הסכסוך בצפון אירלנד החל בשנות השישים של המאה הקודמת, בעקבות התנגשויות בין הרוב הפרוטסטנטי למיעוט הקתולי. החיכוכים קיבלו מהבריטים את הכינוי "הצרות" ("The Troubles").
שני הצדדים הקימו ארגוני מחתרת צבאיים ולחמו זה בזה. הסכסוך היה במידה רבה סכסוך על שטח וזהות, אך בדומה לסכסוכים מורכבים אחרים, העוינות בו הועצמה על רקע דתי, חברתי-כלכלי ומאבק על זכויות. לאחר כשלושים שנות מאבק, אלפי קורבנות בנפש ועשרות אלפי פצועים, הגיעו הצדדים שנת 1998 להסכמים הנקראים "הסכמי יום השישי הטוב". למרות ההסכם, הקהילות ממשיכות לחיות בנפרד, בתי הספר נפרדים, עדיין יש עוינות, פחד וחשדנות משני הצדדים.
החתימה על הסכם "יום השישי הטוב" הייתה רק תחילתו של תהליך שינוי שעדיין רחוק מסיום. לאחר שנים רבות של סכסוך אלים, של שנאה, חוסר אמון, עוינות, כליאה, טרור, שכול, אמונות ונרטיבים אשר מצדיקים בכל צד את המאבק, השינוי הפסיכולוגי הוא איטי ומורכב יותר. כפי שבילי האצ'ינסון, ממנהיגי הפרוטסטנטים טען: "אנחנו יודעים איך לסיים מלחמה, אנחנו לא כל כך יודעים איך לבנות שלום". הוא הוסיף ואמר כי גם כיום 90% מהתושבים חיים בקהילות נפרדות, דבר המקשה על תהליך הפיוס.
