המכון הדמוקרטי https://www.democratic.co.il המכון הדמוקרטי Sun, 24 May 2020 08:39:17 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=5.4.1 https://i0.wp.com/www.democratic.co.il/wp-content/uploads/2015/10/cropped-logodem2.png?fit=32%2C32&ssl=1 המכון הדמוקרטי https://www.democratic.co.il 32 32 141430833 מכתב הוקרה לחלוץ חינוכי – מירי עטר https://www.democratic.co.il/2020/05/24/%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%94%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a5-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%a2%d7%98%d7%a8/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%259b%25d7%25aa%25d7%2591-%25d7%2594%25d7%2595%25d7%25a7%25d7%25a8%25d7%2594-%25d7%259c%25d7%2597%25d7%259c%25d7%2595%25d7%25a5-%25d7%2597%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%259b%25d7%2599-%25d7%259e%25d7%2599%25d7%25a8%25d7%2599-%25d7%25a2%25d7%2598%25d7%25a8 Sun, 24 May 2020 08:21:10 +0000 https://www.democratic.co.il/?p=19789 הכירו את מירי עטר, חלוצה ומנהיגה חינוכית! לקראת סיום השנה הראשונה שלי בהוראה אני רוצה לשתף את אתכם מעט מתחושותיי. השנה אני בשנת הסטאז’ של התואר שלי. מחנכת כיתה ה’. ומשתתפת שנה ראשונה בתוכנית חלוץ חינוכי. למידע נוסף על התכנית התחלתי את השנה עם הרבה חששות. היו לי הרבה קשיים הכיתה מורכבת ובית ספר תובעני מאוד. […]

הפוסט מכתב הוקרה לחלוץ חינוכי – מירי עטר הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>

הכירו את מירי עטר, חלוצה ומנהיגה חינוכית!

לקראת סיום השנה הראשונה שלי בהוראה אני רוצה לשתף את אתכם מעט מתחושותיי.
השנה אני בשנת הסטאז’ של התואר שלי. מחנכת כיתה ה’. 
ומשתתפת שנה ראשונה בתוכנית חלוץ חינוכי.

התחלתי את השנה עם הרבה חששות.
היו לי הרבה קשיים הכיתה מורכבת ובית ספר תובעני מאוד.
כמורה חדשה במערכת יש הרבה חששות על המקום שלך בבית ספר מבחינה אישית ומקצועית, אחריות על כיתה.
הדבר הכי טוב שקרה לי השנה הזאת היא תכנית חלוץ. מה שנתן לי כח להחזיק מעמד ולעבור את השנה בטוב זוהי התכנית.

במהלך השנה הרגשתי כל הזמן מוגנת ועטופה.
בכל קושי או משבר בהתנהלות  בבית ספר מול צוות או מול ההנהלה תמיד הרגשתי נח לבוא להתייעץ לשתף.

ידעתי שיש לי אוזן קשובה ותומכת, לא שיפוטית. תמיד ידעתי שאני יכולה לשתף באמת ובכנות כי החלוץ היא תכנית חיצונית למערכת הבית הספר.

פעם בשבועיים היה לי מפגש אישי עם המנחה המלווה שלי בתכנית.
שעזרה לי המון מבחינה אישית ומקצועית. היא תמיד הייתה שם בשבילי.

עם כל הלב והנשמה. חיכיתי לכל מפגש! תמיד יצאתי מוטענת בכוחות להמשיך. הרגשתי שיש לי גב חזק שעומד מאחורי ונותן לי ביטחון וכח לעמוד על הצרכים שלי. לא לוותר לעצמי, לא ליפול או להתייאש.

כמתמחה למדתי את סדנת הסטאז’ דרך מעטפת הלמידה של חלוץ. סדנה שהועברה ע”י יולי. סדנה חוויתית ומדהימה עם  למידה משמעותית. הכלה, הקשבה, הרגשתי שאני מביאה את ה”אני” שלי, עוברת תהליך עם עצמי ומקבלת כוחות להמשיך. חוויה שלא הייתי מצליחה לעבור בשום מכללה אחרת.

ובאמצע השנה הגיעה הקורונה לחיינו עברתי טלטלה עם עצמי היה לי קשה להסתגל למצב של הלמידה מרחוק. הבית ספר שלי הציב רף דרישות גבוה מאוד. הרגשתי שאני ממש מיואשת וכמו מלאך תמר המנחה שלי התקשרה שאלה מה שלומי? ואיך אני מסתדרת? הקשיבה לקשיים שלי הכילה אותי בלי שיפוטיות ונתנה לי המון כח להמשיך.

אם אני אגדיר את התוכנית במילה אחת היא כמו משפחה. תומכת, מלווה, ומכילה לאורך כל הדרך.

אני חושבת שכל מורה שנכנסת למערכת החינוך שהיא מערכת מורכבת ושוחקת. זקוקה לרשת ביטחון והכלה של התוכנית. 

אין לי ספק שזו הייתה שנה משמעותית בחיי ובחוויה שלי כמורה מתחילה במערכת החינוך.

ובלעדיכם  לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי. ולא יודעת אם לא הייתי חושבת על עזיבת המקצוע.

אני באמת רוצה להגיד מכל הלב תודה על הכל!!!

הפוסט מכתב הוקרה לחלוץ חינוכי – מירי עטר הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
19789
מנהיגות חינוכית כבית ספר לקוסמים https://www.democratic.co.il/2020/05/19/%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%25a0%25d7%2594%25d7%2599%25d7%2592%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2597%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%259b%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%259b%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%25a1%25d7%25a4%25d7%25a8-%25d7%259c%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%25a1%25d7%259e%25d7%2599%25d7%259d Tue, 19 May 2020 12:15:03 +0000 https://www.democratic.co.il/?p=19755 מה הקשר בין מנהיגות חינוכית לבית ספר לקוסמים? מאת: יולי חרומצ’נקו, מנהלת שותפה של תכנית “חלוץ חינוכי” תכנית המנהיגות החינוכית המובילה בישראל מה זה חלוץ חינוכי? אמ;לק – במאמר נדבר על הכשרת מורים, בריאה מתוך האוויר, הקשר להארי פוטר ועל תוכנית מנהיגות חינוכית אחת שמחברת בין כל אלה… נתחיל בסוד גלוי – הכשרת המורים האמיתית […]

הפוסט מנהיגות חינוכית כבית ספר לקוסמים הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>

מה הקשר בין מנהיגות חינוכית לבית ספר לקוסמים?

מאת: יולי חרומצ'נקו, מנהלת שותפה של תכנית "חלוץ חינוכי"
תכנית המנהיגות החינוכית המובילה בישראל

אמ;לק – במאמר נדבר על הכשרת מורים, בריאה מתוך האוויר, הקשר להארי פוטר ועל תוכנית מנהיגות חינוכית אחת שמחברת בין כל אלה…

נתחיל בסוד גלוי – הכשרת המורים האמיתית לא מתרחשת בארבע השנים של הלמידה במכללות למורים. אפילו לא בשנתיים ברוטו של תעודת ההוראה באוניברסיטאות. ודאי שלא בקורסים המזורזים המוצעים לנכנסים לתוכנית בזק להסבה להוראה.

הכשרת המורים האמיתית מתרחשת במפגש עם השטח – בחוויה השלמה של להיות המורה לאנגלית של כיתה ד3, או המחנכת כיתה ט’.

זו שמקבלת את מערכת השעות בקיץ, עוברת דרך השיעור הראשון עם התלמידים, ממשיכה לתוך המפגש הטראומטי הראשון עם תלוש השכר ומשם לתוך סחרחרת היומיום: בקרים דחוסים בריצות בין כיתות בבית הספר, צהריים של שיחות טלפון רצופות עם קולגות והורים, וערבים של בניית מערכי שיעור ליום שלמחרת.

בתוך השנה הזו מתרחש התהליך הפיכת הסטודנט למחנך של ממש – כלומר, לאדם שעוסק יום יום, שעה שעה, ביצירת ערך.

נחזור לשגרת היום-יום של המורה, וננסה להתבונן עליה מעבר למעטה הבנאלי של השריטות על שולחנות הפורמייקה, ריח הנס-קפה-עלית בחדר הורים והרחש של תנועת התלמידים במסדרונות. המורה הגיעה לכיתה אחרי שתכננה בבית איזושהי חוויה – חווית התנסות שמתרחשת בתודעות של אנשים במפגש עם ידע חדש, במהלך אימון במיומנות או בשקיעת האסימון של תובנה חדשה.

תוך כדי המפגש עם התלמידים ההתנסות משתנה ומקבלת צורה – היא מתחברת לעולם החוויות הפנימי של תלמיד אחד ומעוררת בו רגש עז, מחליקה מעל תלמיד אחר שעסוק במחשבות על משהו מחוץ לכיתה, מזמינה וויכוח ער בין שלושה תלמידים אחרים, גורמת למורה לשנות את התכנון ולעשות משהו שלא חשבה עליו קודם. 

בתוך המרחב הזה נוצרו מגוון חוויות והתנסויות בעלות ערך משתנה עבור כל הנוכחים. אם המורה תצליח – היא תנסה, במילים, לתת שמות לחוויות שהתרחשו, לעודד תלמידים להמשיג אותן לעצמם ולקבע את המשמעות כמשמעות מודעת – מנהיגות חינוכית.

אז מה התפקיד של המורה?

היא המנהיגות החינוכית. הדמות המחוללת את הקסם הזה, ובוראת משמעות וערך מתוך, תכל’ס, האוויר. “אבל רגע, לא כל המורים הם כאלה!”, ירים הקורא המפוכח את ראשו ויטען. לכל אחד מאיתנו יש מלוא החופן חוויות הפוכות ממערכת החינוך – שעות של חוסר ערך וחוסר משמעות שצובעים את השנים האלה בזכרון בצבע אפור של תסכול. 

