי בדמותם של החלוצים. השנייה – בשותפות בין המנהל/ת לתכנית. השלישית – בצורך לערוך ולעשות התאמה של פדגוגיות חדשניות לאוכלוסיית בתי הספר החלוציים, שהינה לרוב או …

מהלך שינוי בבית ספר המשתתף בתכנית חלוץ חינוכי מיוחד משלש בחינות:

  • האחת – בהכנסת קבוצה המקדמת שינוי בדמותם של החלוצים.
  • השנייה – בשותפות בין המנהל/ת לתכנית.
  • השלישית – בצורך לערוך ולעשות התאמה של פדגוגיות חדשניות לאוכלוסיית בתי הספר החלוציים, שהינה לרוב אוכלוסיה של ילדים ונוער בסיכון ואו אוכלוסיה רב תרבותית ומגוונת.

שתי הבחינות הראשונות הנן כוחות תומכי שינוי רבי עוצמה. אילולא הן, תהליך השינוי היה איטי יותר, נסמך רק על עבודת המנחה ומצומצם בהיקף ההשפעה שלו.

כניסתה של קבוצת החלוצים יחד עם מנהל מחויב, מובילה לכך  שהאסטרטגיה העדיפה לתהליך השינוי הינה אסטרטגיית “סדר השכבות הפנימי”.
התהליך בכל אחד ואחד מבתי הספר, הרעיון וסיפורו של בית הספר, המבנים הארגוניים ומודל החדשנות יתקיימו בכל בית ספר באופן ייחודי התואם את צרכיו ואופיו.
כלומר: מה שיתואר אודות התהליך בהמשך הפרק הוא ברמה כוללנית, עקרונות בסיס שחשוב ליישם אותם כי הם משמשים כיסודות וצירי חיזוק.
כפי שלמשל, יש כללים לכתיבת רומן, אבל לכל רומן סיפורו שלו או בית שלבנייתו דרוש לעמוד בכללים פיזיקליים אך הבתים יכולים להיות שונים אחד מהשני כך גם בכל בית ספר סיפורו שלו ו”שימלת” התהליך “נתפרת” על פיו.

הכנסת חלוצים

מהכנסתם נובעת עדיפות לשימוש באסטרטגיית “סדר השכבות הפנימי” לצורך קידום תהליך השינוי בבתי הספר. הם שכבת “המשוגעים לדבר” יחד עם המנהלת שנבחר על סמך מחויבותו להובלת שינוי. קבוצת חלוצים משמשת כזרז ליציאה לתהליכי שינוי כי החלוצים מצטרפים לבית הספר מתוך ידיעה של המצופה מהם- להביא חדשנות חינוכית למקום. אין הדבר משמעו שיש להם בהכרח הכלים לכך, אך עצם הידיעה וההנעה הפנימית לקדם חדשנות, עצם היותם מלווים על ידי המנחה והשתתפותם בתכנית הדורשת מהם פעולות יזמיות ממקמת אותם בשכבה המובילה.

שותפות המנהל עם התכנית

מערכות היחסים השגרתיות בין גוף מלווה חיצוני לבית ספר הן של נותן שירות ולקוח. לעתים השיקול להביא את נותן השירות הוא מתוקף של נהלים של גופי האם כמו משרד החינוך.
במקרה של תכנית חלוץ חינוכי היחסים מבסיסם הם הדדיים. המנהל בוחר בתכנית והתכנית בוחרת במנהל. נוצרת חוויה של שאיפה משותפת לאותה מטרה כששני הצדדים חוברים יחד על מנת להשיגה- דבר שמאיץ באופן משמעותי את התקדמות השינוי מעצם מחויבותו התמידית של המנהלת לקידום התהליך שמוזנת ומתוגמלת על ידי הערכים המוספים שהוא מקבל מהשתתפותו בתכנית. מה מתרחש בזכות השותפות?

1. פיתוח של גישה מקצועית למשאבי אנוש

גישה כזו לא קיימת בדרך כלל בבתי ספר (או קיימת באופן אינטואיטיבי ועל בסיס הרצון הטוב של המנהלת) כי בית הספר אינו הגורם המעסיק, וקשה מאוד למנהל, בסדירויות הקיימות של משרד החינוך. לפטר מורה. בנוסף: אין תפקיד כזה בבית ספר.
מתוך השותפות הנוצרת בין המנהלת למנהלת משאבי אנוש של התכנית,  ובזכות הגיבוי של משרד החינוך לתכנית – המקל על המנהלים לערוך את השינויים בתחום,  מוטמעות סדירויות ארגוניות והתנהגותיות האופייניות לארגונים עסקיים בהם קיים תחום מקצועי ומסודר של משאבי אנוש.
הסדירויות הינן-

