אז מה מקומו של אקטיביזם בהכשרת אנשי חינוך?
בפועל האקטיביזם שהסטודנטיות והסטודנטים מובילים בלוד הופך להיות חלק מרכזי מההכשרה שלהם. על מנת להכשיר את הסטודנטים להיות מחוללי שינוי עלינו ללוות אותם ביצירת שינוי שכזה, הלכה למעשה, על ידי אקטיביזם משמעותי שכולל חקר, דיאלוג, ניהול שותפויות ופעולה בעולם. בעשור האחרון הולכת ומתרחבת המגמה להגדלת שעות ההתנסות המעשית בהכשרות המורים. מגמה זו נשענת על התפיסה כי המתכשר להוראה צריך לשהות זמן רב יותר בסוג המוסד החינוכי אליו הוא מוכשר על מנת לרכוש את סט המיומנויות, הכלים והכישורים בצורה ישירה ובלתי אמצעית. גישה זו משקפת, במידה רבה, גישות למידה פרוגרסיביות החותרות ללמידה מניסיון או מהתנסות. מגמה נוספת אשר נוכחת בהכשרות המורים במכללות בעשורים האחרונים היא אקדמיזציה של תהליכי הוראה-למידה. מחקר פעולה השתתפותי כפי שאנחנו מקיימים נותן מענה לכל המגמות שציינתי לעיל בצורה המיטבית ביותר.
תודות
חשוב לי לציין את כל השותפות והשותפים היקרים שהעזו לחלום בגדול וגרמו לכל הקסם והעשייה הזאת הזה לצאת לפועל. נדרש הרבה אמון, יצירתיות ועבודה קשה של כולנו בכדי שתיווצר הרמוניה בין כל הגורמים ושותפות חזקה ומשמעותית. תודה רבה לאבנר רוגל שמוביל יחד איתי את את ההכשרה של שנתון ב׳, לליבה גלעד עוזרת המחקר ולרוני רמות שאחראית על הליווי והפיתוח המקצועי של צוות התכנית בתחום המחקר פעולה. ממכללת סמינר הקיבוצים, תודה לד״ר אדם הישראלי, מנהל היחידה למעורבות חברתית שהביא לפתחנו את ההזדמנות הגדולה הזאת. כמו כן, להדס דקל, מנהלת המרכז ליזמות חינוכית וליוסי טולדנו ראש מנהל סטודנטים.
מהעיר לוד, לרננה וייס, מנהלת מחלקת הנוער, יסכה ברדה, מנהלת מחלקת הגישור, נאווה וייל אלקבץ, מנהלת גן בראשית, מנאר אל-ממה וחן צ׳רלו-בריגה מלוות קהילות הסטודנטים (׳ג׳וזור 8׳ ו׳זהב׳* בהתאמה), רועי קדרי, מנהל הפרוייקטים של "תוצרת הארץ" וכמובן לנטע אראלי, מנהל "תוצרת הארץ" בלוד שחיבר וניצח על כל השותפויות האלו.
* לכל קהילת סטודנטים יש שם משלה
תודה אחרונה והכי חשובה, לסטודנטיות ולסטודנטים המופלאים של שנתון ב׳ בתכנית ׳החממה ליזמות חינוכית׳ שחוללו את כל התהליך ויצרו אקטיביזם איכותי מקצועי ומעורר השראה. הלמידה וההשקעה שנדרשה מהם בשנה השנייה להכשרתם בתואר ראשון לחינוך היתה גבוהה מאוד. מעבר להעמקה במחקר הם נדרשו לדיאלוג מתמיד עם השדה, חדשנות בתחום האקטיביזם ולא מעט הליכה במרחבי עמימות וחוסר וודאות שנוצרים בתהליכים של שינוי. זוהי קבוצה מיוחדת של נשות ואנשי חינוך שבאו לשנות ולהשפיע על החברה הישראלית. תודה לאור גולברי, בן אפנדוביץ׳, בר קרלינסקי, גל חולובסקי, דניאל אדרי, הדר שוחט, הילה שכטמן, יהודית איילו, יואב נוימן, יולי סאיטו, יונתן סבא, יעל ברדה, ירמי בן נתן, ליטל אלמוג, מיתר חי, מעיין פורמברג, משה ביטון, ניצן קורן, נעם אבירם, נעם כליפה, עוז גולדשטיין, עילי פרבשטיין, עמית צ׳רניצקי, עמר רז שכטר, ענבר לוי, ענבר מולכו, פנינה מזל, קורל בן שימול, רעות רשתי, סתו בן עמי ושיר גרץ.
