חפש ב - Wiki

מאגרי המידע של המכון הדמוקרטי



מדוע חשוב לשנות בבתי הספר?

עמי וולנסקי בהרצאתו מגמות שינוי בעולם החינוך 14 אומר שיש שתי מגמות חינוך מרכזיות בחינוך הציבורי והן נעות אחת ביחס לשנייה בתנועת מטוטלת: הנחת העבודה בתכנית חלוץ מתבססת על הניסיון והמחקר שתוארו. ראינו שחיזוק המנהיגות העצמית של העובדים ויצירת עבודה משמעות …

עמי וולנסקי בהרצאתו מגמות שינוי בעולם החינוך 14 אומר שיש שתי מגמות חינוך מרכזיות בחינוך הציבורי והן נעות אחת ביחס לשנייה בתנועת מטוטלת:
הנחת העבודה בתכנית חלוץ מתבססת על הניסיון והמחקר שתוארו. ראינו שחיזוק המנהיגות העצמית של העובדים ויצירת עבודה משמעותית הינם ממדים קריטיים ליצירתיות של עובדים ולחדשנות של ארגונים 1, לכן מושם דגש רב בתכנית על פיתוח המנהיגות והמובילות של החלוצים ועל מתן אפשרות לפיתוח מנהיגות של אנשי צוות המורים שקולט את החלוצים.

על מנת לקדם חדשנות בבית ספר יש להשקיע במיוחד במבנה ארגוני ובתהליכים קבוצתיים כאלו המעודדים את המורים ואנשי הצוות לחשיבה עצמאית, ויצירה של המשימה המרכזית שלהם כמורים: שכלול ופיתוח של קידום למידה אצל התלמידים.
קבוצת פיתוח המתקיימת בכל בית ספר חלוצי היא קבוצת החלוצים שמטרתה, בצד התמיכה וההדרכה בנוגע למשימות היומיומיות והמיידיות של ההוראה, היא גם לקדם יזמות חדשנית משותפת.
יזמות היא מונח נוסף הנלווה בדרך כלל להוויה חדשנית. אך לא כל יזמות היא בהכרח חדשנית. יזמות היא זיהוי הזדמנות לקידום פעילות. יוזמה חדשנית היא כזו הכוללת פעילות חדשה 2. בתכנית חלוץ אחת ממשימות ההתפתחות העיקריות של החלוץ היא להיות מכוון ליזמות. חלוץ יזהה למשל הזדמנות להפעיל את בית הספר החל משעות הצהריים עבור תלמידים שאין להם תמיכה בבית. כך הוא יסייע לקידום פעילות בבית הספר ויפעל כיזם. מה שיקבע אם זו יוזמה חדשנית היא הגדרת השאיפות בנוגע לפעילות זו, מעבר לאלו המובנות מאליהן של הקף השתתפות, ואופי הפעילות. האופן בו יפעלו הדברים – ה”איך” – הם אלו שיכריעו האם היוזמה חדשנית.
חינוך פרוגרסיבי (אותו מייצגים הוגי דעות כמו דיואי, מונטסורי, קורצ’אק ורוג’רס עם רעיונות כמו – הילד במרכז, שתפנות, התנסות בעולם האמיתי וכן הלאה) ולעומתו מגמה של סטנדרטים ואקדמיזציה של המערכת.
בתי ספר חלוציים כמו “גונן”, ירושלים, “יחד” חולון, עין כרם און “גורדון” בבת ים מעלים את הדיאלקטיקה
הזו, אותה אנחנו חווים יחד איתם בכל ביקור שלנו בבתי הספר. אחד הדברים האופייניים למערכת החינוך
בישראל הוא שמגמת הסטנדרטיזציה מועצמת במיוחד עקב תוצאות נמוכות של תלמידי ישראל במבחנים הבינ”ל.
וולנסקי ממשיך ושואל מה הן הציפיות מהיחיד בשוק העבודה המשתנה?

הוא מונה מספר דברים:
  • היכולת לתקשורת אישית
  • יכולת הסתגלות לשינויים מהירים
  • מיומנויות בעבודת צוות
  • גמישות ביחסי אנוש
  • יכולת יצירתית לפתרון בעיות
  • יכולת ניתוח והכללה

