בסרטון ה-TedX בריאן רוברטסון, מספר שהרעיון לשיטת ההולוקרטיה הופיע בראשו אחרי שכמעט ריסק מטוס במהלך לימודי הטיסה שלו, אחרי שהתעלם מנורה עמומה בלוח המכוונים שנדלקה במהלך הטיסה. הוא הבין שבמובנים רבים הוא עושה אותו דבר בארגון שלו, אלא שבארגון האנשים שעובדים בו הם החיישנים שמאותתים על מה שקורה בתוך הארגון ובשאר העולם, איתותים שכדאי להגיב להם. בריאן שאל את עצמו איך הוא בונה ארגון שכל אחד מביא את החכמה, התבונה, המידע והכישורים שלו בלי שממעטים בחשיבותו, בוודאי אם הוא מביא תובנה קריטית לארגון.
בסרטון מציג בריאן את היררכיית הניהול המוכרת היטב כיום – בוסים מורידים עבודה לאלה שמתחתיהם ונותנים להם אחריות עליה. השיטה הזאת כמובן מביאה איתה גם הרבה ביורוקרטיה שמפריעה בדרך ודינמיקה בין אישית סבוכה עם יחסי כוחות מורכבים. לאחר זמן מה עלה לבריאן הרעיון לנסות ליישם את מה שקורה בעיר מודרנית אצלו בארגון. הוא תהה איך עיר מציעה כל-כך הרבה שירותים ומוצרים לאזרח מוצלח אחד שמספקים את כל הצרכים שלו מבלי שיש בוס אחד שמנהל את הכל. הוא הבין שלאנשים בעיר יש אוטונומיה ואינטליגנציה לנהל את חייהם לפי צורכיהם, לייצר קשר עם אנשים אחרים ועם כל זה עדיין יש במערכת הזאת גבולות. עם זאת, מערכת הכללים הברורה מתעוררת רק כשהיא רלוונטית, בגלל זה לא צריך בוסים.