“ששת כובעי החשיבה” של דה-בונו

שיטה המכוונת אותנו לבצע סוג אחד בלבד של חשיבה בכל פעם: אנו “חובשים” רק כובע אחד בכל פעם.
ד”ר אדוארד דה בונו, מפתח השיטה, קבע שישה כובעים, כל כובע בצבע שונה,  כל צבע מסמל סוג שונה של חשיבה, זווית ראייה שונה באמצעותה אני מתבונן על עבודתי, לימודי, מחשבותיי ועשייתי באופן שונה. לחשיבה באמצעות חבישת כובעים שונים, יש שתי מטרות עיקריות : לפשט את תהליך החשיבה- האדם החושב, יתרכז בסוג אחד של חשיבה ברגע נתון. וגם – לאפשר לאדם לשנות כיוון בחשיבה.

“ששת כובעי החשיבה” של דה-בונו

שיטה המכוונת אותנו לבצע סוג אחד בלבד של חשיבה בכל פעם: אנו “חובשים” רק כובע אחד בכל פעם.
ד”ר אדוארד דה בונו, מפתח השיטה, קבע שישה כובעים, כל כובע בצבע שונה,  כל צבע מסמל סוג שונה של חשיבה, זווית ראייה שונה באמצעותה אני מתבונן על עבודתי, לימודי, מחשבותיי ועשייתי באופן שונה. לחשיבה באמצעות חבישת כובעים שונים, יש שתי מטרות עיקריות : לפשט את תהליך החשיבה- האדם החושב, יתרכז בסוג אחד של חשיבה ברגע נתון. וגם – לאפשר לאדם לשנות כיוון בחשיבה.

איך להשתפר בלהשתפר? מעגל ״תן-קח״

איך להשתפר בלהשתפר? עקרונות מנחים קרן קרנגי לקידום ההוראה – גוף העוסק בחקר ההשתפרות במערכת החינוך בארצות הברית – ניסחה שישה עקרונות ליבה לניהול מהלך של מדעי ההשתפרות: העבודה היא עבודה ממוקדת בעיה, והיא נובעת מצורכי המשתמש: מהלך של מדעי ההשתפרות מתחיל בשאלה “מהי...

בית מדרש

בית מדרש בתפיסת עולם דמוקרטית

“אין בית מדרש ללא חידוש” ( מסכת חגיגה, ד ג’/ ע”א)

דוגמאות למהלכי ״תן-קח״ בעולם שיפור אורינות בעזרת מדעי ההשתפרות

שיפור אוריינות בעזרת מדעי ההשתפרות כשאנחנו מדברים על הוראת השפה האנגלית, אנחנו מוצאים עצמנו בסבך חינוכי, מוקפים בנושאים מורכבים הקשורים לאוריינות, לשוויון הזדמנויות, ללמידה משמעותית, דרכי יישום מוצלחות, למניעים לבחירת הטקסטים, ללימודי ליבה ולסוגיות רבות אחרות. בהמשך...

ה”אדם הלומד”

עלינו לאפשר גילוי של הלומד את עצמו כאדם לומד.
התלמידים עצמם צריכים לגלות זאת, כחלק ממסע הלמידה היום יומי שלהם. התלמיד הוא זה שחוקר ומגלה מה סגנון הלמידה הנכון לו. התלמיד נעזר במורה במסע הרפלקציה והגילוי, ובבניית תהליכי למידה מתאימים והולמים לו. המורה, במימד הזה, הוא “מלווה מסע” של למידה ויצירה, והמומחיות שלו היא ביצירת תהליכי למידה רפלקטיביים מוחזקים ומאפשרים.
מעגלי השיח בפרויקטים (השונים והדומים) של הרצוג וקוגל עוסקים רבות בשאלות סביב ה”אדם הלומד”. מטרת העל היא לפתח לומד מודע, בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, שיכול להבין את דפוסי הלמידה הנכונים לו. כל אחד שונה ולכן צריך לברר:

  • מי אני כלומד/ת? מה הייחודיות שלי כלומד? איך נכון לי ללמוד?
  • מהם אזורי החוזק (במה אני טוב?) ומה אזורי הצמיחה שלי (מה מעניין אותי? במה חשוב לי להתפתח?) בלמידה ובכלל, כאדם בעולם?
  • מה הבחירות שלי בתהליך הלמידה?
  • איך אני זוכר טוב יותר?
  • האם אני לומד טוב לבד או בקבוצה?
  • מה המטרות שלי במרחב הלמידה?
  • מהי בשבילי הצלחה? איך אני מרגיש עם ההצלחות וחוסר ההצלחות?
  • לשם מה אני לומד/ת?
  • איך אשיג את מטרותיי הללו?
  • מה כדאי לי לעשות אחרת?
  • מה מפחיד אותי או עוצר אותי?

הגיל הרך

חינוך בגיל הרך המשלב בין פיתוח אישי לערכים חברתיים יצייד את מבוגרי המחר בחשיבה יצירתית ויכולת שיתוף פעולה שיאפשרו להם למצוא בעצמם ומתוכם את הידע, הכישורים והמיומנויות הדרושים להתמודדות עם אתגרי המחר.
הגיל הרך הוא הבסיס להתפתחות, שם מתעצבת חשיבתו של האדם, נבנים יכולותיו, ערכיו ויכולות התקשורת ושיתוף הפעולה שלו עם סביבתו.
הובלת שינוי בגיל הרך תביא לשינוי מהותי לא רק ברמת הפרט אלא בקהילה ובסביבה בה אנחנו חיים.
המודלים הפדגוגיים איתם אנו עובדים משלבים בצורה מאוזנת בין ההתפתחות האישית של הפרט לבין ערכים חברתיים וסביבתיים. המודלים מעודדים חשיבה עצמאית, יצירתיות ויכולת התמודדות עם אתגרים יחד עם יכולות חברתיות ומודעות לסביבה.
המומחים של תחום הגיל הרך במכון עוסקים בייעוץ למדיניות בגיל הרך ופיתוח מודלים פדגוגיים חדשניים המקדמים את השתתפותם של ילדים בתהליך החינוכי בגן ומאפשרים לצוות הגן לגלות את הדרך המסגרת המתאימה והנכונה עבורם לקדם בה את השתתפות הילדים, יצירתיותם, עצמאותם ויכולתם להתמודד עם אתגרים.

הוריה דמוקרטית/ רביב רייכרט

הפרק שלהלן, המצורף מתוך המאמר, מבקש לתהות על שדה הפעולה החינוכי הרלוונטי באמצעות סדרת שאלות- מה היא למידה? מי הוא הלומד? מה הוא מלמד? מה הוא מרחב למידה? מה היא קהילת לומדים? מה הוא תהליך למידה? הוריה_דמוקרטית להורדת המאמר :מאמר :פסיק :מאמרי ליבה :פדגוגיות...
דילוג לתוכן