היות ובית הספר עדיין לא קם ולא היה שום משאב, יצרתי שיתופי פעולה עם אנשים שונים מתוך הכרות אישית, שנרתמו לסייע ללא תמורה כספית, מתוך עניין אישי ונכונות לתרום. כאשר עבדנו על עיצוב תכניות הלימודים, יצרנו בעצם פרויקטים עוד לפני ששנת הלימודים התחילה – הזמנתי אנשים שהכרתי במהלך הדרך, חלקם מורים שעבדו איתי בבה״ס בחולון, מורה מקבוצה של המנטוריות בבית ספר יסודי בחולון, וגם תלמידה שלי. הזמנו אותם לתת לנו משוב בכיוונון פרויקטים. (כיוונון פרויקט הוא תהליך שמטרתו לעזור לטייב לשפר ולדייק את הפרויקט).
Anne Worrall, מנהלת בית ספר HTH – בסן דייגו, התנדבה לעזור לי בשיחת יעוץ שבועית, עד שאפתח את בית ספר.
במשך שלושה חודשים, כל יום שישי בתשע בערב (זו השעה שבה היא הייתה פנויה) היינו נפגשות לשיחה אינטרנטית דרך "הנגאאוט". הייתי אוספת שאלות מהצוות- ואן הייתה עוזרת ומלווה אותנו, קיבלתי ממנה המון טיפים.
יוזמות הן בד״כ בעולם של מגזר שלישי – עמותות. כשאתה עובד בבית ספר ציבורי הדברים יותר ממוסדים, יש לי רקע כיזמית, ואני חושבת שבזכות הגישה הזו הצלחתי להקים את בה״ס ולהביא אותו תוך שנה וחצי למקום שהוא נמצא, למרות שבשלב ההקמה, בית הספר לא מקבל את המשאבים שיש לבית ספר שכבר פועל. שותפויות היו כל הזמן. ככה פועלים ביזמות – עושים כל מני חיבורים, ורק אחר כך מבינים מה אפשר לעשות יחד. דבר מוביל לדבר, אנשים מתגייסים, מצטרפים, מתלהבים מהרעיון ורוצים לקחת חלק. כשיש כימיה טובה תמיד יוצאים מזה דברים.
ספרי קצת על בית הספר, מה מיוחד בו?
ראשון לציון ניכנסה לתכנית "בחירה מבוקרת" שבה כל בית ספר מגדיר ייחודיות בית ספרית, והורים יכולים לבחור מתוך מספר בתי ספר בסביבה הגיאוגרפית
שלהם. מצד אחד הקמתי בית ספר שידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות בו, ומצד שני, כשהיינו צריכות לנסח במשפט את הייחודיות הבנו שזה מאוד מורכב. אנחנו עושים PBL אבל כל בית ספר שני בישראל עושה PBL, אבל בדרך כלל זה לא באופן ההוליסטי שבו אנחנו מיישמים את זה. עלה הצורך לנסח את זה בצורה בהירה. נראה לי שברור לנו מאד בצוות מה אנחנו רוצים, ועם זאת אנחנו כל הזמן מדייקים את הניסוח של הייחודיות שלנו.
