בשלושים השנה האחרונות העולם מצוי בתהליך של בניית מערכת בינלאומית חדשה.
מדוע תהליך? משום שבעיני המערכת הזו עדיין לא עוצבה וזו הסיבה שבשלה כ"כ קשה לנו להתייחס ולהבין את העכשו שלנו ואת משמעותו. התקופה בה אנו מצויים, שלה אקרא: עידן האינטרנט, נולדה בעיני כתוצאה משני אירועים היסטוריים שאירעו על סיפו ובתחילתו של העשור האחרון למאה הקודמת: נפילת הגוש הקומוניסטי והופעת האינטרנט. הראשון – סיומה של המלחמה הקרה בינצחון הקפיטליזם שהוריד מעל הבמה הבינ"ל את הקונפליקט שעמד במרכזה של התקופה שלאחר מלה"ע השניה, הקונפליקט שבין קומוניזם לקפיטליזם והביא למה שנראה כנצחון של דמוקרטיה ליברלית. השני – הופעת האינטרנט, יצרה במה בינ"ל חדשה. השילוב בין שני אלה יצר אופטימיות סוחפת, חובקת עולם, שבאה לידי ביטוי בדמוקרטיזציה של הגוש המזרחי לשעבר ושל מדינות רבות באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, בהקמת האיחוד האירופי, בפיוס באירלנד ובדרום אפריקה, בהסכמי אוסלו וכו'.
המאמר מתאר את התקופה והתהליך הללו , את השאלות שהם מעוררים והצעה לתשובה באמצעות ארבעה ספרים: "קץ ההיסטוריה והאדם האחרון" שכתב פרנסיס פוקוימה, "שר הטבעות" שכתב ג'. ר. ר. טולקין, " מומו, או הספור המוזר על גונבי זמן ועל הילדה שהחזירה לאנשים את הזמן הגנוב " שכתב מיכאל אנדה ו"דור ה Y" שכתבו תמר ועוז אלמוג.
