השתתפותיות היא פתרון ישן חדש להתארגנות אנושית. היא הולכת אחורה עד למדורת השבט אבל גם נעה קדימה בפרץ הטכנולוגיות של מהפכת הידע. השתתפותיות היא שלב אבולוציוני נוסף של המודלים הקיימים להתארגנות אנושית. היא מכירה בייחודיות ובתרומה שיש לכל פרט ביצירת מנהיגות משותפת.

אנו מנסים כאן מספר שאלות ואף להציע כמה כיוונים לתשובות אפשרויות:

איך מייצרים מרחב שבו כולם יכולים להיות שותפים?

מה התפקיד של מנהלים בתפיסה כזאת?

מה האתגרים שתפיסה כזאת מציבה?

מנהיגות השתתפותית מכירה ומעריכה את המגוון והשונות- וגם מגזין זה מבוסס על מגוון פרספקטיבות, שונות מאד זו מזו, על הנושא.

שני מרצ׳בסקי שואלת ״אם כולם מנהיגים אז מי לעזאזל מנהיג?״ ומציעה סדרה חדשה של הנחות יסוד על מנהיגות והשתתפותיות. היא ״מכורה״ לרעיון ההשתתפותיות ומספרת לנו במאמר אחר על מודל המאפשר יישום השתתפותיות-  סוציוקרטיה.

אורית אייזן כותבת על ״חכמת ההמון״ מתוך ספרו והרצאתו של גיימס סורוביצקי  הטוען שיש מספר תנאים קריטיים לחכמה קולקטיבית.

אתם מוזמנים גם להתבונן על מודלים להשתתפותיות במרחבים מגוונים: כיצד נראית השתתפותיות במרחב העירוני? ובמערכת הבטחון? ובמרחב של המדע הבדיוני? ובארגוני Teal מצטיינים?

וגם במרחב החינוכי מתרחשים דברים מרתקים. למשל ״מרתון פיתוח  השתתפותי בשיטת Deep Dive" של תוכנית ״בתי ספר אמיצים״.

כנראה שגם שהטבע יכול ללמוד אתנו לא מעט על השתתפותיות. תוכלו להציץ אל ״מעבדה לשיתוף פעולה במדבר״ וללמוד מציפורים.

ומה קורה בחלק ההפוך של העולם? ראיינו את מנהלת תוכנית better together בדרום אוסטרליה ונפעמנו מדרך החזונית, רצינית ושיטתית שהם עושים זאת.