חפש ב - Wiki

מאגרי המידע של המכון הדמוקרטי



איך השתתפותיות נראית

תקציר השתתפותיות היא פיתרון ישן חדש להתארגנות אנושית. היא הולכת אחורה עד למדורת השבט אבל גם נעה קדימה בפרץ הטכנולוגיות של מהפכת הידע. השתתפותיות היא כמו פיצוץ גדול של אנרגיה שמשתחררת כשנגמלים מהדפוסים הישנים של ההיררכיות הדכאניות. השתתפותיות היא שלב אבולוציוני נוסף בהתפתחות מודלים ארגוניים. בעוד המודלים הקודמים היו היררכיים, הרי שאם נתבונן בהישגים הגדולים של האנושות, הם נשענים על היכולת לשתף פעולה ועל העברתו של ידע. ככל שמנגנוני שיתוף הפעולה וזרימת הידע השתפרו לאורך השנים כך הלכו וגדלו ההישגים וקצב השגתם. דבר זה דורש ואף מאפשר מודלים ארגוניים הנשענים על עקרונות וצורות שונות, ואשר בבסיסם תפיסה השתתפותית.

מאת שני מרצ’בסקי

תקציר

השתתפותיות היא פיתרון ישן חדש להתארגנות אנושית. היא הולכת אחורה עד למדורת השבט אבל גם נעה קדימה בפרץ הטכנולוגיות של מהפכת הידע.
השתתפותיות היא כמו פיצוץ גדול של אנרגיה שמשתחררת כשנגמלים מהדפוסים הישנים של ההיררכיות הדכאניות.
השתתפותיות היא שלב אבולוציוני נוסף בהתפתחות מודלים ארגוניים. בעוד המודלים הקודמים היו היררכיים, הרי שאם נתבונן בהישגים הגדולים של האנושות, הם נשענים על היכולת לשתף פעולה ועל העברתו של ידע. ככל שמנגנוני שיתוף הפעולה וזרימת הידע השתפרו לאורך השנים כך הלכו וגדלו ההישגים וקצב השגתם.
דבר זה דורש ואף מאפשר מודלים ארגוניים הנשענים על עקרונות וצורות שונות, ואשר בבסיסם תפיסה השתתפותית.
ההגדרה להשתתפותיות הנובעת מתפיסות של מנהיגות השתתפותית מתייחסת לשלושה תהליכים מרכזיים הדורשים שיתוף פעולה מאנשים המתרחשים במרחב יחסי הגומלין שלהם:

  • קולבורציה Collaboration  – שיתוף פעולה למען פעולה משותפת.
  • למידה משותפת – למידה רשתית שמבוססת על היכולת של הרבה אנשים ליצור ידע במקביל, הנגישות לידע ופלטפורמות שיתופויות.
  • יצירה/עשייה משותפת  Co-Creation – במרחבים אלו יתקבלו גם הרבה החלטות משותפות אבל הן כולן ישרתו את אחת התכליות הללו.

השתתפותיות מסוג זה מחוברת בנימי נפשה לצרכים בתוך המציאות, היא לא סובלת זיוף והעמדות פנים. היא מתעוררת כאשר מישהו מזהה צורך עמוק במציאות הנוגע לפרטים בתוכה, לחברה ולסביבה ומייצר קריאה. הקריאה היא מנדט סביבו נאספים משתתפים.
מכיוון שהשתתפותיות פועלת בעולם של מורכבות גבוהה, יש הנחה מקדמית שאין נכון ולא נכון זאת מכיוון שאין קשר לינארי בין סיבות ותוצאות,  ואז נוצר מרחב של התנסות ולמידה בדיעבד. קבוצה המכירה בנסיבות הללו נכנסת באופן טבעי למצב של למידה, למצב בו נפגש הידע שלה עם אי הידע שלה. זהו מרחב משחרר עבור האגו, כיוון שמותר לו להיות פגיע בתוכו.
למשתתפים הנאספים סביב קריאה יש מנדט של מנהיגות השתתפותית. כולם מנהיגים בתוך המרחב של הקריאה ויכולים לכוון את התהליך המשותף. אין תלונות, אין התנגדויות. הכל הופך לפרספקטיבות ולידע מסוגים שונים, המסייע לקבוצה להניע את התהליך המשותף.
מתוך הקריאה נולד חלום משותף. אם התהליך ההשתתפותי נעשה נכון, הקבוצה תתחבר לחכמה הקולקטיבית. הדעות השונות לא יהפכו לצדדים במתרס אלא לידע בעל ערך רב המעצב חלום מגוון, המביא בחשבון את הפרספקטיבות השונות של כל השותפים בחדר וגם של השותפים מחוץ לחדר, כולל השותפים האילמים והמוחלשים וכן את האינטרסים הסביבתיים חברתיים.
כאשר המשתתפים מתחברים לחוכמה הקולקטיבית הם נפרדים משלטון הרציונאליות. מקשיבים הקשבה עמוקה לנפשם פנימה, לקבוצה שאיתם, לעולם סביבם לדורות הקודמים, לחכמה העתיקה, לסיפורים שחיים סביבם. הם משתמשים בחושים שלהם כדי להרגיש. כדי לחפש דרך האינדיקטורים של הרגש את המקומות הקשים, הכואבים, אבל גם את המופלאים. הם פונים לאינטואיציה, סומכים על היכולת של המוח לתכלל ולעבד נתונים. הם מתבוננים בעולם, מחפשים תבניות בנתונים שלפניהם, חוקרים את המרחבים בהם זרם ערך חיובי בתהליכים. הם מאפשרים לעצמם להיות פגיעים, חשופים, לומדים. מתפרקים מהאגו. הדיונים מקבלים תפנית, הם מפסיקים להיות מרחבים של משחק סכום אפס, של צודקים וטועים, של אשמים, אלא מרחבים של חקירה משותפת, בעלת פרספקטיבות מגוונות, המבקשת להגיע לפתרונות הטובים ביותר, הבטוחים ביותר שניתן לנסות בעלות קטנה ותוך סיכון סביר.
מתוך החלום המשותף נולד תכנון משותף ומשם יוצאים לפעולה משותפת. המשתתפים מחלקים את האחריות על הפעולות השונות שעיצבו יחד. מייצרים פלטפורמות של תיאום ותקשורת. מתכננים נקודות לביקורת, פיקוח ובקרה על התהליך. בעצם מייצרים את המנגנונים של הניהול העצמי של הקבוצה.

בחזרה אל הנושא:
דילוג לתוכן