ואיך מלמדים מורים לייצר ערך ומשמעות מהאוויר?

כמו בבית ספר לקוסמים, על ידי ניסוי וטעיה.
בתיאורי השיעורים הקסומים שמתרחשים בהוגוורטס, בית הספר לקוסמים שבספרי “הארי פוטר”, התלמידים מנסים שוב ושוב את כוחות הקסם שלהם. שוב ושוב נאמרות מילות הקסם, השרביט מונף ו… – המטאטא מתעופף למעלה, או נותר לרבוץ על הרצפה, או שמתרומם, חובט במצחו של מניף השרביט ונוחת בפינה רחוקה. המרצה למילות קסם נמצא שם כדי להדגים טכניקה טובה של תנועת שרביט, לתת משוב מצמיח לתקועים ובמקרה הצורך – לגדל מחדש את הגבות למי שמסתבך ממש.

מורים, בניגוד לתלמידי הוגוורטס, לא באמת יכולים להתאמן על הדבר שנועדו לעשות – יצירת ערך ומשמעות עם תלמידים.

לכן, האימון האמיתי שלהם מתרחש בשנה הראשונה – אלא ששם יש למערכת מעט מאוד סבלנות לטעויות. 

מעטים בתי הספר שיש להם מנהלים עם אוריינטציה ופניות לגידול קוסמים – היומיום הבית-ספרי תובעני מדי, ומרחב הניסוי והטעיה של מורה צעיר קטן כמעט כמו הלוקר שלו בחדר המורים. שיעורי הנשירה הגבוהים של מורים צעירים בשנים הראשונות להוראה מקורם גם בזה.

שפר עלי מזלי ובמשך 8 השנים האחרונות בחיי התעסקתי בהכשרת קוסמים לפעולה – 5 מתוכן כמנחה, ו-3 כמנהלת-שותפה של תוכנית “חלוץ חינוכי”.

"חלוץ חינוכי"

מנסה להרחיב את מרחב הניסוי והטעיה של מורים בשנים הקריטיות הראשונות של כניסתם להוראה.

לבחור את אלה מהם ששואפים לשפר את מערכת החינוך, לשדך ביניהם לבין מנהלי בתי ספר שרוצים שינוי והתחדשות, לשלב אותם בבית הספר כקבוצה וללוות אותם בשנים הראשונות להוראה.

החלוצים מיועדים להגיע לתפקיד מוביל במערכת – ריכוז מקצוע/שכבה/תחום פעילות, הובלת יוזמה, חברות בצוות ניהול של בית הספר (וכל זה, יצוין, בבתי ספר בפריפריה חברתית/גיאוגרפית). 

בתוך התקופה הזו המנחים שלנו איתם בקשר הדוק כדי לראות אותם מניפים את השרביטים, להזכיר את פוטנציאל הקסם הטמון בהם ולעודד שאם לא עד עכשיו, בהנפה הבאה זה חייב להצליח. וכשזה מצליח – לכוון בעדינות אל האתגר הבא. 

משבר הקורונה מאתגר בתי ספר לקוסמים ביותר ממובן אחד. לא יודעת אם אפילו גברת מק’גונגל היתה מצליחה ללמד איך להפוך לחתול בשיעור זום – או במילים אחרות, להנחות מרחוק קוסמים בהתהוות זה חתיכת אתגר. אתגר גדול יותר, קיומי יותר, הוא הכלכלי – בתקופת פוסט-קורונה שבה מערכת החינוך עומדת בפני קיצוץ ענק, משאבי התוכנית מצטמצמים באופן דרמטי. הוגוורטס שלנו – תוכנית חלוץ חינוכי – מתאימה את עצמה לשגרה החדשה ויוצרת הזדמנויות למחנכים, יזמים חינוכיים ומנהיגים חינוכיים – להיות שותפים שלנו בחשיבה איך משנים את המציאות.

בעידן שבו איש מהפוליטיקאים לא רוצה את תיק החינוך, צריך שלדרגי השטח של החינוך - ברשויות המקומיות, ברשתות החינוך - תהיה היכולת להביט קדימה אל העתיד ולראות את הדור הבא של מנהלי בתי הספר ושל המורים המובילים מתעצב כאן, במרחב המוגדל של הניסוי, הטעיה והיזמות. נדמה שלהם יותר קל לראות, בטח עכשיו אחרי כניסת הקורונה לחיינו, שכל מנהל ומורה הוא קוסם בהתהוות, ושתוכנית לאומית לגידול קוסמים היא תמיד בעלת ערך

הפוסט מנהיגות חינוכית כבית ספר לקוסמים הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
19755
על הקשר בין נגיף הקורונה לדמוקרטיה מקומית https://www.democratic.co.il/2020/05/15/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a3-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%95/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a2%25d7%259c-%25d7%2594%25d7%25a7%25d7%25a9%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2599%25d7%259f-%25d7%25a0%25d7%2592%25d7%2599%25d7%25a3-%25d7%2594%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25a0%25d7%2594-%25d7%259c%25d7%2593%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25a7%25d7%25a8%25d7%2598%25d7%2599%25d7%2594-%25d7%259e%25d7%25a7%25d7%2595 Fri, 15 May 2020 13:49:34 +0000 https://www.democratic.co.il/?p=19712 מאת: יותם טרון ומיכל גלבוע-אטר, מנכ”לים שותפים במכון הדמוקרטי מה קורה כשרשויות ועיריות נאלצות לחבור אל התושבים בדרכים חדשות? למה הציבור כבר לא בוטח בממשלה וברשות ואיך דמוקרטיה מקומית יכולה להיות הפתרון לגישור על הפער? למידע נוסף למידע נוסף בתחילת השבוע נאמו נציגי הציבור הממונים על משבר הקורונה והחלו לבצע הקלות בהנחיות. על פניו, ההקלות […]

הפוסט על הקשר בין נגיף הקורונה לדמוקרטיה מקומית הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>

מאת: יותם טרון ומיכל גלבוע-אטר, מנכ"לים שותפים במכון הדמוקרטי

מה קורה כשרשויות ועיריות נאלצות לחבור אל התושבים בדרכים חדשות? למה הציבור כבר לא בוטח בממשלה וברשות ואיך דמוקרטיה מקומית יכולה להיות הפתרון לגישור על הפער?

בתחילת השבוע נאמו נציגי הציבור הממונים על משבר הקורונה והחלו לבצע הקלות בהנחיות. על פניו, ההקלות נראות כפתרון אותו הממשלה צריכה ליישם, על מנת לתת לציבור את היכולת להסתובב ולנוע בחופשיות, עם הגבלות מינימליות ככל שניתן. 

יחד עם זאת, ההקלות הן גם תוצאה של לחץ המופעל על הממשלה מהציבור – הקשור להתרופפות המשמעת הציבורית.

בפועל, מה שקורה הוא שבשבועות האחרונים, הציבור מקשיב פחות ופחות להנחיות. 

למעשה, מדו”ח מיוחד בשם “אמון וירוס הקורונה” של חברת הייעוץ האסטרטגי אדלמן, שנערך בחודש מרץ, עולה כי מנהיגי המדינות זוכים ל51% של אמון מהציבור, בעוד שמעסיקים ורופאים, זוכים ל63% ומעלה מאמון הציבור.

קורונה

הציבור אינו בוטח בממשלה, ברשויות ובעיריות באופן מלא. הוא מרגיש שמסתירים ממנו מידע, וכשהתושבים מרגישים כך – הם בוחרים שלא לפעול על פי ההנחיות.

“הסמכות של משרד הבריאות ושל משרד האוצר ליצור אמון וביטחון התערערה כבר בעיני הציבור במשך העשור האחרון” אומר רון שלי, מייסד ושותף מנהל Debby&Ron מקבוצת דבי, שמייצגת בישראל את חברת הייעוץ האסטרטגי אדלמן, לעיתון The Marker.

“כעת מה שאנו צריכים זה לשמוע דיאלוג בין מומחים, מנכ”לים, ושהממשלה והממונה הציבורי ישתתף בתור מקשיב ומגיב”.

משבר הקורונה מאלץ את הרשויות להתחבר מחדש אל התושבים ולהבין את צרכיהם, להחזיר את האמון ולנסות ליייצר שותפות עם הציבור. אז איך ניתן לעשות זאת? בעזרת תהליכי דמוקרטיה מקומית.

בערים ומוסדות בעולם כבר הבינו ויישמו את הרעיון.

בעיתון Boston Globe פורסמו מספר מיזמים של עיריות ומוסדות הקשורים בשיתוף הציבור ודמוקרטיה מקומית:

בעיר בוסטון

לדוגמה, החלו לדרוש מיועצי נדל"ן וקבלנים יזמים מקומיים להשתתף בוועדה וירטואלית לשינוי וייעוץ בין משכירים לשוכרים. בעיר מתכננים לקיים תהליך דומה לבתי קפה, סמטאות באולינג ומבשלות בירה, במטרה לשוחח עם תושבים ולהבין את רצונותיהם וצורכיהם לגבי המצב הנוכחי.
דמוקרטיה מקומית

בעיר מיניאפוליס

הוקם המיזם "פגישות בתיבה", המאפשר לתושבים להתכנס וירטואלית בזמן ובמקום שיבחרו, לדבר ולמלא טפסים וסקרים הרושמים את עמדותיהם כלפי המצב.
מיניאפוליס

באוניברסיטת קיימברידג'

מפתחים ומתכנתים מקומיים הקימו פלטפורמה בשם "coUrbanize" - המעודדת יזמים לפתח אתרי אינטרנט ייעודיים לפרויקטים בודדים, וגם מאפשרת להם ליצור דיאלוג עם התושבים - לשאול שאלות ולהצמיד הערות למפות אינטראקטיביות.

