גיליון 08
מאי 2019

אקטיביזם

מגזין המכון הדמוקרטי

האם אפשר להכשיר לאקטיביזם?
תכנית החממה ליזמות חינוכית חברתית.

מזה 17 שנים פועלת החממה ליזמות חינוכית במסגרת שיתוף פעולה בין המכון הדמוקרטי לבין סמינר הקיבוצים. תוכנית חדשה במסלול ביקשה להפוך את יחסי הגומלין שבין העצמה אישית לאקטיביזם חברתי בהכשרת הסטודנטים. מחקר פעולה השתתפותי בעיר לוד הניב תובנות על סטודנטים כחוקרים-אקטיביסטים.

| מיטל הרטמן

הקדמה

מזה 17 שנים פועלת החממה ליזמות חינוכית במסגרת שיתוף פעולה בין המכון הדמוקרטי לבין סמינר הקיבוצים. מטרת העל של התכנית להכשיר אנשי חינוך מחוללי שינוי ברוח התרבות הדמוקרטית. במסגרת ההכשרה המסורתית במסלול, הסטודנטים נדרשו לעבור תהליכים אישיים וקבוצתיים מהעצמה אישית לאקטיביזם חברתי. שיאו של תהליך זה ביצירת מיזם חינוכי המשקף את התפיסה החברתית שגיבשו הסטודנטים והסטודנטיות בהכשרה. בכתבה זו נציג תוכנית חדשה במסלול אשר ביקשה להפוך את יחסי הגומלין בתפיסת ההכשרה שבין העצמה אישית לאקטיביזם חברתי, באמצעות מחקר פעולה השתתפותי בעיר לוד שנערך השנה על ידי שנתון ב’ בהכשרה. בפעולה זו הסטודנטים נקראים לתת מענה על צורך חינוכי וחברתי שהשדה מגדיר. הפעולה בלוד מבוססת על שיתוף פעולה עם היחידה למעורבות חברתית של סמינר הקיבוצים וקהילות הסטודנטים הפועלות במרחבים חינוכיים-חברתיים של ״תוצרת הארץ״ מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית.

איך נולד הרעיון?

בינואר 2018, יצאו סטודנטיות וסטודנטים בשנתם הראשונה בתכנית לסמינר חינוך בין יומיים בצפון הארץ, בו התבקשו לצאת למסע אישי לעיצוב הזהות החינוכית והדמוקרטית שלהם. הרעיון המרכזי היה להבין מה המוטיבציות, החוזקות ומרחבי ההשפעה שבהם הם ירצו לחולל שינוי כאנשי חינוך לעתיד. ביום האחרון לסמינר הבנו שלצד התהליך האישי, נוצר תהליך קבוצתי משמעותי יותר. הבנו שהתפתחה קבוצה ייחודית שמבקשת להגדיל את ההשפעה שלה על ידי פעולה משותפת. הסמינר הסתיים עם השאלה ׳מה הכוח שלנו כקבוצה ביצירת שינוי חברתי וחינוכי?׳ צוות השנתון יחד עם הסטודנטים ביקשו לצאת למסע נוסף שמטרתו לתת ביטוי ותוכן לשאלה הזאת וליצור מרחב משותף של אקטיביזם חברתי והשתתפותי כקבוצה ולא כיחידים. מכאן נולד הרעיון לצאת ולפעול יחד בעיר לוד, כחלק אינהרנטי מההכשרה בשנה הנוכחית.

נוצרה שותפות משמעותית של תכנית החממה ליזמות חינוכית, היחידה למעורבות חברתית של סמינר הקיבוצים וארגון “תוצרת הארץ” בלוד.

