התחום המוניציפאלי במכון, עובר רענון רציני, בהובלתה של דורית בן יהודה. דורית לוקחת את נסיונה העשיר בניהול מערכות חינוך בחולון ונס ציונה ויחד עם הצוות שלה מפתחת תפיסה מרעננת וחדשנית ליצירת מערכת יחסים מתקדמת בין הרשות לתושב.
דורית, כיצד הידע שצברת במערכות חינוך יכול לתת מענה לתהליכים אחרים ברשות אם בכלל?
החינוך הוא צומת מרכזית בכל רשות, אליה מתנקזים צרכים רבים של תושבים, תקציבים רבים, אג'נדות פוליטיות ולא מעט חלומות. יש חיכוך רב עם התושב במרחב הכי יקר וחשוב עבורו – ילדיו.
התמודדתי לאורך השנים במרחב הזה של החיכוך והגעתי ללא מעט תובנות על איך צריך ונכון לנהל את מערכת היחסים הזו. את הניסיון הזה, אני יחד עם צוות רחב שיש לו רקע מקצועי מאוד מגוון אנו מביאים מתחום החינוך לתחומים האחרים.
בנוסף, המכון לחינוך דמוקרטי מגיע עם תפיסת עולם וכלים מוכחים ליצירת שיתוף, כולל כלים הנחייתיים שאנחנו מביאים מחו"ל.
איך את רואה את הקשר בין התושב לרשות בעידן הנוכחי?
העידן הנוכחי מגביר את החיכוך בין התושב לרשות בתחומי חיים נוספים, בעיקר בזכות הטכנולוגיה המקלה על הפרט לתת במה לצרכים, טענות ויוזמות. בנוסף אנשים מחפשים להיות משמעותיים גם במקום בו הם חיים ולא רק במקום בו הם עובדים. אני עושה הבחנה בין "לחיות ללגור", כאשר אני חי במקום אני רוצה להשפיע וליצור בו חווית חיים שלמה. הרבה פעמים התושב מתרגם את הרצון להשפיע בהעלאת דרישות כלפי הרשות. מסיבות אלו לתושב הבודד מתאפשר כוח שלא היה לו בעבר והרשות מוצאת את עצמה לא פעם עם הגב לקיר כאשר היא מתנהלת בחוסר שקיפות לדוגמה או שמסיבות מערכתיות לא יכולה לתת מענה לכל דרישה.
בנוסף רשויות מתמודדות עם סוגיות לאומיות שמדינה אמורה לתת להם מענים אבל בגלל הנגישות שלהן לתושב הדרישות מגיעות אליהן. לדוגמה סוגיית השכונות בדרום תל אביב, שהיא סוגייה לאומית הקשורים למדיניות הגירה. או לדוגמה רשויות שמתמודדות עם עוני ומנסות לתת מענה לצרכים בסיסיים כמו הזנה.
מה למעשה את מציעה להם?
דרך שתסייע להם לעבור לתפיסה שילובית, להבין שפרספקטיבות שונות יסייעו להם לקדם את הרשות ולהפסיק להיות מאויימים מהתושבים ומאיבוד השליטה. לדעת להפוך כאוס ואי וודאות להזדמנות מדהימה היוצרתעושר תרבותי.
הצוות שלי ואני נסייע להם לפתחתפיסת משילות, משילות שתיצור פלטפורמה עבור התושבים לביטוי עצמי. רואים את זה מתפתח ברשויות בכל העולם וגם בארץ. זאת פלטפורמה שגם שומרת את הזכות של הרשות להחליט מה הכללים והחוקים וגם נותנת חופש פעולה לפרטים לפעול.
לרשות יש אחריות על תשתיות וביניהם על תשתיות חינוכיות, תרבותיות, קהילתיות, אסטטיות. אנו מסייעים לרשויות לקחת את תפקיד הזה עד הסוף ולייצר תשתיות שיפרחו מעצמן. לא להכתיב מה יהיה בהן אלא לאפשר להן להתפתח מתוך התושבים.
אז עובדים בכול הרשות?
לא בהכרח, אפשר להתחיל משכונה, אפשר להתחיל במערכת החינוך, אפשר לשלב קהילת סטודנטים ומחנכים מתוך בני הרשות, אפשר להתחיל ממרכז הצעירים ברשות. ליצור התנסויות, תנועה, לבדוק מה עובד ומה לא עובד, להכיר את האופי והצרכים המקומיים ולפתח תפיסת משילות רשותית שמשלבת הכוונה ומנהיגות עם מקום ליוזמות מלמטה.
וגם במרחב של המנהיגות העירונית עצמה. לדוגמה רשות שמתחילה לשאול שאלות על הקמת רובעים, התמודדות עם שכונות וועדי שכונות, אנו שאולים יחד איתה את השאלות, מאתגרים ומסייעים לה ליצור את הפלטפורמות המתאימות לה.
מה צריכה לעשות כעת רשות שרוצה להתחיל תהליך שכזה?
דורית: פשוט להתקשר אלי, לקבוע פגישה ולשמוע עוד.
