גיליון 07
דצמבר 2018

דיאלוג

מגזין המכון הדמוקרטי

קולות בנגב: קונפליקטים, אתגרי זהות והבדלים תהומייים (לכאורה) כמצע לפיתוח שיח עמוק ומחבר

“קולות בנגב” הוקמה בשנת 1995 כמדרשה פלורליסטית ללמידה, מפגש וחינוך בנגב, על-מנת לתת מענה לצורך בשיח מעמיק ומחבר בין היחיד והחברה: בין המרחב האישי למרחב הקהילתי, בין המעשה החברתי לעשייה הפוליטית ובין קבוצות בקונפליקט.

היום הארגון משמש כמרכז הכשרה והנחייה לשינוי חברתי ופועל לקידום ההדברות והקרבה בין קבוצות שונות בחברה.

|שיחה עם עם ניבה ראם, מנכ”לית ״קולות בנגב״ ראיינה טלי רז

ספרי עליך ומה הוביל אותך ל״קולות בנגב״?

לפני כ-15 שנים החלטתי שאני רוצה ללמוד הנחיית קבוצות. אני מגיעה מתחום של סביבה וחינוך (ניהלתי את בית ספר שדה בניצנים ואת תחום הכשרת מדריכים ומורי דרך בחברה להגנת הטבע). תוך כדי הלימודים הבנתי שאני עוברת משהו מעניין, המפגש עם פסיספס של אנשים שונים עניין אותי, גיליתי שחשוב לשתף אנשים והתחברתי לזהויות שהדחקתי במהלך השנים, כמו הזהות המזרחית. למעשה, התחברתי מחדש לעצמי. אני ממנכלת את “קולות בנגב” כבר עשור ומארגון שהיה מדרשה ליהדות הפכנו לארגון שעוסק בתחומים שונים: הכשרה של אנשים להוביל שינוי חברתי, זירת הצעירים, תנועת הפריפריות והכשרת מנחי קבוצות על מנת לקדם הדברות וקרבה בין קבוצות שונות.

אחד מתחומי הפעילות שלכם הוא הפעלת מרכזי צעירים, תוכלי להרחיב על הפרוייקט?

“קולות בנגב” מהווה תשתית וגוף מפעיל של מרכזי צעירים רבים באזור הדרום וגם של קבוצות צעירים אחרות. אנחנו פוגשים את הצעירים במסלולים השונים המשמעותיים בחייהם, ומלווים אותם משחרורם מהשירות הצבאי, במהלך הלימודים וגם במרכזי הצעירים.

אנו נותנים הכשרה וליווי מקצועי לצוותיים של מרכזי צעירים בערים השונות ברחבי הדרום. מקור הכשרה וליווי מקצועי אלה באים לידי ביטוי בתפעול, בניית שותפויות, סיוע בגיוס משאבים והפעלת קבוצות מנהיגות.

יש לנו שני תחומים מרכזיים של עשייה עם הצעירים:

סדנאות הכנה לשחרור משירות צבאי בערי הפריפריה הדרומית – סדנאות אלו הן חלק מכלל הפעילויות המתקיימות על ידי הגופים כחלק מההכנה לשחרור מצה”ל ולהשתלבותם של הצעירים בחברה האזרחית בצורה המיטבית. בכל שנה מתקיימות הסדנאות בשני מחזורים בחורף ובקיץ, והשתתפו בהם עד כה מאות חיילים ברחבי הנגב.

התכנית למנהיגות צעירים בנגב – התכנית מקדמת את יישובי הפריפריה בנגב באמצעות עידוד מעורבותם החברתית ומחויבותם הקהילתית של הסטודנטים בני היישוב כלפי יישוביהם. קבוצת הסטודנטים בני המקום הינה אוכלוסייה פוטנציאלית ממנה תצמח קבוצת מנהיגים שעתידה להוות מודל מנהיגותי, חברתי ואקדמי לצעירים נוספים, קבוצה שתפעל לשיפור החינוך ביישוב. לתכנית היבטים עיוניים ומעשיים והיא מחייבת פעילות ונוכחות של הסטודנטים ביישוב עצמו. התכנית כוללת מפגשים קבוצתיים אחת לשבוע במרכז הצעירים ביישוב בהם הקבוצה לומדת על היישוב ותולדותיו, מכירה את צרכי היישוב בדגש על מערכת החינוך, מגייסת שותפים ובונה מיזם חינוכי-חברתי אותו תוביל ביישוב.