מי מצטרף? שותפויות כפלטפורמה להשפעה

בשנה האחרונה החלה היחידה למעורבות חברתית במכללת סמינר הקיבוצים, ללוות את העשייה החברתית בלוד של ארגון ״תוצרת הארץ״. הארגון פועל בעיר החל משנת 2011 (בעקבות המחאה החברתית), דרך שמונה קהילות סטודנטים אשר מקדמות עשייה חברתית וקהילתית בחברה הלודואית. החלטנו שזוהי פלטפורמה טובה לממש את הרציונאל שנולד באותו סמינר של שנתון ב’, וכך נוצרה שותפות משמעותית של תכנית החממה ליזמות חינוכית, היחידה למעורבות חברתית של סמינר הקיבוצים וארגון “תוצרת הארץ” בלוד.

דיאלוג בלוד דרך מחקר פעולה השתתפותי

העיר לוד, מעבר להיסטוריה העשירה שלה, מכילה בתוכה את כל המגוון של הקבוצות השונות הקיימות בחברה הישראלית, כמו כן, היא נחשבת לפריפריה חברתית שטעונה באתגרים רבים המספקים קרקע פורייה ללמידה ועשייה. תהליך הלמידה שלנו התחיל מאבחון של העיר על שלל ההזדמנויות, האתגרים והמורכבויות שהיא מכילה. על מנת שהפעולה שנוביל תהיה אפקטיבית ביותר, היה לנו חשוב לייצר קודם כל דיאלוג משמעותי עם השדה ולהבין לעומק את הצורך. זהו אחד מאבני היסוד בשיטה של מחקר פעולה שהיוותה את המסגרת התאורטית והמעשית בה פעלנו בעיר. מחקר פעולה השתתפותי נולד כחלק מתאוריות ביקורתיות וכן מעולמות של צדק חברתי, הוא התפתח מתוך עבודה עם אוכלוסיות מוחלשות ומודרות. זאת שיטה המבקשת להפגיש את האקדמיה עם השדה ולהכיל בתוך המחקר את נקודת המבט והמסקנות של האוכלוסיה עליה מתבצע המחקר והפעולה. זוהי תכנית פעולה מעגלית המשלבת תכנון, איסוף וניתוח נתונים שיטתי, עשייה ורפלקציה.   

מה הקשר בין רופאה, מהנדסת ואשת חינוך?

נשות ואנשי חינוך, בשל היותם אנשים שמחוברים וחיים את השטח והעשייה ופחות את האקדמיה והמחקר, נוטים לעיתים קרובות לפעול בצורה אינטואיטיבית ומהירה על מנת לתת מענה לצורך כפי שהם פירשו מבלי לקיים קודם דיאלוג עם השטח או עם הספרות המקצועית. חוקרות וחוקרים בשדה החינוך והחברה מנסים מזה שנים לקרב את עולם המחקר לשטח כפי שקורה בתחומים ובמקצועות אחרים. לדוגמא, לא יעלה על דעתנו שנלך לביקור אצל רופאה והיא תייעץ לנו על טיפול באופן אינטואיטיבי לפי ׳מה שמרגיש לה נכון׳, נרצה שהמענה שנקבל יהיה מהמחקרים האחרונים שהתפרסמו ובשיקלול האפיונים הייחודים שלנו כמטופלים, אם כך ברפואה (הנדסה ומשפטים וכו׳) אז על אחת כמה וכמה בחינוך. נשאף שהסטודנטים שלנו, כחלק מהזהות המקצועית שלהם כנשות ואנשי חינוך יפתחו גם זהות חוקרת, יכירו את עולם המחקר בחינוך, ידעו לעשות תהליכי אבחון והערכה מעמיקים תוך כדי דיאלוג משמעותי במרחב בו הם פועלים.

הפן ההשתתפותי והדיאלוג העמוק עם השדה בא לידי ביטוי בכך שלאורך כל התכנית המתכשרים (הסטודנטים) זקוקים להסכמתו של השדה לביצוע המחקר ולהצגתו וכן לאישורו לפרשנות שהם יעניקו לנתונים.

אז מה עשינו בפועל?

