נדמיין חברה שמבוססת על ארבעת העקרונות הדמוקרטיים הבאים: דיאלוג, מעורבות חברתית, השתתפותיות ואחריות הדדית. בחברה הזו א.נשים מכירים את השכנים שלהם, מבינים לליבו של האחר, קולו הייחודי של כל אדם וקולן החשוב של כל קהילה ותרבות מקבלים מקום אמיתי, כולם לומדים זו מזה וזה מזו, פועלים מתוך אכפתיות גם כלפי עצמם וגם כלפי סביבתם, לוקחים חלק בעיצוב ההחלטות שמשפיעות על חייהם ולבסוף מקיימים יחס הדדי המבוסס על אחריות עם המנהיגות והמוסדות של החברה בה הם חיים.
אחריות. איזו מילה! אחריות היא מא' עד ת' [אחריות], זאת אומרת מלאה ומקיפה; היא כלפי האח [אחריות]; כלפי האחר [אחריות]; לפעמים משמעותה היא להגיד אחרי, [אחריות]; ולפעמים זה להגיד אחריו [אחריות]. להגיע לחברה שמבוססת על תחושות של אחריות הדדית, במלוא המובנים של המילה, זו משימה מאתגרת ביותר, כמעט אוטופית.
אחריות הדדית היא למעשה שינוי מהותי, טרנספורמטיבי, שמאפשר להינגע ולהשתנות ע"י האחר. יפים לעניין דבריו של עמוס עוז: "העולם אינו מוזיאון….גע באבן, גע בחי, גע בזולת. כיצד לגעת? אם הייתי צריך לסכם זאת על רגל אחת ובמילה אחת, הייתי אומר: באהבה. איש ואישה באהבתם נוגעים זה בזה ואף משנים זה את זה דרך אהבתם. וכן הורה וילדו. אחים ואחיות. אדם וחברו. אדם ותרבותו, מורשת אבותיו. אדם ובית מגוריו. בתנאי שהנגיעה והשינוי יהיו הדדיים, 'דו-סטריים': בעוד אתה משנה את הנפשות הקרובות לך או את סביבתך או את נופיך, היה מוכן להינגע ולהשתנות על-ידם. בעוד אתה מעצב את העולם, הנח לעולם לעצב אותך".¹
בתהליך שינוי בו מקדמים תרבות דמוקרטית, ארבעת העקרונות דלעיל שזורים זה בזה ומבקשים ליצור את אותו שינוי בו אנו נוגעים בזולת באהבה, משנים ומשתנים. יש מרחב משותף בין זוגות של עקרונות ובין כל הארבעה. כמו בקוביה הונגרית, נוכל להתחיל לפעול מכיוון אחד, עקרון אחד, ולהיעזר בשאר העקרונות לקידום התהליך. בהרבה מתהליכי השינוי הפעולה תשלב: דיאלוג, השתתפותיות ואף קידום של אקטיביזם, ונראה בסוף, כתוצר סופי, ביטויים שונים של עקרון האחריות ההדדית בין הפרט לקהילה ולמערכת. במילים אחרות, האחריות ההדדית בין פרט וקהילה ובין הפרט למערכת מושגת כאשר כל העקרונות האחרים נמצאים במיטבם.
כדי שאחריות הדדית תתקיים, רמת הדיאלוג צריכה להיות גבוהה מאוד ועמוקה, כזו שיוצרת אמון. דיאלוג עמוק הינו תנאי הכרחי לחיבור בין פרטים וקבוצות ששונים זה מזה. במרחב בו קיימת אחריות הדדית, רמת השותפות וההשתתפותיות גבוהים (בסולם ההשתתפותיות). כמו כן, הרבה פעמים התוצר של מעורבות חברתית פעילה במרחבים שיוצאים מגבולות עצמי ומקבוצתי, הוא מרחב אנושי חדש שמתקיימת בו אחריות הדדית.
המכון הדמוקרטי פיתח, בתמיכה ובשיתוף של פדרציית סן פרנסיסקו, מודל שפועל באופן ישיר ומובהק על בסיס עקרון האחריות ההדדית. הוא מתחיל ממנה וחותר אליה בו זמנית. אנו מכנים את המודל: "גוונים ברשויות מקומיות".
במסגרת מודל זה נבנית מערכת יחסים חדשה בשלושה היבטים- בין המנהיגות לעצמה, בין המנהיגות לתושבים ובין התושבים לתושבים. במהלך זה מתרחשים במקביל שני תהליכים. האחד, המנהיגות הרשותית עוברת טרנספורמציה הדרגתית של שינוי התפקידים בין התושבים לבין המנהיגות הרשותית ובעלי התפקידים שבה. ממנהיגות היררכית שמבוססת על מכירת והענקת שירותים, אל עבר מנהיגות משתפת שמבוססת על עקרון האחריות ההדדית. השני, התושבים עוברים טרנספורמציה הדרגתית מלקוחות, צרכנים של הרשות, לתושבים בעלי תפיסה של דיאלוג מתמיד ויצירת אחריות משותפת – וחותרים אל עבר יצירת שותפות של אמת שחשים אחריות הדדית כלפי ועם הרשות ובאי כוחה.