כפי שניתן לראות, ארגונים, רשויות, עיריות ומוסדות רואים במגיפת הקורונה הזדמנות לשינוי, הקשבה ודיאלוג עם הציבור. הציבור מרגיש שותף, לוקח חלק בקבלת ההחלטות ולבסוף – נותן אמון חזרה ברשות/בארגון.הבין את צרכיהם, להחזיר את האמון ולנסות ליייצר שותפות עם הציבור. אז איך ניתן לעשות זאת? בעזרת תהליכי דמוקרטיה מקומית.

בערים ומוסדות בעולם כבר הבינו ויישמו את הרעיון.

אז נכון, מפגשים מקוונים אלה לעולם לא יחליפו את הסוג האישי בעולם שלאחר הקורונה. אך הם מצביעים בדרך לעבר הכלאה טובה יותר בין הבין-אישי לוירטואלי, והם כלי מצוין לתהליכי שיתוף ציבור ודמוקרטיה ברשות.

דמוקרטיה מקומית

אמנם כל סוג של הצבעה מרחוק ושיתוף מסוג כזה מעלה חששות, אך המגיפה עשויה להיות הזדמנות לפיילוט שכזה, ואם החוויה טובה, אפשר להרחיב את ההשתתפות מרחוק אל התקופה שלאחר המגיפה. אנו מזמינים ארגונים, רשויות ומוסדות לבצע פעולות של שיתוף ציבור ודמוקרטיה מקומית, ומברכים על כל הזדמנות כזו! לכלים והסדנאות שלנו לארגונים, רשויות ומוסדות לחצו כאן

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הפוסט על הקשר בין נגיף הקורונה לדמוקרטיה מקומית הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
19712
אסטרטגיית יציאה – לא רק לממשלה! https://www.democratic.co.il/2020/05/05/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%a7-%d7%9c%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%94/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2590%25d7%25a1%25d7%2598%25d7%25a8%25d7%2598%25d7%2592%25d7%2599%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2599%25d7%25a6%25d7%2599%25d7%2590%25d7%2594-%25d7%259c%25d7%2590-%25d7%25a8%25d7%25a7-%25d7%259c%25d7%259e%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%259c%25d7%2594 Tue, 05 May 2020 12:56:19 +0000 https://www.democratic.co.il/?p=19615 איך יוצרים שותפים חדשים דווקא בעת זו ולמה משבר הקורונה הוא הזדמנות לצמיחה וחידוש? אזרחים ברחבי המדינה עושים מאמץ עצום על מנת להאט ולעצור את התפשטות הנגיף וכעת, אולי סוף סוף נוכל להתחיל לראות תוצאות. יחד עם זאת, תקופת המשבר גרמה לארגונים ורשויות “לחשב מסלול מחדש”, ולנסות לייצר שותפות עם התושבים, הלקוחות ובעלי העניין של […]

הפוסט אסטרטגיית יציאה – לא רק לממשלה! הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>

איך יוצרים שותפים חדשים דווקא בעת זו
ולמה משבר הקורונה הוא הזדמנות לצמיחה וחידוש?

המכון הדמוקרטי
אזרחים ברחבי המדינה עושים מאמץ עצום על מנת להאט ולעצור את התפשטות הנגיף וכעת, אולי סוף סוף נוכל להתחיל לראות תוצאות.

יחד עם זאת, תקופת המשבר גרמה לארגונים ורשויות "לחשב מסלול מחדש", ולנסות לייצר שותפות עם התושבים, הלקוחות ובעלי העניין של הארגון. עכשיו, שהצלחתם לאסוף מידע חדש על הצרכים של השותפים שלנו, הגיע הזמן לראות במשבר כהזדמנות ולבנות אסטרטגיית יציאה מהמשבר, ממש כמו הממשלה שלנו. אז איך עושים את זה? בעזרת שיתוף ציבור!

ראשית, חשוב לציין כי המצב לא יכול להיות כפי שהיה.

  • רשויות מקומיות ועיריות יצטרכו לשמור על אכיפת ההנחיות והכללים, ובמקביל להציג שקיפות ואחריות לתושבים - שכן הם הנגזרת הממשלתית הקרובה ביותר לתושב. זוהי הזדמנות מעולה עבור הרשויות ליצור שיתוף ציבור והזדמנות להידברות. זוהי שעתה של הדמוקרטיה המקומית!
  • בתי ספר יקבלו הנחיות מסודרות כיצד לנהל תכנית לימודים בלמידה מרחוק. נראה כי מערכת החינוך תשנה את פניה ותעבור ללמידה מקוונת ברוב המקרים. צוות ביה"ס, מתקשה לנהל שיח עם ההורים וגם כאן - עלינו לייצר שותפות חדשה בין בתי הספר להורים וליצור אמון ציבורי מחדש במערכת.
  • עמותות וארגונים חברתיים ייאלצו לגייס כספים ולהישאר רלוונטיים - גם בימים של משבר. העמותות השונות יצטרכו להעריך מחדש את מטרות העמותה ופעילותיה, להשתמש בכלים ולמפות את צרכי האוכלוסיה אליה הם פונים. עבודה רבה עוד לפניהם.
המכון הדמוקרטי

אז נכון, אמנם יש הקלות משמעותיות אך המגיפה עדיין כאן, ועד שלא יימצא החיסון, כנראה שנצטרך להתרגל למציאות החדשה בה הדברים נמצאים תחת הגבלות. אז מה בכל זאת ניתן לעשות?

הפתרון הראשון שאנחנו מציעים הוא קיום דיאלוג עם הציבור
דו-שיח עם התושבים מחזיר את האמון, מראה על שקיפות ואחריות כלפי התושבים ברשות, העובדים בארגון או כל אדם שרואה בכם שותפים לו. יהודה שרוני, העורך הכלכלי של מעריב, אומר כי החזרת האמון לציבור ושיתופו בהחלטות הוא תנאי הכרחי לחזרתו של המשק לשגרה.

אז מה הכלים שיש ברשותנו על מנת לקיים דיאלוג עם הציבור?

שיתוף ציבור

החזירו את האמון לציבור שלכם. קיימו איתו שיחה פתוחה, דיאלוג ושיתוף אמיתי. ניתן לעשות זאת על ידי תהליכים של שיתוף ציבור ודמוקרטיה מקומית. אין טעם בהודעת הודעות בלבד, אלא בקיום שיח מאפשר שבו תצאו מחוזקים, וגם התושבים ייצאו בו מחוזקים. זהו העת להכיר את הציבור שלכם.
לשמוע עוד על שיתוף ציבור >>

עבודה עם טכנולוגיה וכלים מתקדמים

זכרו שניתן לעבוד גם מרחוק. ישנם היום כלים מתקדמים ואיכותיים וכמובן חינמיים שנוצרו ונפתחו לשימוש על מנת לשמור על ריחוק חברתי.
הנה כמה כלים ליצירת שיתוף ציבור לשימושכם החופשי >>

קבלת משוב מהשותפים

הלקוחות, הספקים, המנהלים ובעלי העניין השונים, צריכים כעת דברים אחרים ממה שהיו צריכים בעבר. מיפוי הצרכים החדשים הוא מתכון ללמידה וצמיחה מחודשת של הארגון בימי המשבר
הנה כמה כלים למיפוי נכון של הארגון >>

למידה והערכה מתמדת, ונכונות לשינויים אינסופיים

משבר הקורונה מביא איתו מספר לא מבוטל של שינויים, של יצירת מקצועות חדשים והיעלמות מקצועות ישנים וכן של שינויי תפיסה בארגונים השונים. שוק העבודה ישתנה כהרף עין, וחשוב שהארגון ואנשיו יהיו מוכנים לכך
איך מכינים את השותפים שלנו לשינוי?

המשבר והחזרה לשגרה הם הזדמנות. הזדמנות לצמיחה מחדש ולקיום תהליכים דמוקרטיים ברשויות המקומיות, הארגונים והעמותות. אנו מאמינים כי רוח של אחדות ושיתוף פעולה היא המפתח לצליחת תקופה זו. אנו רואים בקיום דיאלוג פתוח ומעורב כדרך היעילה ביותר להתמודדות. 

המכון הדמוקרטי

זהו אתגר לא קטן עבור ארגונים ורשויות ואנו מציעים לכם לקיים התייעצות וליווי איתנו, לקראת המציאות החדשה. מדינת ישראל מגבשת אסטרטגיית יציאה. כדאי שגם לארגון/לרשות שלכם תהיה אחת כזו, ועוד יותר כדאי שלא תשכחו את הציבור שלכם מאחור.