בתחילת התהליך ביקשנו מ״תוצרת הארץ״ בלוד לזהות כמה מוקדים של עשייה חברתית שהיו רוצים להתבונן בהם מחדש, לאפיין בעיות שמטרידות אותם ושמבקשים להתמודד איתם. לשמחתנו ההיענות היתה גבוהה ולוותה בתחושת אמון ושותפות חזקה. המרחבים שפתחו את דלתם בפנינו היו מגוונים ומרתקים. מחלקת הנוער בעיר ביקשה לחקור כיצד ניתן להגביר את ההשתתפות בתנועות הנוער השונות בעיר, כמו כן כיצד ניתן לייצר לנוער בהדרה תמונת עתיד ושאיפות משמעותיות להמשך החיים. מחלקת התרבות של החברה הערבית ביקשה להעמיק ולחקור את ההתאמה של אירועי התרבות בעיר לצעירים הערבים. מחלקת הגישור בעיר רצתה לטייב את פעילות הסטודנטים בפרויקט ׳בניית הסכמות׳ בבנייני מגורים המאוכלסים על ידי חרדים, חילונים וערבים. בחווה החקלאית חקרנו גן ילדים דתי-חילוני שהוקם לאחרונה על ידי בוגרי התכנית של “תוצרת הארץ” שנשארו לגור בעיר. ב”תוצרת הארץ” פעלנו בתוך אחת מקהילות הסטודנטים ובמחלקת התרבות במטרה להבין כיצד ניתן ללוות מלגאים ולקדם יוזמות של סטודנטים, ובפרוייקט ׳דור לדור׳ שדואג לחברה וחיים בכבוד לקשישים בעיר חקרנו מה המאפיינים הייחודים של התכנית וכיצד לשפרה. הפן ההשתתפותי והדיאלוג העמוק עם השדה בא לידי ביטוי בכך שלאורך כל התכנית המתכשרים (הסטודנטים) זקוקים להסכמתו של השדה לביצוע המחקר ולהצגתו וכן לאישורו לפרשנות שהם יעניקו לנתונים.

למשל במחלקת הנוער הם מצאו תאוריה שעוסקת ביצירת אוריינטצית עתיד בתחומים שונים לנוער בהדרה ופיתחו תכנית ייחודית לצמצום הפער שבו התמקדו. שלב זה היה מרגש מאוד עבור כולנו – צוות תכנית החממה, הסטודנטים והסטודנטיות ואנשי השדה שעבדנו איתם.

הסטודנטים והסטודנטיות התחלקו לקבוצות עבודה כאשר כל קבוצה לקחה על עצמה אחד מהשדות שהצגתי לעיל. בשלב הראשון נערך תהליך אבחון בכל קבוצה שמטרתו לתעד את המצב הקיים בכלים מחקריים ולנתח את הנתונים שנאספו. בתהליך זה עלו מגוון פערים בין הרצוי למצוי שמונעים מהפרויקטים השונים לממש ולמצות את מטרתם החברתית. כל קבוצה הציגה לשדה שחקרה פערים אלו ויחד פירשו את הנתונים. למשל: הקבוצה שחקרה את גן הילדים, החילוני- דתי, בחווה החקלאית החליטו יחד עם מנהלת וצוות הגן כי הפער המרכזי הינו העדר תפיסה קהילתית אחידה וברורה לצוות הגן. בשלב הבא התמקדו בפער אחד שאותו רצו לצמצם בעזרת פעולה אקטיביסטית. לאחר מכן, כל קבוצה העמיקה בתכנון פעולה לצמצום הפער הנידון שיצור שינוי במציאות הקיימת. בשלב תכנון הפעולה, נערך חקר יסודי מצד הסטודנטיות והסטודנטים אל מול הספרות המקצועית במטרה למצוא תאוריה פועלת שהמחקר הוכיח שהיא יעילה ולערוך התאמות לשדה. למשל במחלקת הנוער הם מצאו תאוריה שעוסקת ביצירת אוריינטצית עתיד בתחומים שונים לנוער בהדרה ופיתחו תכנית ייחודית לצמצום הפער שבו התמקדו. שלב זה היה מרגש מאוד עבור כולנו – צוות תכנית החממה, הסטודנטים והסטודנטיות ואנשי השדה שעבדנו איתם.

