פדגוגיה של השפעה יכולה לשמש גם ככלי אסטרטגי להובלת תהליך שינוי ברשות. באמצעות יישום ארבעת העקרונות בתהליך שינוי עירוני, נשאף לפתח בקרב המשילות העירונית מיומנויות והרגלים שיסיעו להם לקיים דיאלוג המגשר בין שונים ומקיים שותפויות מקדמות, במטרה להצמיח אזרחים בעלי תחושת אחריות חברתית, אקטיביסטים ותורמים לקהילה בה הם חיים.
התהליך מזמין את המשילות העירונית ובעלי התפקידים להתבוננות על רשות מקומית מנקודות מבט שונות ומגוונות. הוא צריך לזמן לתוכו הפתעה, ויתור על אוטומטים או דפוסי חשיבה מוכרים. תהליך כזה מזמן שאילת שאלות ומונע קפיצה אוטומטית לפתרונות.
גם כאן התהליך מונע על ידי ניסוח שאלת השפעה המכוונת לפעולה מעשית; שאלת ההשפעה צריכה לנבוע מתוך רלוונטיות לבעלי התפקידים ברשות ומתוך הקשר תפקידי. השאלה מבקשת מבעלי התפקידים לברר צרכים, נקודות אי נחת בקרב קהילות עליהן אחראי מתוקף תפקידו וממשקי העבודה שלו.
לאחר ניסוח השאלה עוברים לשלבים הבאים: חקר רב מימדי, פיתוח משותף עם בעלי העניין, הצהרה על הפעולה, ביצוע פעולת ההשפעה, רפלקציה ולמידה.
השלב האחרון בתהליך: "סיבוב חדש על הספירלה" – מזמין לסיבוב נוסף על הספירלה או אם רוצים הרחבת הספירלה להתבוננות הוליסטית במטרה לספר סיפור עירוני. מטרתו לסיים את הסיבוב הנוכחי ולפתוח באמצעות סדרה של שאלות סיבוב נוסף של השפעה.
בעוד שבשלב הרפלקטיבי השאלות עוסקות בעיקר בהשפעה של הפעולה שבוצעה, ובשאלות אופן ביצוע התהליך, מטרת השאלות כאן היא לחזור לנקודה ממנה התחלנו ולשאול האם ובאיזה אופן פעולה זו השפיעה על זירות נוספות, שינתה דרך התבוננות של בעלי התפקידים ברשות על קהילות נוספות. האם יש בשלות להתבונן על זירות השפעה נוספות ולייצר מהם סיפור אחד- סיפור יישובי.