כאן לכל שאלה או התייעצות

הפוסט אסטרטגיית יציאה – לא רק לממשלה! הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
19615
“חיים בצל הקורונה” – איך להתמודד עם אי-הוודאות המקיפה את הציבור? https://www.democratic.co.il/2020/03/26/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%a2%d7%9d-%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%95%d7%95/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2597%25d7%2599%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2591%25d7%25a6%25d7%259c-%25d7%2594%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25a0%25d7%2594-%25d7%2590%25d7%2599%25d7%259a-%25d7%259c%25d7%2594%25d7%25aa%25d7%259e%25d7%2595%25d7%2593%25d7%2593-%25d7%25a2%25d7%259d-%25d7%2590%25d7%2599-%25d7%2594%25d7%2595%25d7%2595 Thu, 26 Mar 2020 13:53:21 +0000 https://www.democratic.co.il/?p=18998 מאת: מיכל גלבוע-אטר ויותם טרון מנכ”לים שותפים במכון הדמוקרטי​ וירוס הקורונה כאן, ולא נראה שהוא הולך להיעלם בקרוב. הציבור מודאג, עסקים נסגרים והרשויות המקומיות עושות כל מאמץ להתמודד עם ההנחיות והאתגרים שמציבה המציאות החדשה אז מה הן יכולות לעשות כדי להקל על התושבים שלהן? אחד הדברים היחידים שאנחנו יודעים בוודאות על וירוס הקורונה – הוא […]

הפוסט “חיים בצל הקורונה” – איך להתמודד עם אי-הוודאות המקיפה את הציבור? הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
מאת: מיכל גלבוע-אטר ויותם טרון
מנכ"לים שותפים במכון הדמוקרטי​
וירוס הקורונה כאן, ולא נראה שהוא הולך להיעלם בקרוב.
הציבור מודאג, עסקים נסגרים והרשויות המקומיות עושות כל מאמץ להתמודד עם ההנחיות והאתגרים שמציבה המציאות החדשה

אז מה הן יכולות לעשות כדי להקל על התושבים שלהן?

קורונה ושיתוף ציבור

אחד הדברים היחידים שאנחנו יודעים בוודאות על וירוס הקורונה – הוא שכרגע אין וודאות. מצב זה זורע חרדות בקרב האזרחים. ההנחיות מלחיצות את התושבים ומשרדי הממשלה השונים לא ממש מצליחים להוריד את הבלבול והפחד. 

האנשים רוצים לדעת תשובות. הם דורשים שקיפות מהרשויות המקומיות והאזוריות, הם דורשים מידע מהעיריות ואכן הם צודקים.

הבעיה היא – שכרגע אין מידע לאף אחד מהגורמים הנ”ל. אז מה כן ניתן לעשות?

דווקא ברגעים כאלה – אחד התפקידים החשובים של הרשויות המקומיות, הוא לנסות לשמור על הגיון וקור רוח, להרגיע ולתמוך, על מנת לחזק את אמון הציבור – גם כשהמצב קשה.

קורונה אמון הציבור

בתחילת משבר הקורונה הנוכחי, המועצות האזוריות, המקומיות והעיריות הכריזו על מצב חירוםהאזרחים מבינים שהמצב אינו פשוט, ושכל יום יכולות לצאת הנחיות חדשות.

במקרה כזה, תפקיד הרשויות קצת מעורפל עבור הציבור. התושבים מקבלים מידע ישירות מגופים ממשלתיים, מהרשתות החברתיות ומהתקשורת.

בתוך כל אלו, יש אפשרות להגביר את השותפות הנרקמת בין התושבים לרשות! זה מה שאנחנו ממליצים:

שקיפות

הציבור דורש שיתוף ושקיפות לגבי המידע הבריאותי ותהליכי קבלת ההחלטות. הציבור מרגיש בלבול וחוסר וודאות, ולכן כל פיסת מידע אמינה שיש בידי הרשות – צריכה להיות משותפת עם הציבור, על מנת להחזיר את האמון. להשקיף את הדברים שאנחנו עוד לא יודעים זו שקיפות – גם זה מייצר אמון ונוסך ביטחון.

קורונה שיתוף ציבור
התחל"ה - קהילה בארגונים
בהירות

אנו צריכים הוראות והנחיות ברורות ומדויקות ככל שניתן. גם אם משרד הבריאות מוציא הנחיות – על הציבור להרגיש שההנחיות נוגעות אליו. הוא צריך לשמוע אותן מתווכת אליו גם דרך השפה של הרשות והיישוב שלו. לכן כדאי לבצע התאמות להנחיות, ולפרסם אותם לתושבים.

קור רוח

יש לחץ באוויר. האזרחים עצבניים, מתוסכלים ובעיקר – פוחדים. תפקידה של הרשות במצב כזה, הוא להנכיח את תחושת הביטחון והבטיחות. להרגיע ולהנחות את הציבור כיצד להתנהל במצבים מסוימים ולהישאר דינמיים ועדכניים.

שיתוף ציבור קורונה
המכון הדמוקרטי
תמיכה

על הרשות לעשות כל מה שניתן על מנת לתמוך בתושביה. זהו הזמן הטוב ביותר למפות את צרכי התושבים, להבין את האוכלוסיות השונות וליצור מנגנונים של יחס אישי. הנה כמה רעיונות כיצד לעשות זאת.

סולידריות וקהילה

זהו אתגר חשוב לייצר תחושות אלו באופן כללי, ובוודאי בתקופות משבר.  אנו מציעים לרשויות לנסות לייצר רשת של ערבויות הדדיות בין התושבים, לתת במה ליוזמות מקומיות ולקחת חלק בקהילת התושבים. דוגמאות ליוזמות קהילתיות יש כאן.

הקורונה ושיתוף ציבור
הקורונה ושיתוף ציבור
שיתוף ציבור

זהו זמן אולטימטיבי לשאול את הציבור מה הם צריכים ומה היו רוצים לשפר במערכת הרשותית.איך הם רואים את הדברים בעת זו ואיך הם מרגישים שאפשר להתייעל. אילו שירותים חסרים להם וכיצד ניתן ליישם שינויים ברשות. כלים נוספים לשיתוף ציבור ניתן למצוא כאן.

לסיום, אנחנו יודעים ומבינים שהמצב לא פשוט, וגם הציבור מבין את זה. מגיפת הקורונה היא התמודדות חדשה עבור כלל האזרחים במדינת ישראל ובעולם כולו. יחד עם זאת, זוהי העת ליישם את עקרונות שיתוף הציבור ואת עקרונות הדמוקרטיה המקומית. עקרונות אלו יחזירו את האמון לציבור, ירגיעו ויוכלו לאפשר לכם לתקשר עם האזרחים באופן אמין ושקוף. אנחנו כאן לכל שאלה, התייעצות או פגישה וירטואלית.

לקריאה נוספת על שיתוף ציבור לחצו כאן.

הפוסט “חיים בצל הקורונה” – איך להתמודד עם אי-הוודאות המקיפה את הציבור? הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
18998
דמוקרטיה מקומית ואקטיביזם – איך הופכים מתושבים לשותפים? https://www.democratic.co.il/2020/02/19/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%96%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%9b%d7%99%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2593%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25a7%25d7%25a8%25d7%2598%25d7%2599%25d7%2594-%25d7%259e%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2595%25d7%2590%25d7%25a7%25d7%2598%25d7%2599%25d7%2591%25d7%2599%25d7%2596%25d7%259d-%25d7%2590%25d7%2599%25d7%259a-%25d7%2594%25d7%2595%25d7%25a4%25d7%259b%25d7%2599%25d7%259d Wed, 19 Feb 2020 10:22:52 +0000 https://www.democratic.co.il/?p=18721 מאת: מיכל גלבוע אטר, מנכ”לית שותפה במכון הדמוקרטי למה אקטיביזם זה חשוב, ואיך זה קשור לדמוקרטיה מקומית ? דעות ותפיסות מסורתיות, יאמרו כי תפקידה של הרשות המקומית הוא להיות ספקית שירותים לתושביה. עמדות אלו אינן מתאימות למאה ה-21, בה אנשים רוצים להשפיע על מרחבי חיים שונים, לייצר וליזום שינויים, להרגיש שייכות למקום בו הם חיים.  […]

הפוסט דמוקרטיה מקומית ואקטיביזם – איך הופכים מתושבים לשותפים? הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
מאת: מיכל גלבוע אטר, מנכ"לית שותפה במכון הדמוקרטי
למה אקטיביזם זה חשוב, ואיך זה קשור לדמוקרטיה מקומית ?

דעות ותפיסות מסורתיות, יאמרו כי תפקידה של הרשות המקומית הוא להיות ספקית שירותים לתושביה.

עמדות אלו אינן מתאימות למאה ה-21, בה אנשים רוצים להשפיע על מרחבי חיים שונים, לייצר וליזום שינויים, להרגיש שייכות למקום בו הם חיים. 

דמוקרטיה מקומית ושיתוף ציבור הם שני מושגים המציעים פתרון לתחושות אלו, דרך יצירת  שותפות עם התושבים והקשבה לצרכיהם, יצירת רלוונטיות של פעולת הרשות למה שהתושב באמת צריך,  על ידי בניית אמון הדדי בין התושב והרשות תוך ידיעה שכולם עושים כל שביכולתם למען הטוב המשותף.

מצד אחד, התושבים כבר לא סומכים בעיניים עצומות על בעלי התפקידים ברשות המקומית בה הם חיים, אך מצד שני חסרים להם ידע ומיומנויות להעמיק ולקבל החלטות, ליזום ולהיות אקטיביים במרחבים שונים.

התושבים מרגישים נתק וניכור מצד מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות, ואילו הרשויות המקומיות מרגישות שהתושבים “לא מבינים אותם”. ישנם הרבה מיתוסים ופחדים סביב הנושא, כמו “אם אני לא מחליט אני אאבד את השליטה”, או “הציבור לא מבין מה הוא מדבר, אין לו את הניסיון” ועוד.

הניתוק בין התושבים למקבלי ההחלטות, יוצר יחסי ספק-לקוח בין התושב לרשות, ופוגע ביכולת של התושב להרגיש שייך ולתרום.

ניתן לראות זאת גם לאחר הבחירות המקומיות, כאשר התושבים, מרגישים פעם אחר פעם שהבחירה שלהם לא רלוונטית לצרכים שלהם ועל כן מבקרים את הרשות ברשתות החברתיות ובפרהסיה. האזרחים אינם מרגישים שיש להם יכול השפעה  על הרשות ועל קבלת ההחלטות בה. הסיבה העיקרית לכך, היא חוסר השיתוף המתקיים בין הרשות לבין התושבים וקהילות המקום.