הסטודנטים חוו למידה מתוך התנסות, בחיבור לשדה ושילוב של אקדמיזציה גבוהה ומקצועית אשר נתנה להם כלים משמעותיים ותרמה לפיתוח הזהות המקצועית שלהם. הם העידו שלראשונה הם הבינו כיצד לערוך תכנון ואבחון עמוק ומקצועי, להשהות את התגובה ה׳אוטומטית׳ המבוססת על אינטואיציה ולצאת לעשייה רק מתוך למידה מעמיקה, כדי ליצור את הפעולה הראויה והרלוונטית ביותר. השדה העיד על תוספת מקצועית שהשטח מרוויח מהשותפות איתנו. לדוגמא, רננה וייס, מנהלת מחלקת הנוער בלוד, סיפרה כי מאז שנכנסה לתפקיד הייתה מודאגת מכך שלחלק מהנוער בעיר אין מספיק שאיפות וחלומות להמשך חייו הבוגרים. עבורה, ההזדמנות לתת לקבוצת סטודנטיות לחקור לעומק נושא זה חשפה בפניה תחום מחקר הנקרא ׳אוריינטציית עתיד׳ נוער בהדרה בשטח. לשמחתנו זאת דוגמה למפגש משמעותי של אקדמיה-שדה במיטבו, כשכל השותפים חשים נשכרים מהשותפות.

בשלב זה של מחקר הפעולה הסטודנטים והסטודנטיות יחד עם נציגי השדה בלוד, מוציאים לפועל את כל הפעולות האקטיביסטיות. במסגרת פעולות אלו פיתחו הסטודנטים תכניות לפיתוח מקצועי לצוות של “תוצרת הארץ” בנושאים שונים כמו: עידוד יוזמות, פיתוח תפיסה חינוכית קהילתית, אקטיביזם מקומי והנעת מלגאים. כמו כן, מתקיימים מגוון ימי עיון בנושאים כמו: מאפיינים ייחודים של הגיל השלישי, יצירת ערך משמעותי בתנועות הנוער ועוד. נטע אראלי, מנהל “תוצרת הארץ” בלוד, שנמצא בצוות המוביל של פרויקט זה וחיבר בין כל השדות לסטודנטים, מעיד כי כל הפעולות שנעשות כעת ישמשו את “תוצרת הארץ” גם בעתיד כחלק אינהרנטי מההכשרות שהם מקיימים בשגרה של הארגון ומקווה להמשך שיתוף פעולה פורה.

על מנת להכשיר את הסטודנטים להיות מחוללי שינוי עלינו ללוות אותם ביצירת שינוי שכזה, הלכה למעשה, על ידי אקטיביזם משמעותי שכולל חקר, דיאלוג, ניהול שותפויות ופעולה בעולם.

אז מה מקומו של אקטיביזם בהכשרת אנשי חינוך?

