איך יוצרים קהילה בארגונים, ומה זה אומר להטמיע תהליכי שיתוף בארגון שלכם?
המכון הדמוקרטי הוסמך לאחרונה על ידי ההתאחדות הבינלאומית לשיתוף ציבור, כארגון הראשון בישראל המוביל שיתוף ציבור, וזוהי הזדמנות לדבר על הנושא:
אז מה זה בכלל שיתוף ציבור, ומה הקשר בין שיתוף ציבור לארגונים?
איך הופכים את הניהול בארגון לשיתופי, למה חשוב שכל ארגון יעשה זאת, ויותר מהכל, איך זה קשור למושג קהילה?
בשנים האחרונות, המכון הדמוקרטי פועל לקידום ערכים של דיאלוג, שיתוף, קהילתיות ואחריות חברתית.
אחד הכלים הבולטים לקידום ערכים אלו הוא ניהול שיתופי ושיתוף ציבור.
לרוב,מקובל לחשוב על המונח “שיתוף ציבור” בהקשר של ממשלה, רשות מקומית או עירייה.
אנחנו מציעים למושג שימוש נוסף – שיתוף ציבור גם במקום העבודה.
המכון הדמוקרטי פועל בעצמו כארגון דמוקרטי, המוביל ומקדם תרבות ואורח חיים שיתופי וקהילתי בחברה הישראלית.
הארגון פועל ברחבי הארץ, ברשויות מקומיות בהטמעת דמוקרטיה מקומית ושיתוף ציבור, במערכות חינוך, בקהילות, בפריפריה החברתית והגאוגרפית בכל מגזרי החברה, ובכל הגילאים.
ערך מוביל של המכון הדמוקרטי הוא קהילה. ערך זה מתבטא בצורה בה הארגון פועל בתוך עצמו ומחוצה לו.
הארגון הוא ארגון שיתופי, וההתנהלות שלו היא דמוקרטית.
“אנחנו ארגון שפועל מתוך עקרונות של דיאלוג, שקיפות, שותפות ואחריות הדדית”, כך אומרים המנכ”לים של המכון, מיכל גלבוע-אטר ויותם טרון, שנבחרו להיות המנכ”לים בצורה דמוקרטית:
“אנחנו נבחרנו בהליך דמוקרטי פנים-ארגוני שבו היו שותפים העובדים. לא מדובר בהליך פופוליסטי של הרמת יד ובחירות בקלפי אלא הליך שיותר מתאים לארגון. אנחנו נבחרנו על ידי ועדת איתור שהורכבה מעובדים, יחד עם חברי הנהלה והוועד המנהל, כך שאנחנו פועלים לא כמינוי אלא מתוך מנדט שקיבלנו מהארגון.”
אנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהעובדים בארגון, הם בעצמם ציבור! כלומר, הארגון הוא חברה (Society ולא Company) בפני עצמה.
הארגון הוא קהילה, והעובדים בקהילה צריכים להרגיש תחושת שייכות.
בעולם העבודה החדש, של המאה ה-21, ישנו מושג הנקרא Engagement. מושג זה מציג את החשיבות של העובדים בעולם החדש, להיות מחוברים למקום העבודה שלהם.
כיום, העובד אינו רוצה “להיות ראש קטן”, ולעשות מה שמצופה ממנו. הוא רוצה להרגיש שייך, להיות חלק מקהילה רחבה יותר ולהרגיש שהוא אכן תורם לארגון. במידה ולא ירגיש כך? פשוט יקום וילך.
מחקרים מראים, שמה שמעודד אנשים להישאר במקום העבודה שלהם, היא ההרגשה שהם שותפים בקבלת החלטות.
יש להם יכולת להיות אקטיביים, להיות ביחסים הדדיים עם הארגון ולקיים שיח משותף.
“אני מרגישה שיש לי סיי”, אומרת סיוון, אחת העובדות בארגון. “מקשיבים למה שאני אומרת, חושבים חשיבה משותפת ויוצרים סיעור מוחות עד שמגיעים להחלטה. זאת קהילה בעיניי”.
במכון הדמוקרטי, עובדי המכון שותפים בתהליכי קבלת החלטות ויש להם אפשרות לאקטיביזם פנים ארגוני – כל עובד יכול לשנות את הדברים בארגון.
פעמים רבות, אנו שומעים על חסמים ופחדים של מנהלים בארגונים, לקיים תהליך של שיתוף ציבור.
ישנן המון סיבות ומיתוסים למה לא כדאי לקיים שיתוף ציבור, אך כמובן שאלו רק תירוצים, וניתן לנפץ אותם בקלות.
אז למה כדאי לכם לשתף את העובדים שלכם בתהליך קבלת ההחלטות? מוזמנים לקרוא כאן על ניפוץ המיתוסים בנושא.
"אחד העקרונות שהכי קל ליישם, והכי מקדמים שיתוף ציבור בארגונים, הוא ניהול המבוסס על חופש ואמון."
הצעד הראשון בקידום הנושא הוא וויתור על עניין השליטה.
פעמים רבות, הפיקוח והשליטה גורם לעובד להרגיש שמסתכלים עליו ובוחנים אותו כל הזמן. עליו להראות תוצאות, להיות יעיל ולעשות את המצופה ממנו.
בארגון המקדם שיתוף ציבור, אפשר, ואפילו כדאי, לוותר על הצורך בשליטה לטובת צמיחת הארגון.
“מניסיוננו, מנהיגות היא מתן תחושת ביטחון לעובדים, על ידי שחרור מדפוסים ישנים. מנהיגות כזאת היא מנהיגות משתפת, והיא מאפשרת לארגון לעבור מפיקוח לאמון. המנהל צריך לתת השראה, לאפשר, ולייצר כלי קיבול ליצירה. זוהי דרכה של הקהילה.” אומרים המנכ”לים.
חשוב לציין שאורח חיים שיתופי והתנהלות בתרבות קהילתית בארגון, דורשים השקעה והסתכלות על משאבים. זה דורש שינוי ארגוני.
המנהל צריך להכיר את הארגון, לדעת מה מתאים לו, ומה הצעד הראשון שעליו לעשות על מנת שהארגון יתחיל ליישם התנהלות של שיתוף. לדעת את הכלים המקצועיים.
הרבה פעמים ליווי חיצוני עוזר לעשות את השינויים האלו. לייצר הצלחה בהתחלה כדי לגרום לזה להמשיך.
צעד נוסף שעל ארגון שרוצה לקדם קהילה ושיתופיות לעשות, הוא לייצר את מרחב השותפים שלו – עובדים, מנהלים, שותפים חיצוניים ועוד.. יש חשיבות לייצר מחויבות של הארגון ושל כל השותפים לתהליך.
הצעד האחרון – הוא שלב היישום. מתחילים בקטן: עלינו לבחור נושא אחד אותו אנחנו מקדמים בכלים ההשתתפותיים, על מנת לייצר הצלחה ראשונית.
חשוב לנו לציין שהפירות מגיעים וכשהם מגיעים – תהליך ההטמעה של שיתוף הציבור בארגון הרבה יותר קל.