 

דוגמא לבניית קהילה המורכבת משונים היא החממה בשדרות… הקבוצה היא מגוונת וכוללת צעירים: מהגרעין התורני, דרור ישראל, קהילה קווקזית, ועוד.

אחת המשימות של העמותה היא בניית קהילות שמורכבות מקבוצות הטרוגניות, תוכלי לתת דוגמה לפרויקט כזה?

דוגמא לבניית קהילה המורכבת משונים היא החממה בשדרות בתמיכת קרן הנס זיידל. תוכנית בת שנתיים לצעירים (גילאי 25-30) שפועלת במרכז הצעירים בשדרות. לתוכנית מתקבלים סטודנטים מלגאים ופעילים חברתיים שעוברים תהליך קבלה שכולל: דינמיקה קבוצתית, ראיונות והגשה של קורות חיים. אנחנו מחפשים מנהיגים שאכפת להם. הקבוצה היא מגוונת וכוללת צעירים: מהגרעין התורני, דרור ישראל, קהילה קווקזית, ועוד.

הקבוצה נפגשת מדי שבוע לשלוש שעות במשך שנתיים ועוברת את השלבים הבאים:

השלב הראשון מוקדש לבניית קבוצה, גיבוש והעמקת ההכרות בין המשתתפים – דרך סיפורים אישיים ועבודה על הזהות האישית של המשתתפים.

השלב השני מתמקד במעבר מהאישי לחברתי – עבודה על הרב גוניות של הזהויות האישיות ובתוך הקבוצה, למידה משותפת של סוגיות חברתיות כמו לדוגמא, הסיפור של “מהגרי-עבודה/ פליטים/ מסתננים”. אנחנו בוחנים את הסוגיה החברתית מפרספקטיבות שונות. בנוסף אנחנו לומדים תכנים פוליטיים ולא מפלגתיים (כמו כלכלה חברתית).

השלב השלישי הוא יציאה לפעולה – אחרי שהקבוצה מתגבשת והצעירים מכירים אחד את השניה, אנחנו משלבים אותם בשלב הראשוני בהפקה של אירועים חברתיים במרכזי הצעירים שלנו. למשל ליל סדר קהילתי שמוביל מרכז הצעירים, ומגיעים אליו צעירים מכל הקהילות של העיר ובוגרי תוכנית החממה.

בשלב זה הם גם רוכשים מיומנויות “לחיים” כמו: למידה של יזמות, גישור קהילתי, מו”מ, עמידה מול קהל ועוד. בשלב זה הצעירים גם מובילים יוזמות אישיות או בקבוצות קטנות כשהם מקבלים תמיכה מצוות התוכנית ומרכז הצעירים כמו הסברה לבני נוער איך להשתלב בשוק העבודה מבלי שינצלו אותם, או הפקת חוברת עם פעילויות לחדר ביטחון בשעת אזעקות.

ההצלחה של התוכנית היא בין היתר בזכות השותפויות שלנו עם הרשות, ראש העיר ומנהלי מחלקות – כולם שותפים בועדת ההיגוי (בהובלה של מרכז הצעירים) וכך אנחנו זוכים לשיתופי פעולה ותמיכה מהשטח. אנחנו מתכננים קבוצה נוספת של חממה שתפתח במרכז הצעירים במצפה רמון.

כחלק מפעילות העמותה אתם מפגישים בין קהילות וקבוצות שלעיתים יש ביניהן קונפליקט, תוכלי לשתף בכלים או מתודולוגיות שאתם משתמשים בהם בעבודה עם קבוצות בקונפליקט?

בעבודה עם קבוצות כאלו: ערבים-יהודים, בדואים-יהודים, קיבוצניקים-עיירות פיתוח, ימין-שמאל, דתיים-דתיים אנחנו משתמשים בכמה כלים מרכזיים שפיתחנו:

מסעות זהות

מסעות זהות הוא מודל מרכזי בעבודה של הארגון. התהליך מתחיל מברור אישי, הפרט הוא במרכז, כל אחד עם הנרטיב שלו (איפה גדל, אבני דרך בחיים, מקומות שהרגיש שייך). אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהאישי הוא פוליטי. לדוגמא מסע הזהות האישי שלי התחיל בקולות בנגב כשהתחלתי לחקור את הזהות המזרחית שלי וגיליתי שבמשך שנים ניסיתי לטשטש והתביישתי בזהות שלי. כשאנשים משתפים, ואנחנו מסתכלים על הזהויות האישיות של המשתתפים ולא על קטגוריות חברתיות כמו  “ערביה” “יהודיה” “ימנית”, שני דברים קורים בקבוצה:

האחד הוא חדר מראות – רואים אצל האחרים דברים שמהדהדים אצלנו, והשני – נוצרת אמפתייה.