דמוקרטיה מקומית ואקטיביזם
אז איך ניתן להפוך את התושבים לשותפים?
  • על מנת להרגיש שייך למקום, אנשים צריכים להיות פעילים בו, אקטיביסטים.
  • התושבים רוצים ליזום, להביא לידי מימוש את החלומות שלהם, ואת הרצון שלהם להיות משפיעים ויוצרים בסביבה שבה הם חיים.
  • הרשות רוצה לתת פלטפורמה ואמצעים לתושבים להרים ולבצע מיזמים, לקבל החלטות מתוך שיתוף ורלוונטיות ולקיים שותפות.
ומה הקשר לאקטיביזם?

אחד מעקרונות הפעולה שחרטנו על דגלנו במכון, הוא לבנות קהילה של אנשים פעילים ושייכים. אחת הדרכים לכך היא לחבר בין הרצונות והמטרות של הרשות לרצונות של האזרחים. לאפשר לאוכלוסיות שונות לא רק לקבל שירותים יותר טובים מהרשויות, אלא גם שהרשויות יראו בהן שותפות פוטנציאליות ליוזמות ויתנו להן את הפלטפורמות השונות לעשייה. על ידי עידוד יזמות ואקטיביזם לעורר את שני הצדדים לפעול בשותפות. 

אקטיביזם זו לא מילה גסה, זו מדיניות שצריך להנחיל ברשויות ובערים, וניתן לעשות זאת על ידי כלים שונים בתחום הדמוקרטיה המקומית. אקטיביזם הוא חלק בלתי נפרד מדמוקרטיה מקומית, ויכול להתבטא על ידי פעולות יומיומיות או על ידי פרויקטים ומיזמים שונים.
הקורונה ושיתוף ציבור

דוגמא מעניינת לשילוב בין דמוקרטיה מקומית ואקטיביזם אזרחי שצלח היא תהליך שנעשה במועצה האזורית גוש עציון, ולווה על ידינו. בפרויקט זה, הכשרנו את הנהלת הרשות במועצה האזורית, לקיום תהליך שיתוף ציבור, על ידי קידום מיזמים ותכניות פעולה בשותפות מלאה עם הציבור.

כל אגף ברשות בחר ותכנן מיזם, אותו יקדם באופן שיתופי עם הציבור. מיזמים אלו מקיימים תהליך של דמוקרטיה מקומית ושיתוף ציבור בנושאי הליבה של חיי התושבים, כך שבסופו של דבר, הם ישנו את פני הרשות. התהליך נעשה דרך איתור אתגרים מתחומים שונים. לאחר הבנת הצורך והאתגר או החסם בדרך לפתרון, הוצגו תהליכים של שיתוף ציבור בהם בולטים היתרונות של הדמוקרטיה המקומית כחלק מהפתרון, נבחרה רמת השיתוף המתאימה לתהליך והונחו אבני היסוד של תכנית הפעולה המשתפת.

המכון הדמוקרטי הנחה את הנהלת הרשות, צעד אחר צעד, בבניית מהלך שלם, מקצועי, אחראי מפוגג חששות ומאפשר יצירת שותפות בטוחה עם הציבור.

המיזמים שיצאו מתוך האגפים, ברשות שליווינו, נגעו בסוגיות יום-יומיות, כמו “איך מתמודדים עם סוגיה של כלבים משוטטים”, “איך מטמיעים את נושא הקיימות והמיחזור”, “איך הופכים את עובדי המועצה לרשת חברתית מקצועית”, “איך יוצרים שייכות וגאווה מקומית בקרב התושבים” וכו’.

בכל המיזמים היה אלמנט של דמוקרטיה מקומית, שכן המיזמים נבעו מתוך הצורך המשותף שבין הרשות לציבור, ואלמנט של אקטיביזם שכן הרשות עודדה את קידום המיזמים בשיתוף פעולה עם הציבור והקהילות הרלוונטיות, בכל יישובי המועצה.

"בסוף התהליך, אנשים סיפרו שכאשר נכנסו לחדר, הם הביעו ספקנות, אך היום, לאחר התהליך, הם מבינים שזהו הפתרון לשיתוף תחושת שייכות אצל התושבים." אומרת אחת השותפות לתהליך.

זהו שינוי גדול, המצריך גיוון חדשנות ומוכנות לחדשנות בתפיסות ארגוניות, אך ברגע שלומדים לשחרר את האחיזה, דברים טובים קורים ברשויות.

כעת, המיזמים מתחילים לצאת לפועל, ובעוד כמה חודשים נפגש עם הרשות ונדע כיצד ניתן להמשיך להטמיע תהליכים של אקטיביזם ודמוקרטיה מקומית הן ברשות והן ביישובים שבתוכה. זוהי הדרך האידיאלית, היעילה והפרודוקטיבית ביותר לחיבור התושבים והפיכתם לשותפים.

אקטיביזם ודמוקרטיה מקומית

הפוסט דמוקרטיה מקומית ואקטיביזם – איך הופכים מתושבים לשותפים? הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
18721
פיתוח מנהיגות דמוקרטית במציאות אחרת https://www.democratic.co.il/2020/01/19/%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a4%25d7%2599%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%2597-%25d7%259e%25d7%25a0%25d7%2594%25d7%2599%25d7%2592%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2593%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25a7%25d7%25a8%25d7%2598%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2591%25d7%259e%25d7%25a6%25d7%2599%25d7%2590%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2590%25d7%2597%25d7%25a8%25d7%25aa Sun, 19 Jan 2020 16:42:09 +0000 https://www.democratic.co.il/?p=18472 מאת: עומר רותם ראש התכנית “שבילים” במכללה האקדמית ע”ש קיי מתוך כתב העת “קולות” – מגזין המכללה התור בחוץ מתארך, אני זעה באי-נוחות בכיסא המראיינת, קובעת עולמות לכאן ולכאן, והתור מתארך, נהנית לשוחח עם כל מועמד ומועמדת, לנסות למצות ולהבין ברגע, מי מאלו שיושבים מולי יצלח את האוקיינוס, גוף מים ענק של פחדים, חרדות, אתגרים, קבוצה, […]

הפוסט פיתוח מנהיגות דמוקרטית במציאות אחרת הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>

מאת: עומר רותם

ראש התכנית "שבילים" במכללה האקדמית ע"ש קיי

מתוך כתב העת "קולות" - מגזין המכללה

מנהיגות דמוקרטית

התור בחוץ מתארך, אני זעה באי-נוחות בכיסא המראיינת, קובעת עולמות לכאן ולכאן, והתור מתארך, נהנית לשוחח עם כל מועמד ומועמדת, לנסות למצות ולהבין ברגע, מי מאלו שיושבים מולי יצלח את האוקיינוס, גוף מים ענק של פחדים, חרדות, אתגרים, קבוצה, לבד ועומס. מי יעמוד בעומס המשימות, בעומס הרגשי, בלחץ החיים שדוחסים אליהם ברגע של החלטה עוד שעות, בשבוע של תקשורת, עשייה, קריאה, למידה, סיכום ואין-סוף מיומנויות נוספות.

אני צריכה להכריע לכאן או לכאן, מי מאלו שיושבים מולי בעל ניסיון ממשי בעשייה חינוכית משמעותית, ומה זה אומר בכלל?

אט אט נחשפים הסיפורים, האנשים, על שינויים שעשו בעולם ועל מקורות ההשראה שלהם, על מנהיגים ומנהיגות ועל איך זה להיות אדם שמשנה עבור מישהו אחר. רובם מציינים ששינוי זה כמעט תמיד טבול בדמעה, בקושי, בפגיעות גדולה.

המשימה שקיבלנו על עצמנו עם הקמתה של תכנית “שבילים”, הייתה להכשיר מנהיגים ואנשי חינוך פורצי דרך להוראה ולחינוך בלתי פורמלי.

קהל היעד של התכנית הוא אנשים ונשים בעלי ניסיון חינוכי עשיר ומגוון, אשר מסיבות שונות לא התחילו את לימודיהם האקדמיים או המקצועיים בגיל המקובל. 

יתרה מזאת, מעל 90% מהמרואיינים לתכנית בשנה האחרונה העידו על עצמם שיש להם היסטוריה מורכבת, בעייתית וקשה עם מערכת החינוך, אשר הובילה אותם להימנע מלהיכנס לתוכנית לימודים שעלולה לשים אותם במצבים דומים למה שחוו בשנות נעוריהם.

מנהיגות ותרבות דמוקרטית

כך יוצא, שבכל שנת לימודים מתקבלים סטודנטים וסטודנטיות ממגוון הגילאים – מעשרים ועד שישים. המשותף להם הוא שכולם בעלי ניסיון מעשי במנהיגות חינוכית. חלקם הדריכו בתנועות נוער, הפעילו מסגרות צהרונים, השתלבו בהוראה, פעלו במסגרות לקידום נוער ועסקו בחינוך בצורותיו השונות.

זוהי תכנית הכשרה ייחודית, שנבנתה מתוך שיתוף פעולה יוצא דופן של המכללה האקדמית לחינוך ע”ש קיי עם המכון הדמוקרטי.

האפשרות לקדם מנהיגות דמוקרטית, יחד עם הסמכה לתואר ראשון, תעודת הוראה ותעודת עובד חינוך בלתי פורמלי, היוותה קרקע פורייה לפיתוח תהליכי הכשרה חינוכיים.

מנהיגים דמוקרטיים

אז מה הקשר בין תרבות דמוקרטית ומנהיגות?