בעבודתנו עם צוותי המורים והחלוצים בבתי הספר אנו שואפים – ראשית – לפתח יכולות אלו בקרב
התלמידים. שנית – לאפשר מוביליות חברתית שהיא קריטית עבור מרביתם. שלישית – לשלב בין הצמחת
היחיד לצמיחה חברתית: הקהילה תומכת בהתפתחות היחיד והיחיד פועל למען החברה במערכת הדדית.
שתי האחרונות מתבססות על ערכים ותפיסת עולם של תרבות דמוקרטית לשוויון הזדמנויות ויחסי גומלין
מצמיחים בין יחיד לחברה. השאיפות שלובות זו בזו והאחת מקדמת את רעותה. כדי לממש את היעדים
הללו יש לערוך שינוי. בתי ספר חלוציים מעוניינים להרחיב ולשנות את הכלים העומדים לרשותם על מנת לקדם את תלמידיהם.
אכן, אלברט איינשטיין אמר שאי שפיות הינה “לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות”.
נראה כי שמתוך סך החוויות בבתי ספר חלוציים, הדרך לפיתרון של תנועת המטוטלת אותה מציין
וולנסקי, היא היכולת להחזיק את המתח בין שתי מגמות החינוך בו זמנית, זאת מתוך אמונה שחשיבה ועשיה של חדשנות פדגוגית תכיל ותקדם הצלחה על פי הסטנדרטים של משרד החינוך במבחני מיצב ובבחינות הבגרות. במקום להתקומם כנגד הדרישה לסטנדרטים ניתן לגייס אותה לטובת המשימה
החינוכית/חברתית, כגורם הנעה חיצוני. בתי הספר החלוציים “עין כרם”, “גונן”, “הדרים” – באר יעקב, “דור” – הרצליה ונוספים, הינם בתי ספר אשר מוצאים דרכים מגוונות הנותנות מענה למגמות
חינוכיות חדשניות, המעוגנות ברלבנטיות לאדם, לחיים ולחברה בתקופה זו, והשכילו לגייס את הדרישה לעמידה בסטנדרטים ככלי לקידום תלמידיהם. בעין כרם לומדים למידה מבוססת פרויקטים שמשולבת במקצועות הלימוד. בגונן ליבת התוכן והעשייה היא דמוקרטיה. בין השאר מהלך השיעורים מבוסס על בחירה בין משימות והתלמיד דן עם המחנך שלו על
איך הוא בוחר ומה עוזר לו להתקדם. בבאר יעקב אחראים התלמידים על המוזיאון העירוני ומקיימים פעילויות לקהילה. כדי לעשות זאת הם לומדים באופן רב תחומי. התלמידים מקבלים כר נרחב לביטוי עצמי, נהנים מתחושת יכולת ומיחסים משמעותיים עם מוריהם. להנחתנו הדבר מאפשר להם לעמוד טוב יותר במשימות גם כשהן דורשות שינון וכשמתקיימים
לימודים לצורך מבחן. אין בידנו עדיין תוצאות בדוקות, למעט בתי הספר החלוציים שסבלו מהתמעטות של אוכלוסיית
התלמידים והשינוי שעברו גרם לגדילה משמעותית במספר הנרשמים: כמו בתי הספר “גונן” בירושלים “גורדון” בבת־ים 16 ו”עצמון” בנצרת עילית.
את ההנחה שלמידה רלבנטית ללומד ולתקופה, מקדמת גם את יכולת העמידה שלו בסטנדרטים
הנדרשים על ידי המערכת, ביססנו על הערכות שנעשו בבתי ספר שעברו תהליכי שינוי בארץ ובארה”ב, בתי ספר אליהם מגיעים תלמידים מרקע סוציו־אקונומי נמוך וסיכויי הצלחה מועטים במבחני הבגרות. אלו
הוכיחו שגישה חינוכית ופדגוגית חדשנית הואילה לתלמידים במדדים הסטנדרטים ואיפשרה בעקבות כך
מוביליות חברתית.
השאיפה השלישית שצוינה – שימת דגש על יחסי יחיד וקהילה:
שילוב בין התפתחות היחיד לצמיחה חברתית – באה לידי ביטוי נרחב בבתי ספר חלוציים
וקודמה בעיקר על ידי חלוצים.
דוגמאות ניתן לראות, למשל, בספרייה בבי”ס “גבעול” בגבעת אולגה (גן עד י”ב) ובבית החינוך
“גורדון” בבת ים (בית ספר יסודי) : “גבעול” הוקם על ידי חלוצים בוגרי החממה לחינוך
דמוקרטי של המכון. הקבוצה המקימה שמה נר לרגליה להפוך את בית הספר למרכז של פעילות עבור השכונה בה בית הספר נמצא. על מנת לממש רעיון זה שופצה סיפריית בית הספר ביוזמתה של אחת החלוצות, שאף ניהלה אותה במשך מספר שנים. הסיפריה הועמדה לרשות תושבי השכונה משעות הצהריים ועד הלילה.
המקום הפך להיות בית לקבוצה רב – גילאית בה צעירים, מבוגרים וקשישים נתרמים מהפעילויות התרבותיות והחברתיות הנערכות שם אך אופי ההשתתפות אינו צרכני. מרבית הבאים בשעריה גם תורמים מזמנם על מנת לתחזק את המקום ולהעביר בו חלק מהפעילויות.
בבית ספר גורדון הוקמה קבוצת הורים על ידי אחד החלוצים. שהמפגשים שלה עסקו בנושאי יזמות. מתוך
הכלים שקיבלו הפכו המשתתפים ליזמים חברתיים התורמים לשכונה.
חשוב לציין שבשתי השכונות התושבים הינם אנשים קשי יום שעד אז כל הניסיונות לארגון של פעילויות כמו למשל וועד הורים פעיל ב”גורדון” לא הצליחו. הבניה של הקבוצות הפעילות כקבוצות משימה למען הכלל תוך כדי
הזדמנות לביטוי עצמי ופיתוח היכולות של היחיד כנאמר על ידי וולנסקי, היא זו שאפשרה את ההצלחה.
ניתן להקיש מהמחקרים על יצירתיות וחדשנות בארגונים על הפעילות בשכונות. התושבים וההורים התנסו בהשתתפות בקבוצה שאופי ההתנהלות שלה הוא כזה המקדם יצירתיות וחדשנות: הם התבקשו לפתור בעיות שהיו רלבנטיות עבורם בתנאים חברתיים של אמון ופתיחות.

לקריאה נוספת

:תהליכי שינוי
:שינוי בבית הספר
:הגל השלישי בחינוך
:למידה פעילה ומערבת
:Public

בחזרה אל הנושא:
דילוג לתוכן