מכאן אנו מחפשים מכנה משותף, ותרבות השיח משתנה מתוך ההבנה שמי שמולי הוא קודם כל בנאדם.

לאחר מכן אנחנו מתחילים לעסוק בסוגיות חברתיות שעולות כמו לדוגמא בין קיבוצניקים לאנשים מעיירות פיתוח – עולה הנושא של צדק חלוקתי. אנו חוקרים ביחד את הסוגיה באופן רחב ומביאים ידע ועובדות ומציגים פרספקטיבות שונות.

השימוש בשיח מכיל מאפשר להכיר את המשתתפים ואת עמדותיהם השונות לגבי הנושא הנבחר. השיח מאפשר מקום לחוויה רגשית במרחב לא שיפוטי.

שיח מכיל

מודל השיח המכיל פותח על מנת לאפשר דיאלוג בקבוצה על נושא קונפלקטואלי. השימוש בשיח מכיל מאפשר להכיר את המשתתפים ואת עמדותיהם השונות לגבי הנושא הנבחר. השיח מאפשר מקום לחוויה רגשית במרחב לא שיפוטי. המודל כולל שבעה שלבים:

1. יוצאים לדרך עם ניסוח של שאלת חקר משותפת קבוצתית – מה היינו רוצים לראות שונה בעולם?

2. באיזו סוגיה חברתית אנחנו רוצים לראות שינוי? לדוגמא – סוגיית הפליטים/מסתננים

3. ברור עמדות ביחס לנושא הנבחר – שיח פתוח על הנושא תוך כדי ונטילציה של רגשות ועמדות. לדוגמא – בקבוצה מתנהל דיון על ה”שם”, מה ההבדל בין “פליט”, “מסתנן”, “מהגר עבודה”. מה אני מרגישה כלפי התופעה? מה אני חשה כלפי זה? מפחיד? מאיים?

4. השלב הזה מוקדש לרפלקציה אישית – שלב של עצירה, “מיינדפולנס” מה מתחולל אצלי עכשיו? על מה היה לי קשה להבליג בשיח? מה מפתיע אותי? מה ממה שאמרתי יכול להסתיים עם סימן שאלה ולא סימן קריאה

5. יציאה לחקר קבוצתי משותף על הסוגיה בשתי רמות: מאקרו ומיקרו. מאקרו – איך הבעיה נוצרה באפריקה? נתונים על המלחמות באפריקה ועל מצב הפליטים בעולם. מיקרו – איך מדינת ישראל מתמודדת עם הפליטים? מהי המדיניות? איפה הם נמצאים בארץ? ממה הם חיים?

6. חשיבה משותפת על פתרונות אפשריים – אילו אפשרויות להתמודד עם הסוגיה?

7. שלב של הגעה להסכמות ביחס לנושא.

 

דרך דיאלוג בין קבוצות וקהילות שלעיתים יש ביניהן קונפליקט אנחנו למעשה מייצרים הקשבה וחשיבה ביקורתית.  

בתי מדרש

מודל של עבודה על סיפורים אישיים מתוך חיבור לטקסטים מהמקורות. בבתי המדרש אנחנו קוראים קריאה משותפת של טקסטים מהמקורות בחברותות ובמליאה. המשתתפים מוזמנים להתבונן בתמות שעולות מהטקסט גם ברבדים האישיים בחייהם וגם בתוך הקהילות שבתוכן הם חיים. גם כאן, מתחילים מהסיפור האישי ודרך חקר ולמידה משותפת אנחנו בוחנים סוגיות חברתיות עכשוויות.

דרך דיאלוג בין קבוצות וקהילות שלעיתים יש ביניהן קונפליקט אנחנו למעשה מייצרים הקשבה וחשיבה ביקורתית. הדיאלוג מאפשר לאנשים להיכנס לנעליו של האחר, ולפתח רגישות לאחר כאדם וכקבוצה ולהיות פתוחים למגוון ולשונות. זה עניין מהותי לשינוי חברתי, ואנחנו בהחלט מאמינים בשינוי חברתי שמתחיל במפגש בין אחרים.

השאר/י פרטים ונחזור אליך בהקדם

9 + 12 =

שינוי גודל גופנים
ניגודיות