תרבות דמוקרטית, על פי תפיסתנו, היא תרבות הנשענת על עקרונות של:

  • דיאלוג
  • שותפות
  • אחריות בין הפרט לקהילה
  • אקטיביזם

מנהיגות דמוקרטית היא מנהיגות הנשענת על עקרונות אלו, ומקדמת אותם בחברה הישראלית.

כל אחד מהעקרונות האלה באים לידי ביטוי במגוון דרכים בתכנית ההכשרה:

דיאלוג – הדיאלוג הוא חלק מהותי בתכנית, והוא בא לידי ביטוי בכמה דרכים:

  • בשיח האישי שמתקיים עם הסטודנטים
  • בפלטפורמות בתכנית לקיום שיח רגשי – קורס החממה
  • במפגשים בלתי פורמליים רבים, שאינם מקבלים כותרת אך נמצאים בליבה של התכנית
  • בדיאלוג שמתנהל בוועדות המוקמות לטיפול בנושאים שונים
  • בצוות הפרלמנט בו מובאים נושאים של הסטודנטים לסדר היום
  • בהחלטות נוספות בהם לכל סטודנט יש את האפשרות לנכוח, להתדיין ולקחת חלק.

“דיאלוג עם מורי, דיאלוג עם עמיתי, דיאלוג עם סביבתי”

כפי שאמר מילוגצ’י.

תרבות דמוקרטית

שותפות – לכל אחד בקהילת “שבילים” יש את האפשרות לקחת מנהיגות ולקדם נושאים, יוזמות, תחומים ושיחות בהם הוא רוצה לעסוק. אחת הדוגמאות בנושא השותפות היא בנייה משותפת של סיור לשנה ד’.

בכל שנה הסטודנטים משתתפים בקביעת אופן הסיור, תכניו וזמניו. הסטודנטים מארגנים שני ימי סיור מרתקים, מעוררי שאלות והשראה באופן שלא היה יכול להתקיים אילו הצוות היה מארגן זאת לבדו.

אחריות הדדית בין הפרט לקהילה – במהלך הלימודים, מעבר לקבלת האחריות הנדרשת על הלומד, נדרשים הסטודנטים בשבילים לקבל אחריות להצלחת חבריהם ללימודים. השיח בקבוצת החממה, הוא שיח המפתח מנטורינג, מציף שאלות על אחריות ומנהיגות קבוצתית ודורש תהליכי משוב בקרב העמיתים ללמידה.

אקטיביזם – בשנה השלישית ללימודיהם, נדרשים הסטודנטים לפתח יוזמה ולהפיקה. התהליך נשען על השנים הקודמות בחממה, ועל הקורסים שעוסקים בפיתוח זהות אישית וחינוכית, פיתוח מיומנויות אקדמיות ופיתוח מקצועי.

תרבות דמוקרטית זה אחלה, למה מנהיגות?
התרבות הדמוקרטית, הדיאלוג, השותפות והאחריות, הם אלו שמאפשרים לסטודנטים לבצע יוזמות, ולצאת לדרך חדשה - דרך של מנהיגות חינוכית.

הפוסט פיתוח מנהיגות דמוקרטית במציאות אחרת הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
18472
להנהיג – ביחד | מה זה אומר מנהיגות דמוקרטית? https://www.democratic.co.il/2020/01/08/%d7%9c%d7%94%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92-%d7%91%d7%99%d7%97%d7%93-%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%98/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259c%25d7%2594%25d7%25a0%25d7%2594%25d7%2599%25d7%2592-%25d7%2591%25d7%2599%25d7%2597%25d7%2593-%25d7%259e%25d7%2594-%25d7%2596%25d7%2594-%25d7%2590%25d7%2595%25d7%259e%25d7%25a8-%25d7%259e%25d7%25a0%25d7%2594%25d7%2599%25d7%2592%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2593%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25a7%25d7%25a8%25d7%2598 Wed, 08 Jan 2020 09:37:01 +0000 https://www.democratic.co.il/?p=18400 מאת: חפציבה דשן, מנחה ומנהלת שותפה בתחום הצמיחה הפדגוגית מנהיגות דמוקרטית, או בשמה השני מנהיגות משתפת, היא דרך להנהיג בארגונים ובמוסדות השונים. לאחרונה, אנו שומעים על יותר ויותר ארגונים הפועלים בתצורה של מנהיגות דמוקרטית. יחד עם זאת, נראה שלא הרבה אנשים מכירים את המושג, או מבינים את המשמעות שלו. אנחנו כאן בשביל לענות אחת ולתמיד […]

הפוסט להנהיג – ביחד | מה זה אומר מנהיגות דמוקרטית? הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
מאת: חפציבה דשן, מנחה ומנהלת שותפה בתחום הצמיחה הפדגוגית
מנהיגות דמוקרטית, או בשמה השני מנהיגות משתפת, היא דרך להנהיג בארגונים ובמוסדות השונים. לאחרונה, אנו שומעים על יותר ויותר ארגונים הפועלים בתצורה של מנהיגות דמוקרטית. יחד עם זאת, נראה שלא הרבה אנשים מכירים את המושג, או מבינים את המשמעות שלו. אנחנו כאן בשביל לענות אחת ולתמיד – מה זו מנהיגות דמוקרטית, ולמה היא הדרך היעילה ביותר לקבל החלטות?
שיתוף ציבור - כלים וידע

מאז ומתמיד, ארגונים ומוסדות פעלו והופעלו על ידי מנהיגים ומנהלים שונים ומגוונים.

למנהיג, תמיד היה תפקיד חשוב ונוכח בארגון, והוא הוגדר במשך השנים כאדם המשפיע ביותר על חברי הקבוצה ומשימותיה, במטרה להשיג יעדים ספציפיים.

הדיור המדעי על מנהיגות נמשך זמן רב, בין היתר סביב נושאים כמו מטרות המנהיג, תכונותיו – האם מנהיג הוא מנהיג מלידה או שאלו תכונות נרכשות, וכן סוגי המנהיגות השונים.
סגנונות ההנהגה השונים הושוו לאורך ההיסטוריה, במטרה למצוא את סגנון ההנהגה האידיאלי – איך הכי נכון להנהיג?

לצורך השוואה, פרד פידלר (1964), חוקר סוגי מנהיגויות, מדד שלושה סגנונות מנהיגות עיקריים:

1. מנהיגות מתירנית: כאשר המנהיג מספק את החומרים והעזרה הנדרשת, אך על הקבוצה להתקדם בכוחות עצמה בלבד. זוהי מדיניות הנהגה בה המנהיג אינו מתערב.

2. מנהיגות סמכותית: כאשר המנהיג קובע את המדיניות והחוקי, מקבל את ההחלטות, ונותן לקבוצה משימות להגיע למטרה. הוא מחלק את המשימות, אינו משתף בתהליך המחשבה ונותן ביקורת ושבחים במידת הצורך.

3. מנהיגות דמוקרטית: כאשר המנהיג מערב ומתערב בהחלטות הקבוצה, אך הקבוצה היא זו שמקבלת את ההחלטות. המנהיג הוא כלי הנועד לשתף את הקבוצה באתגרים העומדים בפני הארגון, ולראות ביחד כיצד ניתן להתגבר עליהם.

המטרה של המנהיגות הדמוקרטית היא ליצור קהילה סביב הארגון. זוהי מנהיגות המתבססת על השתתפות. היא שונה מתפיסות מנהיגות רגילות, לא מנהיגות רגילה שאנחנו מכירים היום, זוהי מנהיגות של שאילת שאלות וקבלת החלטות באופן משותף, שמוביל ליצירה משותפת.

מנהיגות שדורשת לאפשר לשהות בעמימות ואי-וודאות בתוך מציאות קיימת, מתוך הבנה שאנו נמצאים בתקופה של עמימות ואי וודאות עולמית.

אז למה זה כל כך טוב ויעיל? אלו התוצאות של המחקרים שנמדדו:

1. במנהיגות המתירנית: תפוקת הקבוצה הייתה הנמוכה מבין השלושה, וכן, גם שביעות הרצון של הקבוצה הייתה נמוכה.

2. במנהיגות הסמכותית: התפוקה בהתחלה הייתה גבוהה, אך שביעות הרצון הייתה נמוכה. בנוסף, במשך הזמן, נוצרו יחסי תחרות בין חברי הקבוצה, כאשר כולם ניסו למצוא חן בעיני המנהיג. כאשר המנהיג יצא מהחדר, העבודה כמעט נפסקה.

3. במנהיגות הדמוקרטית: התפוקה בהתחלה הייתה ממוצעת, אך שביעות הרצון הייתה גבוהה. במשך הזמן, חברי הקבוצה למדו לשתף פעולה, וגם התפוקה עלתה. העבודה נמשכה גם כאשר המנהיג יצא מהחדר.

ניתן לראות, שבמנהיגות הדמוקרטית, כאשר הקבוצה היא זו שמקבלת את ההחלטות, וישנו דיון סביב האתגרים והמטרות של הארגון, הקבוצה מרגישה מזוהה יותר עם המשימה של הארגון. דבר זה, גורם לעליה משמעותית בתפוקה וברצון להמשיך לבצע את משימות הארגון, גם בהיעדר מנהיגות.

אנו נמצאים בעולם שמשתנה בקצב מהיר, כאשר ישנן הרבה סיבות שיכולות להיות לאתגר מסוים, ולא תמיד ניתן למצוא קשר ישיר בין הסיבה לתוצאה.

פעם – על מנת לפתור בעיה, היית הולך ל”בוס הגדול“, שואל אותו מה לעשות והוא היה אומר לך. מנהיגות דמוקרטית היא מנהיגות מודרנית, היוצאת מתוך נקודת הנחה שלא כל הידע נמצא אצל המנהל.

