מאת: המכון הדמוקרטי // di@democratic.co.il
המאה ה -21 מציבה בפני המנהיגות בשלטון המקומי אתגרים גדולים, העולים על אלו עימם התמודדה עד כה. בעידן בו הידע חשוף לכל והביקורת על התוצאות ואופן קבלת ההחלטות נמצאת בידיו של התושב, מתעוררת השאלה כיצד ניתן לקבל החלטות איכותיות. אחד הכלים השימושיים ביותר הוא שיתוף ציבור.
ראשי רשויות רבים, בארץ ובעולם, מבינים שעידן הידע מחייב אותם לגבש מודל חדש של משילות משתפת ולבסס מערכת יחסים חדשה עם התושבים. כתוצאה מכך ערים רבות מאמצות גישה חדשה של דמוקרטיה מקומית, הרואה בתושבים לא רק לקוחות אלא שותפים לקבלת החלטות.
תושב = לקוח – כבר לא!
אלא: תושב = שותף
ערים וארגוניים ציבוריים שהתנסו במודלים של דמוקרטיה מקומית ומשילות משתפת מציינים בבירור את היתרונות של גישה זו, הכוללים שיפור התקשורת מול התושבים והשגת תוצאות טובות וישימות יותר. אימוץ הגישה ויישום תהליכי שותפות מובילים לחיזוק תחושת השייכות, הקהילתיות והמחויבות של הציבור כלפי הנעשה ביישוב מחד ומחויבות גוברת מצד הרשות כלפי התושבים מאידך.
משילות משתפת מהווה למעשה מדיניות קבועה המייצרת סדירויות קבועות לשיתוף ציבור בהחלטות הנוגעות למגוון תחומים.
תהליכי שיתוף הם תהליכים מורכבים מאוד. ההצפה הטכנולוגית, ריבוי הידע, המגוון התרבותי חברתי לצד אינטרסים פוליטיים וחברתיים שונים, מקשים על יצירת תהליכי שיתוף ציבור.
הם מהווים אתגר למציאת דרך שתוביל לתוצאה אשר גם הציבור וגם הרשות יהיו שבעי רצון ממנה ומהאופן בו הגיעו לתוצאה זו. אתגר חשוב לא פחות טמון בניסיון להפיק תועלת ותמורה חברתית אמיתית שתבוא לידי ביטוי בשיפור התוצר החברתי והגברת אמון הציבור במנהיגות.
קשיים ואתגרים אלו גורמים לכך שבעלי תפקידים ברשות המקומית או בממשלה חוששים מליזום תהליכי שיתוף ציבור משמעותיים, והם עושים זאת רק כאשר המצב מחייב אותם לפעול בדרך זו.
על מנת ללמוד וליישם מודלים חדשניים בשיתוף ציבור ומשילות משתפת, הרחקנו עד אוסטרליה, בה פועלת, מזה מספר שנים, תכנית Better Together. התכנית מבוססת על 2 כלים מרכזיים:
- מודל 6 העקרונות לשיתוף ציבור
- ציר IAP2 לקביעת רמת שיתוף ציבור
מודל 6 העקרונות לשיתוף ציבור
מודל 6 עקרונות השיתוף מספק נקודת התייחסות בסיסית לשיתוף מוצלח.
המודל נועד לסייע בזיהוי וקידום מגוון ההזדמנויות והאפשרויות לפעולות שיתוף ומביא בחשבון את העובדה כי לכל מסגרת שיתוף יש מטרה שונה, מיקום שונה והיא מערבת השפעות חיצוניות ואנשים שונים.
העקרונות במודל קשורים זה לזה. הם נשענים האחד על האחר ואם נבחר להשמיט אחד מהם, ההצלחה הכוללת של השיתוף תיפגם.
- לדעת למה משתפים – מהי סיבת השיתוף? האם יש צורך אמיתי שנובע מהשטח? מה התושבים יכולים לדעת שאני לא יודע?
- לדעת את מי לשתף – מיהם בעלי העניין הרלוונטיים (אלו שהנושא יש לו משמעות עבורם, הן כבעלי מקצוע, תושבים, צרכנים או אפילו נפגעים פוטנציאליים)?
- לדעת את ההיסטוריה – מה נעשה עד כה בנושא המדובר, מה הצליח ומה לא…
- להתחיל יחד – הבהרת המסגרת הכללית לתהליך ובנייה משותפת שלו החל מהשאלות הגדולות, דרך קביעת הנושאים ועד הטכניקה לשיתוף
- כנות – הגדרת הציפיה מהתהליך. לא מסמנים את התוצאה הסופית מראש, אלא מאפשרים לתהליך לייצר את הפתרונות והתשובות
- תכנון מראש ורלוונטיות – התייחסות לתהליך כמהלך אסטרטגי השואל שאלות על נושאים רלוונטיים הן לעבודת הרשות והן לחיי התושבים
סולם IAP2 לקביעת רמת שיתוף ציבור
הסולם פותח על ידי ההתאחדות הבינלאומית לשיתוף ציבור (International Association for Public Participation), במטרה לאפשר ליוזם התהליך לקבוע את רמת השיתוף הרלוונטית לכל תהליך.
התהליך נקבע בהתאם למטרתו ולתושבים ואזרחים להיות שותפים בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם.
הסולם מורכב מ- 5 רמות שיתוף, כאשר הראשונה מציגה את רמת השיתוף הנמוכה יותר, ואילו החמישית את רמת השיתוף הגבוהה:
- יידוע
- היוועצות
- מעורבות
- שותפות
- העצמה
מקביעת רמת השיתוף ומטרתה, נגזרים אופני שיתוף הציבור והטכניקה המתאימה, מתוך "סל" כלים אפשרי.
לסיכום, אצטט מדבריו של ג'יי וות'רוויל, ראש ממשלת דרום אוסטרליה, בזכות מדיניות משילות משתפת: " נשים ועסקים פורחים כאן בזכות הגישה המשתפת והקולקטיבית שלנו, הנשענת על היסטוריה עשירה של השתתפות דמוקרטית. אנו מתמודדים עם סוגיות תרבותיות בעזרת הכוח, החוכמה והמשאבים של כלל הקהילה. אנו נעזרים במומחים המנחים את קבלת ההחלטות שלנו, ואמונתנו בדמוקרטיה מבטיחה שהאזרחים יהיו שותפים לבחירת הערכים שנקדם ויוכלו לעזור להפוך את הרעיונות לפעולה".
לפרטים נוספים הקליקו כאן
