מאת: חפציבה דשן, מנחה ומנהלת שותפה בתחום הצמיחה הפדגוגית
מנהיגות דמוקרטית, או בשמה השני מנהיגות משתפת, היא דרך להנהיג בארגונים ובמוסדות השונים. לאחרונה, אנו שומעים על יותר ויותר ארגונים הפועלים בתצורה של מנהיגות דמוקרטית. יחד עם זאת, נראה שלא הרבה אנשים מכירים את המושג, או מבינים את המשמעות שלו. אנחנו כאן בשביל לענות אחת ולתמיד – מה זו מנהיגות דמוקרטית, ולמה היא הדרך היעילה ביותר לקבל החלטות?
שיתוף ציבור - כלים וידע

מאז ומתמיד, ארגונים ומוסדות פעלו והופעלו על ידי מנהיגים ומנהלים שונים ומגוונים.

למנהיג, תמיד היה תפקיד חשוב ונוכח בארגון, והוא הוגדר במשך השנים כאדם המשפיע ביותר על חברי הקבוצה ומשימותיה, במטרה להשיג יעדים ספציפיים.

הדיור המדעי על מנהיגות נמשך זמן רב, בין היתר סביב נושאים כמו מטרות המנהיג, תכונותיו – האם מנהיג הוא מנהיג מלידה או שאלו תכונות נרכשות, וכן סוגי המנהיגות השונים.
סגנונות ההנהגה השונים הושוו לאורך ההיסטוריה, במטרה למצוא את סגנון ההנהגה האידיאלי – איך הכי נכון להנהיג?

לצורך השוואה, פרד פידלר (1964), חוקר סוגי מנהיגויות, מדד שלושה סגנונות מנהיגות עיקריים:

1. מנהיגות מתירנית: כאשר המנהיג מספק את החומרים והעזרה הנדרשת, אך על הקבוצה להתקדם בכוחות עצמה בלבד. זוהי מדיניות הנהגה בה המנהיג אינו מתערב.

2. מנהיגות סמכותית: כאשר המנהיג קובע את המדיניות והחוקי, מקבל את ההחלטות, ונותן לקבוצה משימות להגיע למטרה. הוא מחלק את המשימות, אינו משתף בתהליך המחשבה ונותן ביקורת ושבחים במידת הצורך.

3. מנהיגות דמוקרטית: כאשר המנהיג מערב ומתערב בהחלטות הקבוצה, אך הקבוצה היא זו שמקבלת את ההחלטות. המנהיג הוא כלי הנועד לשתף את הקבוצה באתגרים העומדים בפני הארגון, ולראות ביחד כיצד ניתן להתגבר עליהם.

המטרה של המנהיגות הדמוקרטית היא ליצור קהילה סביב הארגון. זוהי מנהיגות המתבססת על השתתפות. היא שונה מתפיסות מנהיגות רגילות, לא מנהיגות רגילה שאנחנו מכירים היום, זוהי מנהיגות של שאילת שאלות וקבלת החלטות באופן משותף, שמוביל ליצירה משותפת.

מנהיגות שדורשת לאפשר לשהות בעמימות ואי-וודאות בתוך מציאות קיימת, מתוך הבנה שאנו נמצאים בתקופה של עמימות ואי וודאות עולמית.

אז למה זה כל כך טוב ויעיל? אלו התוצאות של המחקרים שנמדדו:

1. במנהיגות המתירנית: תפוקת הקבוצה הייתה הנמוכה מבין השלושה, וכן, גם שביעות הרצון של הקבוצה הייתה נמוכה.

2. במנהיגות הסמכותית: התפוקה בהתחלה הייתה גבוהה, אך שביעות הרצון הייתה נמוכה. בנוסף, במשך הזמן, נוצרו יחסי תחרות בין חברי הקבוצה, כאשר כולם ניסו למצוא חן בעיני המנהיג. כאשר המנהיג יצא מהחדר, העבודה כמעט נפסקה.

3. במנהיגות הדמוקרטית: התפוקה בהתחלה הייתה ממוצעת, אך שביעות הרצון הייתה גבוהה. במשך הזמן, חברי הקבוצה למדו לשתף פעולה, וגם התפוקה עלתה. העבודה נמשכה גם כאשר המנהיג יצא מהחדר.

ניתן לראות, שבמנהיגות הדמוקרטית, כאשר הקבוצה היא זו שמקבלת את ההחלטות, וישנו דיון סביב האתגרים והמטרות של הארגון, הקבוצה מרגישה מזוהה יותר עם המשימה של הארגון. דבר זה, גורם לעליה משמעותית בתפוקה וברצון להמשיך לבצע את משימות הארגון, גם בהיעדר מנהיגות.

אנו נמצאים בעולם שמשתנה בקצב מהיר, כאשר ישנן הרבה סיבות שיכולות להיות לאתגר מסוים, ולא תמיד ניתן למצוא קשר ישיר בין הסיבה לתוצאה.

פעם – על מנת לפתור בעיה, היית הולך ל”בוס הגדול“, שואל אותו מה לעשות והוא היה אומר לך. מנהיגות דמוקרטית היא מנהיגות מודרנית, היוצאת מתוך נקודת הנחה שלא כל הידע נמצא אצל המנהל.

ואכן, בסוגי המנהיגות השונים – יש תשובות תמיד, המנהל אומר אותן והוא זה שנותן לך את הטון. במנהיגות דמוקרטית, האמירה היא – אנחנו ביחד, רוצים להגיע לתשובה משותפת ויצירה. לא עומד פה מי שיניע אותנו, אלא אנחנו צריכים להניע את עצמנו. 

שוויון הזדמנויות

איך עושים את זה? מנהיגות דמוקרטית מתמקדת בכוחה של הקבוצה, ושמה דגש על ההשתתפות של הקבוצה, ועל המגוון הקוגניטיבי של האנשים. 

בעצם, אפשר לדמיין מנהיגות דמוקרטית כמעין סיעור מוחות ענק. אני באה מתחום החינוך, החברה והקהילה, ושם לעתים ישנם אתגרים שאנחנו מתמודדים איתם, ואדם אחד לא תמיד יודע להציע פתרון אידיאלי, שיתאים לכל הצדדים. 

יחד עם זאת, אם ניקח מגוון של אנשים שיחשבו על האתגר הזה – גם מנהל, גם פקיד, גם איש HR, גם מעצב ויווצר סיעור מוחות וראשים עם חשיבות שונות, פתאום תראה זוויות מבט ונקודות חשיבה מגוונות.

לסיכום, אנו רואים שמנהיגות דמוקרטית היא העתיד של הארגונים בישראל ובעולם כולו. ארגונים רבים שואפים לשם, ומנהלים מנסים להשתמש בכלים ומתודולוגיות שונות העוזרות בתהליך.

שתפ/י ב: