אף כי יש בנתונים כאלה כדי להצביע על כך שהחברה בישראל עוברת העמקה גוברת והולכת של השסע היהודי-ערבי, ישנם נתונים נוספים המצביעים על כך שאפשר לגשר על פני השסע ולהגביר את מידת השותפות בין שתי החברות. כך, למשל, כ 53% מן היהודים ו 67% מן הערבים תומכים בדו-קיום; 71% מן היהודים ו 76% מן הערבים בעד קשר ומגע בין הצדדים ; ו 63% מן הערבים מעדיפים לחיות בישראל. עפ"י פרופ' סמוחה, החברה הערבית חווה מצד אחד תהליכי ניכור אך באותה עת היא גם עוברת תהליכים של "ישראליזציה", משמע – השתלבות גוברת והולכת בחברה היהודית ברובה ובכלכלת ישראל.
הסתמכות על מגמות חיוביות אלה נועדה לא רק כדי למנוע הידרדרות ביחסים בין שתי החברות אלא, ובעיקר, כדי ליזום את טיפוחה של אווירה קהילתית/יישובית של חיי שיתוף.
עקרונות מנחים
מאמצים גדולים שבוצעו בעבר לטיפול ב״חיים משותפים״ לא יצרו השפעה משמעותית. כדי להגדיל את סיכויי המימוש של המדיניות והתוכנית המוצעת ואת הסיכויים שהיא תניב תוצאות, השולחן העגול – שפעל כצוות משימה – החליט להשתית את התוכנית על שבעה עקרונות.
- הנושא הנו חלק מסדר היום העירוני – מוצהר, מובנה ומתוקשר, מעוגן בתכנית מאושרת ע"י מועצת העיר.
- הנושא שזור באופן אינטגרטיבי ומערכתי בתחומים השונים של החיים העירוניים.
- התקציב הרשותי מביא לידי ביטוי את מימוש מדיניות החיים המשותפים.
- גיבוש התכנית לחיים משותפים נרקם על יסוד דיאלוג ושיתוף בין האוכלוסיות השונות, הגורמים והארגונים השונים.
- קיימת נראות לחיים משותפים במרחבי החיים השונים בין השותפים בעשייה ובדיאלוג.
- הפעילות בנושא החיים המשותפים תהיה על הרצף של הפורמלי והבלתי-פורמלי, הגילאי והדמוגרפי.
- התכנית לקידום חיים משותפים תשלב ותחול על כל מרכיבי האוכלוסייה ברשות המקומית.
פעולות ישירות
על המדיניות תוכלו לקרוא במסמך המלא. כאן נביא מתוכו תרשים המציג דוגמאות לפעולות ישירות שיכולות לנקוט הרשויות כדי לתרגם את הרעיון של ״חיים משותפים״ לחיי היום-יום.
