הידע שצברנו גם בעולם הפדגוגי והידע המצטבר שיש לנו על למידה והובלת תהליכי שינוי, מאפשרים לנו לייצר מהלכים ממוקדים ועקרוניים.
אנחנו משתמשים בכלים של החינוך האישי כדי לייצר יחד עם השותפים הבנה מעמיקה על עצמם, על הדברים שהיו רוצים להוביל, על התשוקות המקצועיות והאישיות ועל מה חשוב להם שיקרה בתהליך.
כשאנחנו מגדירים תוצרים ברורים, אנחנו עובדים באופן ממוקד ומשתמשים במתודולוגיות של למידה מבוססת תוצר. אנחנו יוצאים לתהליך משאלה פוריה רלוונטית ומגדירים את הידע, ההרגלים והמיומנויות הנדרשים לבניית התוצר. במקביל אנחנו מייצרים מרחבי למידה, השראה ופיתוח.
כשאנחנו רוצים לשתף קהלים גדולים יותר של בעלי עניין בתוך הרשות ומחוצה לה, אנחנו משתמשים בכלים מהמרחב ההשתתפותי, כמו כלים מעולם הסוציוקרטיה, שמייצרים הסכמות ומאפשרים שיתופי פעולה רחבים יותר בהמשך. המהלכים האלו הם ממוקדים, ומאפשרים לשותפים להרגיש משמעותיים בקבלת החלטות, הגדרת עקרונות, ערכים, בניית חזון משותף או תמונת עתיד, בזמן קצר.
בחיפוש אחרי מקומות שיצרו תהליכים של משילות משתפת ושיתוף ציבור, הגענו לכלים שפיתחה ממשלת דרום אוסטרליה לניהול הקשר עם הציבור ותהליכי קבלת החלטות משותפים – better together. למדנו את התהליכים שהם הובילו, עשינו אדפטציות ופיתוחים המותאמים לצורת המשילות אצלנו. מדובר בכלים שמאפשרים לייצר מהלכים ממוקדים של שיתוף ציבור, קבלת החלטות ולקיחת אחריות משותפת, על תחומים שהוגדרו מראש.
כך הרשות הופכת את התושבים מלקוחות לשותפים, ובעלי אחריות משותפת על המרחב הרשותי, ועל מציאת פתרונות לאתגרים שאיתם מתמודדת הרשות.
הכלים שאנחנו משתמשים בהם נועדו לייצר שגרות, הרגלים, מנגנונים/ אופני פעולה וכד'.