בפועל האקטיביזם שהסטודנטיות והסטודנטים מובילים בלוד הופך להיות חלק מרכזי מההכשרה שלהם. על מנת  להכשיר את הסטודנטים להיות מחוללי שינוי עלינו ללוות אותם ביצירת שינוי שכזה, הלכה למעשה, על ידי אקטיביזם משמעותי שכולל חקר, דיאלוג, ניהול שותפויות ופעולה בעולם. בעשור האחרון הולכת ומתרחבת המגמה להגדלת שעות ההתנסות המעשית בהכשרות המורים. מגמה זו נשענת על התפיסה כי המתכשר להוראה צריך לשהות זמן רב יותר בסוג המוסד החינוכי אליו הוא מוכשר על מנת לרכוש את סט המיומנויות, הכלים והכישורים בצורה ישירה ובלתי אמצעית. גישה זו משקפת, במידה רבה, גישות למידה פרוגרסיביות החותרות ללמידה מניסיון או מהתנסות. מגמה נוספת אשר נוכחת בהכשרות המורים במכללות בעשורים האחרונים היא אקדמיזציה של תהליכי הוראה-למידה. מחקר פעולה השתתפותי כפי שאנחנו מקיימים נותן מענה לכל המגמות שציינתי לעיל בצורה המיטבית ביותר.

תודות

חשוב לי לציין את כל השותפות והשותפים היקרים שהעזו לחלום בגדול וגרמו לכל הקסם והעשייה הזאת הזה לצאת לפועל. נדרש הרבה אמון, יצירתיות ועבודה קשה של כולנו בכדי שתיווצר הרמוניה בין כל הגורמים ושותפות חזקה ומשמעותית. תודה רבה לאבנר רוגל שמוביל יחד איתי את את ההכשרה של שנתון ב׳, לליבה גלעד עוזרת המחקר ולרוני רמות שאחראית על הליווי והפיתוח המקצועי של צוות התכנית בתחום המחקר פעולה. ממכללת סמינר הקיבוצים, תודה לד״ר אדם הישראלי, מנהל היחידה למעורבות חברתית שהביא לפתחנו את ההזדמנות הגדולה הזאת. כמו כן, להדס דקל, מנהלת המרכז ליזמות חינוכית וליוסי טולדנו ראש מנהל סטודנטים.

מהעיר לוד, לרננה וייס, מנהלת מחלקת הנוער, יסכה ברדה, מנהלת מחלקת הגישור, נאווה וייל אלקבץ, מנהלת גן בראשית, מנאר אל-ממה וחן צ׳רלו-בריגה מלוות קהילות הסטודנטים (׳ג׳וזור 8׳ ו׳זהב׳* בהתאמה), רועי קדרי, מנהל הפרוייקטים של “תוצרת הארץ” וכמובן לנטע אראלי, מנהל “תוצרת הארץ” בלוד שחיבר וניצח על כל השותפויות האלו.  

* לכל קהילת סטודנטים יש שם משלה

תודה אחרונה והכי חשובה, לסטודנטיות ולסטודנטים המופלאים של שנתון ב׳ בתכנית ׳החממה ליזמות חינוכית׳ שחוללו את כל התהליך ויצרו אקטיביזם איכותי מקצועי ומעורר השראה. הלמידה וההשקעה שנדרשה מהם בשנה השנייה להכשרתם בתואר ראשון לחינוך היתה גבוהה מאוד. מעבר להעמקה במחקר הם נדרשו לדיאלוג מתמיד עם השדה, חדשנות בתחום האקטיביזם ולא מעט הליכה במרחבי עמימות וחוסר וודאות שנוצרים בתהליכים של שינוי. זוהי קבוצה מיוחדת של נשות ואנשי חינוך שבאו לשנות ולהשפיע על החברה הישראלית. תודה לאור גולברי, בן אפנדוביץ׳, בר קרלינסקי, גל חולובסקי, דניאל אדרי, הדר שוחט, הילה שכטמן, יהודית איילו, יואב נוימן, יולי סאיטו, יונתן סבא, יעל ברדה, ירמי בן נתן, ליטל אלמוג, מיתר חי, מעיין פורמברג, משה ביטון, ניצן קורן, נעם אבירם, נעם כליפה, עוז גולדשטיין, עילי פרבשטיין, עמית צ׳רניצקי, עמר רז שכטר, ענבר לוי, ענבר מולכו, פנינה מזל, קורל בן שימול, רעות רשתי, סתו בן עמי ושיר גרץ.