גיליון 06
יולי 2018

השפעה

מגזין המכון הדמוקרטי

50 מיזמים מסתחררים בספירלת הפיתוח

| רון דביר | צוות המו״פ

אנחנו רואים את המכון הדמוקרטי כולו כארגון פיתוח – וחושבים שכך צריכים ארגונים מודרניים להתייחס אל עצמם. תמיד לפתח ולחדש – לצד ביצוע עבודת ההשפעה המעשית בשטח עצמו

לפני שלוש שנים, בסתיו 2015, הוקמה יחידת המו״פ, החדשנות וניהול הידע של המכון הדמוקרטי, במסגרת תכנית במימון יד הנדיב. אחת המטרות הייתה לחקור כיצד אפשר לנהל מו״פ משפיע בעמותות חברתיות. בצוות חברים אפרת בן צבי המנהלת אותו, אורית אייזן, יפעת אידלמן ורון דביר – הפועלים בשיתוף פעולה עם רבים מאנשי המכון העוסקים בפיתוח רעיונות, תפיסות, מודלים, תכניות, פתרונות, כלים, מוצרים ושירותים חדשים.

בשלב מוקדם החלטנו לפעול בתפיסה של ״עיצוב ממוקד משתמש״ שהינו תהליך ספירלי המקובל היום מאד בעולם – כמעט בכל סוגי הארגון, למשל סטארטאפים, חברות עיצוב תעשייתי, חברות עסקיות, ולאחרונה גם ארגונים במגזר הציבורי.

בשלוש שנים אלה פותחו במכון הדמוקרטי כ-50 מיזמים שהניבו מוצרים, שירותים ודרכים חדשות לממש את החזון של תרבות דמוקרטית בישראל, בחינוך, בחברה ואף בעולם האקדמי והעסקי. חלקם פועלים כיום בשדה עצמו, חלקם עדיין בשלבי הטמעה ראשוניים. ביזמות כמו ביזמות – חלקם גם לא יגיעו לעולם למימוש, לא כל סאטרט-אפ מצליח. חלק מהמיזמים פותחו בשיתוף פעולה הדוק עם יחידת המו״פ שהנחתה את תהליכי הפיתוח, וחלקם – בקשר פחות הדוק. למעשהֿ, אנחנו רואים את המכון הדמוקרטי כולו כארגון פיתוח – וחושבים שכך צריכים ארגונים מודרניים להתייחס אל עצמם. תמיד לפתח ולחדש – לצד ביצוע עבודת ההשפעה המעשית בשטח עצמו.

פעם בשנה אנחנו מפגשים למרתון מיזמים – לשתף וללמוד על התוצרים שפותחו השנה, לבחון אותם, לטייב. בצילום: מרתון התוצרים תשע״ז.

אתם מוזמנים להכיר רבים מהמיזמים עליהם עבדנו בשלוש השנים האחרונות. לנוחותכם סיווגנו אותם על פי מספר עולמות (חברה, בתי ספר, הגיל הרך ועוד) אך למעשה הגבולות מיטשטשים והאפשרויות מורכבות יותר – יתכן ותמצאו שמוצר מסויים ניתן לשימוש בקטגוריה שונה מזו שתחתיה סווג.

המרכיב הקריטי בעינינו בחדשנות והשפעה – שיתופי פעולה יצירתיים בין שחקנים שונים (עקרון המכונה גם ״חדשנות פתוחה״

חקר מקרה: מיזם שהתחיל בהגרלה ומי יודע היכן יסתיים

לכל מיזם סיפור ייחודי, מעניין, לפעמים מסמר שערות, בדרך כלל עם סוף טוב. הצרכים שונים, המשתמשים הפוטנציאליים מגוונים, המפתחים – כל אחד ואחת עם האופי שלו, משאבי הפיתוח לפעמים נדיבים ולפעמים דחוקים, וכך גם לוחות הזמנים.

