גיליון 07
דצמבר 2018

דיאלוג

מגזין המכון הדמוקרטי

מחשבות על דיאלוג בהשתנות – המסע של המכון הדמוקרטי |חקר אירוע

|מאת: מיכל גלבוע-אטר ויותם טרון

מנכ”לים שותפים של המכון הדמוקרטי

 

ההתייחסות אל המושג דיאלוג הייתה גם כתפיסת עולם וגם ככלי פעולה: הדיאלוג הינו קודם כל עמדה ערכית על הראוי להתקיים במערכות חברתיות, ארגונים וכל מערכת יחסים בין בני אדם

בשבח הדיאלוג

העיסוק בדיאלוג כערך וכפרקטיקה נמצא בהוויית המכון הדמוקרטי מיום הקמתו, לפני כעשרים שנה. במהלך השנים המכון התפתח השתנה, והגדיר מחדש את ייעודו ואת אופני הפעולה שלו. כך, גם הדיאלוג מקבל פנים, צורות ודגשים אחרים.

לאורך כל השנים ההתייחסות אל המושג דיאלוג הייתה גם כתפיסת עולם וגם ככלי פעולה: הדיאלוג הינו קודם כל עמדה ערכית על הראוי להתקיים במערכות חברתיות, ארגונים וכל מערכת יחסים בין בני אדם. כדי לקיים את הראוי הזה יש לפעול בכלים רלוונטיים אותם פיתח המכון כדרך פעולה – כלי ניהול דיאלוגיים, כלי קבלת החלטות דיאלוגיים, כלי הוראה דיאלוגיים, כלים דיאלוגיים בבניית צוותים ועוד.

באופן זה, הדיאלוג ומערכות היחסים בין אנשים הינם מרכיב יסודי והכרחי בפעולת המכון בכל מרחב שהוא, הוא מבטא מהות דמוקרטית ערכית עמוקה ומחולל את השינוי הרצוי במרחב האישי והארגוני; אדם החווה דיאלוג כדרך חיים זוכה להראות ולהישמע. כשאותו אדם, חי ופועל במרחב בו הוא יכול לברר את ליבת מהותו, חזקותיו כישוריו ותשוקותיו, הוא יכול לטוות את מסלול חייו תוך מפגש פנימי עמוק עם עצמו, הוא חלק מהתהוות מרחב דיאלוגי במקומות בהם ימשיך לפעול מתוך תודעה זו.

שנים ראשונות במכון – בתי הספר הדמוקרטיים כפתח לדיאלוג

בראשית הדרך, העיסוק העיקרי היה בהקמת בתי ספר דמוקרטיים, כיצירת אלטרנטיבה חינוכית למערכת הבית ספרית המקובלת. תפיסת העולם בבסיס בתי ספר אלו, מניחה בין השאר כי יחסים דיאלוגיים הם הדרך לניהול ארגון ולקיום פדגוגייה בית ספרית. תפיסת עולם זו נשענת על גישתו הפילוסופית של בובר, גישתו החינוכית של קורצ’אק, וגישתו הפסיכולוגית של רוג’רס.

בלב התהליך החינוכי עמד הניסיון לתרגם את המהויות העמוקות האלו לדרכי פעולה ולסדירויות בתוך בתי הספר. כך יצרו בתי הספר הדמוקרטיים פרוגרמה פדגוגית הוליסטית, בה מהות זו תורגמה לפרקטיקות המאפשרות קיום דיאלוג מתמיד: החונכות האישית, למשל, כמרחב דיאלוג מובנה בין מבוגר משמעותי לחניך בבית הספר, מהווה פלטפורמה לצמיחה והתפתחות. זאת, תוך ברור דיאלוגי של חוזקות וכיווני צמיחה. כך גם הועדות והפרלמנט הבית ספרי בהם מתקבלות החלטות תוך דיאלוג מובנה בין כל באי הקהילה, קבוצת החונכות בה מתקיים דיאלוג בין הילדים לבין עצמם, בהנחיית מבוגר משמעותי ועוד.

התבוננות על בתי ספר דמוקרטיים בפריזמה התקציבית, למשל, ובחינת יחס התקציב והזמן המוקדש בעבודת מורה בביה”ס לטובת הפרקטיקות הדיאלוגיות הנ”ל  מלמדת אף היא על כובד המשקל של מרכיב הדיאלוג במעשה החינוכי.