  • בשלב המיון: ראיון מובנה שמוצע למנהלת על ידי התכנית, יחד עם בקשה  להדגמה של שיעור על ידי המועמד להיות חלוץ בבית הספר.
  • בשנת הקליטה: בקשה לליווי וחניכה אישיים של החלוץ על ידי גורם מתאים מצוות בית הספר בנוסף לליווי של החלוץ על ידי התכנית. ראינו בבתי ספר רבים התפתחות של תפיסה שלימה ומוסדרת ביחס לקליטה בכלל של מורים חדשים עקב ההשתתפות בתכנית.
  • התפתחות תפקידית: יש ציפייה להתפתחות מהירה של החלוצים בבית הספר. חלוצים כבר בשנתם השנייה ובוודאי השלישית מקבלים תפקידי מפתח. הדבר מאתגר את התפיסה הרווחת בבתי ספר שתפקידים ניתנים על פי וותק ולא על פי כישורים ומשפיעה  גם על שאר המורים בצוות.
2. שיח מנהלים/ות מתמיד של חדשנות

המנהלים משתתפים בקבוצת למידה בה מתאפשר להם לשוחח באופן גלוי ובטוח על מה שמעסיק אותם. האופן בו הקבוצה מתנהלת  הנו מודלינג ללמידת עמיתים מההצלחות,  התייעצות סביב כישלונות , למידה ממומחי חדשנות חינוכית חיצוניים, ושותפות בהחלטות שהתכנית מקבלת או צריכה לקבל. המודלינג הוא לא רק ברמת ההנחיה של הקבוצה אלא גם ברמה של התנהלות התכנית כארגון. את החוויה שהמנהלת עובר הוא מביא אתו לבית הספר, כך שכשהמנחה דן אתו בסוגיות של ניהול והנחיית צוות הרעיונות הינם מוחשיים וברי תוקף.

חדשנות פדגוגית בפריפריה

פדגוגיות עכשוויות מתאימות לאוכלוסייה של נוער בסיכון כי הן מאפשרות ביטוי של אינטליגנציות מרובות ולא רק כישורים אקדמאים ויכולות קוגניטיביות חזקות אלא גם כישורי ידיים וכישורי חיים. כמו כן מציעות פדגוגיות אלו תהליכי לימוד הנערכים בקבוצות משימה מה שמאפשר לימוד של התנהגות בקבוצה ופיתוח כישורים בין אישיים. העבודה על הכישורים הבין אישיים מחזקת את האינטליגנציה הרגשית וכך יוצרת תשתיות להצלחה במישור הלימודי. האפשרות לקבל הוקרה על ביטוי חזקות שונות וחוויות הצלחה מגבירות את  תחושת היכולת ומחזקות את הביטחון העצמי.
הנחיות להתאמת מהלך פדגוגי חדשני לתלמידים מוחלשת:

  • חלוקת המהלך הפדגוגי לשלבים קטנים יותר.
  • הרגלה של המחנך להבחין בהצלחות קטנות ולציין אותן.
  • תכנון המהלך הלימודי כך שתהיינה תוצאות והצלחות מידיות וברורות.
  • לקדם עבודה קבוצתית שיש בה הדדיות וראיית האחר– כמו ללמד את המשתתפים להעריך, לשקף ולמשב  אחד את השני.
  • המהלך הלימודי יכלול גם תרומה ונתינה לקהילה. הנתינה לאחר מקדמת ומחזקת את הנותן.
  • פיתוח יכולת ההכלה של המחנך. היכולת לקבל רגשות וקשיים של הפרט או של האחר כפי שהם, מבלי להדוף או להכחיש אותם, או להשליך אותם על האחר בצורה לא מותאמת. הכלה קשורה ביכולת לתת לרגשות ומצבים קשים פרשנות או הסתכלות המאפשרת את קבלתם והטמעתם. המחנך המכיל לא מגיב באימפולסיביות- למשל בתוקפנות לנוכח תוקפנות.
  • פיתוח אמצעים וכלים ישימים לגבולות כמו עקביות ועמידה במילה, דרישות ההולמות את היכולת, השארת פתח לעצמאות והחלטה, שיתוף הקבוצה בניסוח כללים ובשמירה עליהם.

לקריאה נוספת

:תהליך שינוי בבית הספר
:חלוץ חינוכי
:Public

בחזרה אל הנושא:
תהליך-שינוי-בבית-הספר
תהליך שינוי בבית הספר
דילוג לתוכן