מיינדפולנס – מה זה בעצם?
בשנים האחרונות יותר ויותר בתי ספר בארץ ובעולם מכניסים תרגול של מדיטציית קשיבות – מיינדפולנס לתוך תכנית הלימודים. מדובר בתרגול מדיטטיבי שמקורו במסורות בודהיסטיות, ומטרתו לאמן את התודעה להיות נוכחת כאן ועכשיו ברגע הזה. מחקרים עדכניים בתחום חקר המוח, הפסיכולוגיה והחינוך, עוסקים ביתרונות התרגול; פיתוח הקשב, המודעות הרגשית, העצמת השליטה העצמית, הביטחון העצמי והוויסות הרגשי. המחקרים מראים שמעבר ליכולות אלו, אנשים שמתרגלים מדיטציית קשיבות מפתחים קשב, חמלה ואמפתיה גם כלפי אנשים אחרים.
האם תרגול רחב של מיינדפולנס יכול לשנות את פני החברה לטובה? עינת ברגר, מנהלת בית הספר תל חי בדרום תל אביב, חושבת שכן.
איך את הגעת למיינפולנס ולתרגול של מדיטציות שונות?
הגעתי אל התרגול מתוך המצוקה הפנימית שלי. כשרק התחלתי לנהל את בית הספר פגשתי בעיקר מה אין במקום את מה שיש. הייתה הרבה אלימות, וחוסר מסוגלות ויכולת של הצוות להכיר את החוזקות של הילדים ולעזור להם לבוא לידי ביטוי, פגשנו בעיקר את האלימות והפחדים.
זאת הייתה חוויה מאוד קשה ונכנסתי לדיכאון עמוק. בדיעבד -זו הייתה המתנה של החיים שלי, עזבתי את בית הספר ולא האמנתי שאחזור למערכת החינוך.
בשנה הזאת, טיפלתי בעצמי ויצאתי מהמשבר. למדתי טיפול משפחתי וזוגי באדלר ופילוסופיה רוחנית. היום אני מבינה שהייתי במקום בשל והייתי צריכה למצוא עולם אחר ושונה שיעזור לי להוציא את הפוטנציאל שלי. מצאתי אותו בתרגול של טכניקות שונות של גוף-נפש.
בסיום השנה, החלטתי לחזור למערכת החינוך ול"תל חי", לאותו מקום שהיה הטריגר לצמיחה שלי. האמנתי שדווקא עם אותו הצוות צריך ליצור משהו אחר, חדש. היה חשוב לי לתת להם כלים להתבוננות, שיאפשרו להם להפגש עם האוצרות שיש להם, שלא באים לידי ביטוי בתוך המערכת, ולכן הם גם לא יכלו לעבוד עם החוזקות והיכולות של הילדים.