שנות העשור השני במכון – התרחבות הפעילות אל מערכת החינוך הציבורית באמצעות החינוך האישי

הדיאלוג האישי והבין אישי מתקיים בהלימה לשיח הערכי חינוכי של המכון ומטרותיו. ככל שמוקמים בתי ספר דמוקרטיים המדגימים את האפשרות למרחב חינוכי אחר, כזה המושתת על  דיאלוג שיוויוני מכבד אדם – כך מתבהרת הבנה חדשה: כעת משנוצרה תמונה אלטרנטיבית חינוכית, בעלת פרקטיקות וכלים ישימים היא לא יכולה עוד להשאר נחלת מעטים. יש לפעול למימושה במרחב הציבורי ולהפוך את עקרונות הרעיון לנחלת הכלל. כלומר, לפעול לשינוי מערכת החינוך הציבורית כך שתהיה, ככל הניתן, מרחב חינוכי רואה ומצמיח אדם, הנשען על פרקטיקות דיאלוגיות כיסוד מרכזי.

מתוך כך, פועל המכון להרחבת פעילותו במרחב הציבורי, ואכן ההזדמנות לכך נוצרת ביבור עם העיר בת ים, בה נוצר, בשיתוף בין העיר לבין המכון הדמוקרטי, מודל החינוך האישי – מודל חינוכי מערכתי מבוסס דיאלוג.

החינוך האישי פותח כאמור בבת ים ואומץ בהמשך לכלל מערכת החינוך בארץ. הוא התבסס על שתי סדירויות: מעגל שיח קבוצתי ומפגש אישי, לילדים ולמבוגרים כאחד. המודל פעל במעגלים מקבילים – מנהל, מורים, תלמידים – והשפיע על חיי היום יום של בתי הספר.

מודל זה התנהל במישור החברתי של בית הספר ולא במרחב הלמידה האקדמית. בהמשך פיתח המכון פדגוגיות יישומיות המשתלבות בלמידה האקדמית המרכזית של בית הספר ומשלבות כלים דיאלוגיים בתוכם: למידת עמיתים של תלמידים ושל מורים ככלי למידה וצמיחה, למידה מבוססת פרוייקטים ולמידה מבוססת מקום המחייבות תהליכי פיתוח ויישום קבוצתיים מבוססי דיאלוג בין הלומדים לבין עצמם ובינם לבין מנחה הלמידה.

 

 

 

התובנות המתחדשות מדגישות כי תרבות דיאלוגית אינה מורכבת רק מכישוריו הדיאלוגיים של היחיד אלא נוצרת מהמנגנונים הדיאלוגיים המתפתחים של המערכות החברתיות

בפתחו של העשור השלישי במכון – המעבר מחינוך דיאלוגי לקהילה דיאלוגית

הנחת היסוד בבסיס העשייה המכונית בשנים המתוארות עד כה הייתה כי שינוי האינדיבידואל הוא המפתח לשינוי חברתי ולקידום תרבות דמוקרטית; ככל שיותר אינדיבידואלים ינהגו באופן דיאלוגי ומכבד אדם כך תשתנה תמונת החברה, הקהילה או הארגון בהם הם חיים ופועלים והחברה תקבל פנים דמוקרטיות יותר.

עם חלוף השנים – התפתחות המכון, השינויים בהרכב האנשים שבו ושינוי המציאות החברתית הסובבת אותו, נולדו מחשבות, הרהורים, ערעורים ותובנות חדשות על טיב השינוי המבוקש, על מהותו של הדיאלוג, על זהות השותפים בו ועל העתיד שאליו הוא מוביל.

התובנות המתחדשות מבהירות כי תרבות דיאלוגית אינה מורכבת רק מכישוריו הדיאלוגיים של היחיד אלא נוצרת מהמנגנונים הדיאלוגיים המתפתחים של המערכות החברתיות; מנגנון הדיאלוג בין ההנהלה לעובדי ארגון, בין משילות לאזרחים, בין הורים למרחב חינוכי ועוד. תובנות אלו מרחיבות את מרחבי הפעולה  ומגוונות את הפרקטיקות והמתודולוגיות.

אנו רואים היום את הדיאלוג בתפיסה חברתית רחבה, לפיה כדי להגיע לחברה אזרחית המקיימת תרבות דמוקרטית, נחוץ שינוי שיתחולל לא רק באדם לעצמו אלא בקהילה כולה. יש צורך במנגנונים דיאלוגיים מערכתיים המובנים בתוך דרכי הפעולה של קהילות וארגונים. מרחב הקהילה והדיאלוג שיתקיים בו הוא עוגן מרכזי לשינוי בכל ארגון באשר הוא (חינוכי, חברתי, עסקי, עירוני, ממשלתי).

באופן זה ניתן לראות בדיאלוג האישי ובמערכות יחסים בין אישיות ככלי אחד מתוך מגוון של כלים לשינוי.