ואכן, בסוגי המנהיגות השונים – יש תשובות תמיד, המנהל אומר אותן והוא זה שנותן לך את הטון. במנהיגות דמוקרטית, האמירה היא – אנחנו ביחד, רוצים להגיע לתשובה משותפת ויצירה. לא עומד פה מי שיניע אותנו, אלא אנחנו צריכים להניע את עצמנו. 

שוויון הזדמנויות

איך עושים את זה? מנהיגות דמוקרטית מתמקדת בכוחה של הקבוצה, ושמה דגש על ההשתתפות של הקבוצה, ועל המגוון הקוגניטיבי של האנשים. 

בעצם, אפשר לדמיין מנהיגות דמוקרטית כמעין סיעור מוחות ענק. אני באה מתחום החינוך, החברה והקהילה, ושם לעתים ישנם אתגרים שאנחנו מתמודדים איתם, ואדם אחד לא תמיד יודע להציע פתרון אידיאלי, שיתאים לכל הצדדים. 

יחד עם זאת, אם ניקח מגוון של אנשים שיחשבו על האתגר הזה – גם מנהל, גם פקיד, גם איש HR, גם מעצב ויווצר סיעור מוחות וראשים עם חשיבות שונות, פתאום תראה זוויות מבט ונקודות חשיבה מגוונות.

לסיכום, אנו רואים שמנהיגות דמוקרטית היא העתיד של הארגונים בישראל ובעולם כולו. ארגונים רבים שואפים לשם, ומנהלים מנסים להשתמש בכלים ומתודולוגיות שונות העוזרות בתהליך.

הפוסט להנהיג – ביחד | מה זה אומר מנהיגות דמוקרטית? הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
18400
רשויות מקומיות ושיתוף ציבור | איך יוצרים גשרים בין קהילות? | ראיון עם בני פריץ https://www.democratic.co.il/2019/12/30/%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%25a3-%25d7%25a6%25d7%2599%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%25a8%25d7%25a9%25d7%2595%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%259e%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25aa Mon, 30 Dec 2019 13:57:14 +0000 https://www.democratic.co.il/?p=18291 איך יוצרים גשרים בין הקהילה החרדית והקהילה החילונית? ראיון עם בני פריץ – מנחה תהליכים במכון הדמוקרטי בשנים האחרונות, השסע החברתי והתרבותי במדינת ישראל הולך וגדל. פערים חברתיים ותרבויות מכל הקצוות יוצרות גיוון ושוני בחברה הישראלית. שוני זה, שיכול להביא לפריחה רב-תרבותית ולהיכרות עמוקה בין התרבויות, גורם במקום זאת לשנאה ויריבות בין הערכים השונים, והרגשה […]

הפוסט רשויות מקומיות ושיתוף ציבור | איך יוצרים גשרים בין קהילות? | ראיון עם בני פריץ הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
איך יוצרים גשרים בין הקהילה החרדית והקהילה החילונית?
ראיון עם בני פריץ - מנחה תהליכים במכון הדמוקרטי

בשנים האחרונות, השסע החברתי והתרבותי במדינת ישראל הולך וגדל. פערים חברתיים ותרבויות מכל הקצוות יוצרות גיוון ושוני בחברה הישראלית.

שוני זה, שיכול להביא לפריחה רב-תרבותית ולהיכרות עמוקה בין התרבויות, גורם במקום זאת לשנאה ויריבות בין הערכים השונים, והרגשה של חוסר קהילתיות בתוך רשויות מקומיות.

פעמים רבות, נאלצים ראשי רשויות מקומיות להתמודד עם תופעה זו, כאשר קהילה אחת מתנכלת לקהילה אחרת, ונוצרים סכסוכים בתוך עיריות ומועצות. חלק מראשי העיריות אובדי עצות בחיפוש אחר פתרון לסכסוכים אלו.

יחד עם התמונה הפסימית, ישנם אנשים הפועלים לשינוי מדיניות זו. בני פריץ, עובד המכון המשתייך לקהילה החרדית, ישב איתנו לשיחה צפופה על שיתוף ציבור ככלי לגשר הרב-תרבותי ברשויות מקומיות – איך יוצרים שיתוף ציבור גם כשלא מסכימים על עקרונות?

רשויות מקומיות מעודכן

הי בני! מה שלומך? ספר לנו קצת על עצמך

נעים מאוד, שמי בני ואני עובד המכון הדמוקרטי מזה 3 שנים. התחלתי לעבוד במסגרת התחום המוניציפאלי בליווי בית ספר חרדי ביישוב חריש ובהמשך הצטרפתי לתכנית “חלוץ חינוכי” בשני  בתי ספר, שם אני מתרכז בהטמעה של מנהיגות חינוכית ברוח דמוקרטית. אני מלווה את המורים והמנהלים בתכנית, כשהמטרה היא ליצור חממה חינוכית להצמחת מנהיגות.

וואו, שני פרויקטים גדולים, הרבה עבודה!

כן אבל אני לא מתרגש מזה, כי יש לי משימה וחזון..

אוקיי, תכף נדבר על זה, אבל לפני זה תספר לנו איך בכלל הגיע חרדי למכון?

אה, זה קל! הייתי בישיבה עם יותם!

סתם.. אחד העובדים במכון עבד בתהליך ליווי פדגוגי בבתי הספר בחריש. אחד בתי הספר הוא חרדי, וביקשו שיגיע מלווה מהקהילה החרדית. אני גדלתי בישיבה, ועבדתי בחינוך החרדי בתור “בויחן”. בתפקיד הזה אתה נכנס לכיתות, בוחן את התלמידים והמורה, מבקר את הסגנון של ההוראה, ומשפיע על מדיניות ולמידה בתוך בתי הספר. זה בעצם הנחיה למורים יחד עם אינטראקציה עם התלמידים. אגב, אני עדיין טוען שזה תפקיד שיכול להועיל גם בחינוך הכללי.

 

אבל זה לא קשה לך? הפערים התרבותיים? מרבית העובדים במכון חילוניים, איך אתה מתמודד עם זה?

תראה, אני לא חושב שזו בעיה, כשהגעתי לראיון העבודה, שאלו אותי את אותה שאלה, אם לא אכפת לי לעבוד עם ציבור חילוני, ואמרתי להם שאני מוכן לעבוד עם כל מי שמוכן לעבוד איתי.

ובכל זאת, יש קשיים לפעמים?

זה נורא מעניין, דבר ראשון אני אמנם שייך לקהילה החרדית, הילדים שלי לומדים אורח חיים חרדי, אבל מבחינת ערכים, יש את הערכים שלי. הרבה דומה, אבל לא הכל. החלק הזה של חקיקה דתית, אני דווקא מתנגד. אני חושב שכן צריך חיה ותן לחיות, ומאמין שאורח חיים צריך להיות אישי.

בנוסף אני מעורב בקהילה, לא מפריע לי אורח חיים חילוני, ולא מפריע לי שאנשים עושים מנהגים אחרים. אני על תקן המגשר, במכון למשל, אני מנסה כמה שפחות לצרוך ולהפריע, והחבר’ה בהנהלה מנסים לספק לי כמה אפשר, את מה שצריך. 

ממש מודלינג לחברה הישראלית

שני העולמות, העולם החרדי והעולם החילוני, צריכים להבין שיש לכל צד ערכים שעליהם קשה לו לוותר, וצריך הרבה התפשרות הדדית מתוך הרבה רצון של כל אחד, שגם כשאני אומר לא, אפשר להתפשר ולקחת חלק.. הרוב צריך לנסות לספק למיעוט עד כמה שניתן, והמיעוט צריך להתפשר לפעמים במילוי צרכיו, כל אחד מנסה להתפשר לכיוון השני. אני קורא לזה תרבות של התנהלות בהסכמה. זה האידיאל…”

וזה גם מתבטא בעבודה שלך?

בוודאי. המטרה שלי היא לספק את הצרכים של כולם, מתוך התנהלות בהסכמה ופתרון בחיפוש משותף. ישנן ערים מעורבות רבות בארץ, בהם יש אוכלוסיה דתית, חרדית וחילונית. הרבה פעמים נוצר מתח בין האוכלוסיות האלו סביב התרבות העירונית, למשל אם עסקים יהיו פתוחים בשבת או לא. הדרך הטובה ביותר להידברות וגישור בין הצדדים בעיר היא שיתוף ציבור.

מעניין, אז מה השלבים של התהליך?

אנחנו מתכננים יחד עם מקבלי ההחלטות או מרכזי גישור קהילתיים תהליך גישור בין האוכלוסיות. הרעיון הוא שנגיד את זה לציבור עצמו. ננסה לייצר תרבות של התנהלות בהסכמה. התנהלות הסכמתית, כל נבחר ציבור מפחד שהציבור שלו יזנח אותו, אז צריך לפנות לציבור בעצמו.

השאיפה היא שבשלב הראשון – הציבור יצטרך לקחת החלטה לגבי דברים פשוטים, כמו חוקי עזר עירוניים, או פתיחת עסקים בשבת או לא. זה יהיה הפיילוט.

בשלב השני, זה כבר יותר מורכב. הציבור ירצה להיות שותף להחלטות נוספות, אבל תהיה חייבת להיות לו מוכנות לדיאלוג. אדם שבא רק במטרה להשמיע ולא לשמוע אחרים לא יוכל לקחת חלק.. הרבה אנשים נפתחים ומבינים את השינוי בחשיבה תוך כדי התהליך, אבל זה תהליך..

השבת זאת התחלה, ואז השלב הבא יהיה כבר ממש שיתוף ציבור.

רשויות מקומיות

מדהים! זה נשמע ממש מקרב ומחבר בין הקהילות.. ועכשיו לשאלה שחיכית לה – מה החזון שלך?

