התור בחוץ מתארך, אני זעה באי-נוחות בכיסא המראיינת, קובעת עולמות לכאן ולכאן, והתור מתארך, נהנית לשוחח עם כל מועמד ומועמדת, לנסות למצות ולהבין ברגע, מי מאלו שיושבים מולי יצלח את האוקיינוס, גוף מים ענק של פחדים, חרדות, אתגרים, קבוצה, לבד ועומס. מי יעמוד בעומס המשימות, בעומס הרגשי, בלחץ החיים שדוחסים אליהם ברגע של החלטה עוד שעות, בשבוע של תקשורת, עשייה, קריאה, למידה, סיכום ואין-סוף מיומנויות נוספות.
אני צריכה להכריע לכאן או לכאן, מי מאלו שיושבים מולי בעל ניסיון ממשי בעשייה חינוכית משמעותית, ומה זה אומר בכלל?
אט אט נחשפים הסיפורים, האנשים, על שינויים שעשו בעולם ועל מקורות ההשראה שלהם, על מנהיגים ומנהיגות ועל איך זה להיות אדם שמשנה עבור מישהו אחר. רובם מציינים ששינוי זה כמעט תמיד טבול בדמעה, בקושי, בפגיעות גדולה.
המשימה שקיבלנו על עצמנו עם הקמתה של תכנית “שבילים”, הייתה להכשיר מנהיגים ואנשי חינוך פורצי דרך להוראה ולחינוך בלתי פורמלי.
קהל היעד של התכנית הוא אנשים ונשים בעלי ניסיון חינוכי עשיר ומגוון, אשר מסיבות שונות לא התחילו את לימודיהם האקדמיים או המקצועיים בגיל המקובל.
יתרה מזאת, מעל 90% מהמרואיינים לתכנית בשנה האחרונה העידו על עצמם שיש להם היסטוריה מורכבת, בעייתית וקשה עם מערכת החינוך, אשר הובילה אותם להימנע מלהיכנס לתוכנית לימודים שעלולה לשים אותם במצבים דומים למה שחוו בשנות נעוריהם.
כך יוצא, שבכל שנת לימודים מתקבלים סטודנטים וסטודנטיות ממגוון הגילאים – מעשרים ועד שישים. המשותף להם הוא שכולם בעלי ניסיון מעשי במנהיגות חינוכית. חלקם הדריכו בתנועות נוער, הפעילו מסגרות צהרונים, השתלבו בהוראה, פעלו במסגרות לקידום נוער ועסקו בחינוך בצורותיו השונות.
זוהי תכנית הכשרה ייחודית, שנבנתה מתוך שיתוף פעולה יוצא דופן של המכללה האקדמית לחינוך ע”ש קיי עם המכון הדמוקרטי.
האפשרות לקדם מנהיגות דמוקרטית, יחד עם הסמכה לתואר ראשון, תעודת הוראה ותעודת עובד חינוך בלתי פורמלי, היוותה קרקע פורייה לפיתוח תהליכי הכשרה חינוכיים.
תרבות דמוקרטית, על פי תפיסתנו, היא תרבות הנשענת על עקרונות של:
- דיאלוג
- שותפות
- אחריות בין הפרט לקהילה
- אקטיביזם
מנהיגות דמוקרטית היא מנהיגות הנשענת על עקרונות אלו, ומקדמת אותם בחברה הישראלית.
כל אחד מהעקרונות האלה באים לידי ביטוי במגוון דרכים בתכנית ההכשרה:
דיאלוג – הדיאלוג הוא חלק מהותי בתכנית, והוא בא לידי ביטוי בכמה דרכים:
- בשיח האישי שמתקיים עם הסטודנטים
- בפלטפורמות בתכנית לקיום שיח רגשי – קורס החממה
- במפגשים בלתי פורמליים רבים, שאינם מקבלים כותרת אך נמצאים בליבה של התכנית
- בדיאלוג שמתנהל בוועדות המוקמות לטיפול בנושאים שונים
- בצוות הפרלמנט בו מובאים נושאים של הסטודנטים לסדר היום
- בהחלטות נוספות בהם לכל סטודנט יש את האפשרות לנכוח, להתדיין ולקחת חלק.
“דיאלוג עם מורי, דיאלוג עם עמיתי, דיאלוג עם סביבתי”, כפי שאמר מילוגצ’י.
שותפות – לכל אחד בקהילת “שבילים” יש את האפשרות לקחת מנהיגות ולקדם נושאים, יוזמות, תחומים ושיחות בהם הוא רוצה לעסוק. אחת הדוגמאות בנושא השותפות היא בנייה משותפת של סיור לשנה ד’.
בכל שנה הסטודנטים משתתפים בקביעת אופן הסיור, תכניו וזמניו. הסטודנטים מארגנים שני ימי סיור מרתקים, מעוררי שאלות והשראה באופן שלא היה יכול להתקיים אילו הצוות היה מארגן זאת לבדו.
אחריות הדדית בין הפרט לקהילה – במהלך הלימודים, מעבר לקבלת האחריות הנדרשת על הלומד, נדרשים הסטודנטים בשבילים לקבל אחריות להצלחת חבריהם ללימודים. השיח בקבוצת החממה, הוא שיח המפתח מנטורינג, מציף שאלות על אחריות ומנהיגות קבוצתית ודורש תהליכי משוב בקרב העמיתים ללמידה.
אקטיביזם – בשנה השלישית ללימודיהם, נדרשים הסטודנטים לפתח יוזמה ולהפיקה. התהליך נשען על השנים הקודמות בחממה, ועל הקורסים שעוסקים בפיתוח זהות אישית וחינוכית, פיתוח מיומנויות אקדמיות ופיתוח מקצועי.