הדיאלוג הקהילתי חברתי הרחב הינו כלי דרמטי ביצירת שינוי חברתי. מתוך שכך, מרחב השינוי בו פועל המכון מתרחב למרחבי חיים מגוונים וכך גם אופני הדיאלוג מתרחבים ומתגוונים – מדיאלוג אישי לדיאלוג קהילתי חברתי רחב.

הדיאלוג החברתי – קהילתי הינו דיאלוג הנחוץ לחברה הישראלית – המורכבת, המגוונת, היום יותר מתמיד. דיאלוג זה הוא מבחינתנו כאמור, אחד מהמרכיבים המרכזיים בדמותה של חברה דמוקרטית, הצומחת ופורחת מתוך השפע והגיוון שבה. הגיוון החברתי הקיים היום בחברה הישראלית מתפרש במקומות רבים כקושי, כגורם מפריע, כתהום שאינה ניתנת לגישור, כבעייה. היכולת לקיים דיאלוג ושינוי בין קבוצות חברתיות בחברה הישראלית, על השונות והמגוון הקיים בהן, על החוזקות שלהן, יכולת קיום הדיאלוג בתוך קבוצות וקהילות, ובינן לבין אחרות השונות מהן – היא המפתח לשינוי חברתי מהותי .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אנו רואים לנגד עיננו את עתידה של החברה הישראלית ומהותה כחברה דמוקרטית. לשם השגת תמונת עתיד זו, נמשיך לפעול מתוך הנחה כי חיי דיאלוג חברתי וקהילתי יוצרים תקווה ואפשרות לחיים משותפים במרחב החברה ישראלית.

דיאלוג בצמיחה מתמדת

פרקטיקות הדיאלוג שהמכון מביא ככלי לשינוי חברתי מכוונים לבניית קהילה, ולדיאלוג בין קהילות שונות כבסיס לצמיחה חברתית ולחיים משותפים – הן בתהליכים פנים ארגוניים והן בליווי רשויות שונות בארץ ובעולם. אנחנו יוצרים תהליכי שינוי השתתפותיים בהם מתקיים שיח קהילתי רחב הבונה את המרחב המשותף ואת עתיד הקהילה.

דוגמה לתהליך שינוי אמיץ ששם דגש על יצירת שיח קהילתי ניתן לראות בתהליך בזק – בן שבוע ימים שהתרחש בלה גומרה-באיים הקנריים. התהליך התחיל מהודעה קצרה במייל “אנחנו בית ספר קטן, בכפר קטן, על אי קטן. בעלי במקור מבת ים, בואו תעזרו לנו”. בתהליך היו שותפים – מורים, מנהלים ואזרחים – אשר חוללו מהפך עמוק בחינו ךובחברה. המניע למסע היה אתגר חינוכי חברתי גדול – נשירה רבה של תלמידים ממערכת החינוך. בפועל עסקנו לא רק באתגר זה אלא גם בהקשרו הרחב – כיצד בונים חינוך משמעותי וטוב יותר לילדי האי.

דוגמה ממרחב פעולה נוסף הוא בבניית מסלול החממה ליזמות חברתית. החממה ליזמות חינוכית-חברתית מכשירה אנשי ונשות חינוך אידאליסטים, חדשניים, פורצי דרך  ברוח התרבות הדמוקרטית ויוצרת רשת חברתית של סוכני שינוי בחברה ובחינוך.

אנו מאמינים כי הדיאלוג הוא תנאי הכרחי התחלתי לכל תהליך שינוי – אנשים וקהילות חווים השתנות, צמיחה והתחדשות מתוך דיאלוג פתוח וקשב עמוק המאפשרים נכונות לשינוי עמדות, תפיסות ומעשה.

אנו רואים לנגד עיננו את עתידה של החברה הישראלית ומהותה כחברה דמוקרטית.

לשם השגת תמונת עתיד זו, נמשיך לפעול מתוך הנחה כי חיי דיאלוג חברתי וקהילתי יוצרים תקווה ואפשרות לחיים משותפים במרחב החברה ישראלית.

להכרות עם מגוון הכלים החדשניים לדיאלוג בונה קהילה וחברה ולהטמעת תרבות דמוקרטית תוכלו לקרוא בהרחבה במגזין פסיק בנושא השתתפותיות.

קישורים

חינוך אישי – קישור >>

לה גומרה- מרימים מפרשים ומפליגים קישור >>

חממה ליזמות חינוכית – קישור >>

מגזין פסיק 3 בנושא השתתפותיות קישור >>

השאר/י פרטים ונחזור אליך בהקדם

4 + 13 =

שינוי גודל גופנים
ניגודיות