או! טוב שאתה שואל. אני כבר שנים רבות מתעסק במטרה אחת גדולה – לייצר חברה טובה וסובלנית יותר. אני מנסה לעשות זאת דרך כל מיני זרועות, אם זה קיום מעגלי שיח בעיר רחובות, דרך עבודה ושיתופי פעולה עם מרכזי גישור, ואני עושה זאת מתוך אמונה בהידברות ובפתרון קונפליקטים ברוח של פיוס. 

בעידן זה שאין הסכמות בעם, ויש שיסוי גדול ויש ניכור וקיטוב חברתי, תפקידנו כמקדמי גישור ודיאלוג הוא ליצור הדברות בקהילה ובחברה. זה חשוב ומהותי.

בני, זה נשמע ממש מעורר השראה, תודה לך! לסיום, אתה יכול לספר לנו על איזו הצלחה קטנה שחווית לאחרונה?

בטח, כמו שאמרתי חלק מהתפקיד שלי במכון הוא ללוות את החלוץ החינוכי. אני ליוויתי שלושה מורים בישיבת בני עקיבא, שהחליטו, בזמן הליווי,  שהם רוצים ליצור אווירה צוותית ומגבשת. 

אז הם עשו כל ראש חודש חלוקה של צ’ופרים לתלמידים, לסייעות, לעובדי הסגל (מזכירות, מנקות, אב הבית), ומכתב תודה. הרעיון היה שמי שעשה את זה זה לא המורים של חלוץ, אלא כל הצוות של כל המורים לקחו חלק. המחנך והמורים המקצועיים חילקו את זה.

אחת המנקות אמרה “אף אחד אף פעם לא אמר לי תודה על העבודה שלי”.

אז כן, לתרום לאווירה טובה, צוותית, ולקיים פרויקט של נתינה, שהצוות כולו יעבוד על זה, זאת הצלחה בעיניי..

רשויות מקומיות

הפוסט רשויות מקומיות ושיתוף ציבור | איך יוצרים גשרים בין קהילות? | ראיון עם בני פריץ הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
18291
שיתוף ציבור כתקשורת מקרבת – הגשר הערכי בחברה הישראלית https://www.democratic.co.il/2019/12/23/%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%91%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%25a3-%25d7%25a6%25d7%2599%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%25aa%25d7%25a7%25d7%25a9%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%25aa-%25d7%259e%25d7%25a7%25d7%25a8%25d7%2591%25d7%25aa Mon, 23 Dec 2019 07:47:06 +0000 https://www.democratic.co.il/?p=18241 שיתוף ציבור ככלי לגישור – איך יוצרים שיתוף ציבור גם כשיש פערים תרבותיים וערכיים, ומה הקשר לתקשורת מקרבת? בשנת 2015, נאם הנשיא ראובן “רובי” ריבלין את נאום ארבעת השבטים. בנאומו, הנשיא מדבר על “ישראל החדשה”, המורכבת מארבע אוכלוסיות שונות – דתיים, חילוניים, חרדים וערבים. ריבלין טוען, כי הבורות ההדדית והיעדר השפה המשותפת בין ארבעת המגזרים […]

הפוסט שיתוף ציבור כתקשורת מקרבת – הגשר הערכי בחברה הישראלית הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>

שיתוף ציבור ככלי לגישור – איך יוצרים שיתוף ציבור גם כשיש פערים תרבותיים וערכיים, ומה הקשר לתקשורת מקרבת?

בשנת 2015, נאם הנשיא ראובן “רובי” ריבלין את נאום ארבעת השבטים. בנאומו, הנשיא מדבר על “ישראל החדשה”, המורכבת מארבע אוכלוסיות שונות – דתיים, חילוניים, חרדים וערבים.

ריבלין טוען, כי הבורות ההדדית והיעדר השפה המשותפת בין ארבעת המגזרים הללו, מגבירים את המתח, הפחד, העוינות והפערים ביניהם.

מתוך עמוד ה-YOUTUBE של הנשיא ראובן ריבלין

לימים, המתח הופך לשנאה וסלידה, והפער הולך וגדל. האוכלוסיות מתרחקות אחת מהשנייה ואנו נשארים שבטים נפרדים, לא מאוחדים, היוצרים שיסוי בחברה הישראלית.

יחד עם זאת, ישנם ארגונים ומוסדות שונים, המנסים לגשר על הפער, למצוא את הפתרון לבעיית השבטים ולאחד את האוכלוסיות השונות.

אחד הכלים השימושיים ביותר על מנת לגשר את הפערים הללו הוא שיתוף ציבור.

שיתוף ציבור הפך לכלי פופולרי בקרב עיריות, מוסדות וארגונים.

כלי זה, מוביל שינוי במדיניות והתנהלות הגופים המוסדיים, מתוך הבנה שהציבור הוא לא לקוח, אלא שותף מלא למטרת הרשות – שגשוג, הרגשת שייכות ויצירת קהילה במקום מגוריהם.

למעשה, שיתוף ציבור הוא אמצעי להטמעת כלים גישוריים. 

בני פריץ, עובד המכון, העוסק בשיתוף ציבור ומגיע מהמגזר החרדי, אומר שהצעד הראשון בביצוע שיתוף ציבור, הוא להבין שלא כולם בעיר הם כמונו. 

התהליכים שבני שותף להם במכון הדמוקרטי, הם תהליכי גישור בין האוכלוסיות. בנוסף, הוא עוסק בשיתוף ציבורי בערים מעורבות, בהם יש אוכלוסיות חרדיות וחילוניות מלווה ומנחה בתכנית “חלוץ חינוכי”.

חוץ מפעילותו במכון, בני לוקח חלק בפעילות של מרכז הגישור ברחובות.

החזון של בני ושל עובדים נוספים במכון, הוא לייצר חברה טובה וסובלנית יותר. 

בני, וכן שאר עובדי המכון, מאמינים שניתן לגשר על פערים אלו, על ידי הידברות. הפערים החברתיים שנמצאים באוכלוסיות השונות נובעים מאידאולוגיות וערכים אשר אוכלוסיות אלו חרטו על דגליהם.

כלי השיתוף הציבורי יכולים לקדם גישור ודיאלוג בין האוכלוסיות.

שיתוף ציבור ותקשורת מקרבת

במדינת ישראל, רוב הערים הן ערים “מעורבות”, כלומר, כאלו הכוללות יותר משבט אחד. 

בערים מסוימות ניתן למצוא חילונים ודתיים, בערים אחרות חילונים וחרדים, ואפילו ישנן ערים המשלבות את ארבעת האוכלוסיות. 

בערים אלו עלולים להיווצר קונפליקטים רבים סביב ערכים, אורח חיים וקהילה.

כך למשל, כאשר העירייה רוצה להעביר חוק עזר עירוני בו יינתנו קנסות לעסקים שייפתחו בשבת, הציבור החילוני בעיר מתנגד ומבצע הפגנות ומחאות שונות.

לכן, עלינו למצוא דרכים לפתור בעיות ולקבל החלטות ביחד, ואין כלים יותר טובים מאשר כלי השיתוף הציבורי.

 “אם מחר תגיע קבוצה חדשה לעיר יכול להיות שזה ישנה את האופי שלה”, אומר בני. “לכן, חשוב לדעת לדבר על הדברים האלה, אנחנו צריכים לזכור שהציבור רוצה להיות שותף, אבל חייבת להיות לו מוכנות לדיאלוג. אדם שבא עם דעה מסוימת, ולא מוכן לוותר ולהתפשר, לא יוכל לבצע תהליך של שיתוף ציבור..”

אחד הכלים לביצוע שיתוף ציבור הוא התנהלות בהסכמה. התנהלות בהסכמה זוהי תרבות, המבוססת על תהליך של “לנסות למצוא”, להגיע בתוך מועצת העיר להסכמות בצורה מושכלת, שלא תפגע בשני הצדדים.

הרעיון הוא לנסות לייצר הסכמה מסביב למדיניות של מה שיקרה שם. להגיע להסכמה על דרך קבלת ההחלטות. ברגע שדרך קבלת ההחלטות תהיה מקובלת על הציבור, ניתן יהיה לראות שינוי תפיסתי.

איך עושים שיתוף ציבור ומה הקשר לתקשורת מקרבת

לשינוי תפיסתי זה אנו קוראים גם “תקשורת מקרבת“.

‘תקשורת מקרבת’, היא תפיסת עולם המבוססת על יצירת יחסים באמצעות דיבור והקשבה.

יחסים אלו מובילים אותנו לנתינה מהלב, לאנושיות ולחיבור משמעותי וחומל עם עצמנו ועם האחר.

‘תקשורת מקרבת’ מאפשרת לנו לנהל יחסים בין-אישיים יעילים בזכות היכולת להתבונן על הרגשות והצרכים העמוקים שלנו ושל האחרים.

למידע נוסף על “תקשורת מקרבת” – מוזמנים ללחוץ כאן.

“שני העולמות, העולם החרדי והעולם החילוני צריכים להבין, שיש לכל צד ערכים שעליהם קשה לו לוותר.

צריך הרבה התפשרות הדדית מתוך הרבה רצון של כל אחד, שגם כשאני אומר לא, אפשר להתפשר ולקחת חלק. 

הרוב צריך לנסות לספק למיעוט את צרכיו, עד כמה שאפשר, והמיעוט צריך להתפשר לפעמים, כל אחד מנסה להתפשר לכיוון השני, זה האידיאל…”

דרושים המכון הדמוקרטי
לפרטים נוספים ומידע:

הפוסט שיתוף ציבור כתקשורת מקרבת – הגשר הערכי בחברה הישראלית הופיע ראשון בהמכון הדמוקרטי

]]>
18241