ויחד עם זאת – הם משקפים בדרך כלל עקרונות פיתוחיים דומים אותם נסינו להטמיע בשנים האחרונות. כדי להדגים אותם, החלטנו לספר את הסיפור של מיזם אחד אשר מדגים בין היתר את המרכיב הקריטי בעינינו בחדשנות והשפעה – שיתופי פעולה יצירתיים בין שחקנים שונים (עקרון המכונה גם ״חדשנות פתוחה״)

ההגרלה

המשתתפים של ״כנס אמיצים״ שהתקיים  באביב 2016 הוזמנו לקחת חלק בהגרלה – והפרס הגדול: מפגש אקלסרטור (מיקרו-מאיץ)  עם קבוצת מומחים מהמכון הדמוקרטי, על מיזם פוטנציאלי שיביא איתו הזוכה.

אריק מנדלבאום, מנהל בית ספר משעולים בעתלית, זכה והרים את הכפפה. תקופה קצרה לאחר מכן הפרס מומש. צוות חשיבה פרוע למדי סיעור מוחות עם אריק על החלום שלו, שהוא כינה ״איכה – למשחק את הניהול, לנהל את המשחק״. האווירה התחממה, הרעיונות עפו באוויר כמו כדורי פינג פונג, ואריק רשם אותם לעצמו, הודה מקרב לב. רגע לפני הפרידה אמר מישהו: ״רגע, זה מלהיב. ובכלל לא תיאורטי. למה לא נחבר כוחות ונעבוד על המימוש ביחד?״. כך נולד מיזם הפיתוח המשותף ״איכה״.

מפגש האקסלרטור


עקרונות פיתוחיים:

  • חדשנות פתוחה – הגבולות נפרצים, כלומר החדשנות לא מתרחשת רק בתוך גבולות הארגון. מודלים חדשים לשיתופי פעולה.
  • כוחו של המקרה והפיכתו להזדמנות – לא כל פיתוח מתחיל בתוכנית עבודה אסטרטגית ומתוכננת מראש. כדאי להיות קשובים לאירועים אקראיים, להזדמנויות הנוקשות ברכות על הדלת. ההגרלה הפכה להזדמנות.

הקמנו צוות פיתוח

רצינו אנשים שיביאו עולמות ויכולות משלימות:

פגישת ה – Intake הייתה רגע מכריע. שעתיים במהלכן הסכמנו על החזון ועל הצורך הגדול, כאב הבטן שמצדיק את המיזם

לתכנן את הספירלה הפיתוחית

הקמנו צוות פיתוח בהשתתפות אריק מנדלבאום, רון דביר, שי קונפורטי, אפרת בן צבי ואורית אייזן שהצטרפה באמצע התהליך. מדוע דווקא אנשים אלה? רצינו אנשים שיביאו עולמות ויכולות משלימות: יכולת לגבש חזון, הבנה עמוקה של המשתמשים הפוטנציאליים ושל הצרכים, הכרת עולם הידע התיאורטי והמתודולוגיה הקשור ליזם, יכולת ניהול פרוייקט, כישורי ״אריזה״, דמיון ויצירתיות ורגליים על הקרקע וראש בשמיים.

פגישת ה – Intake הייתה רגע מכריע. שעתיים במהלכן הסכמנו על החזון ועל הצורך הגדול, כאב הבטן שמצדיק את המיזם. יצרנו תמונת עתיד של המיזם – מה נרצה שיהיה ויקרה בסופו, נה נרצה ״ליצר״. באותה פגישה בנינו גם תוכנית עבודה מעשית – מי עושה מה, ומתי. למעשה, זה היה תרגיל בתיאום ציפיות – מה כל בעל עניין רוצה להשיג, מה הוא מצפה משותפיו. למשל, היו ברור לנו שהמשחק אמור לשרת כל צוות חינוכי הרוצה להקים בית חינוך מתקדם או לשדרג את בית הספר הקיים, וגם את מנחי המכון העובדים על תהליכי שינוי בית ספריים.

בתהליך זה הסדרנו בין יתר הנושאים גם את סוגיית הקניין הרוחני – של מי יהיה המוצר? מה ירוויח ממנו? איזה ידע מביא לפרוייקט כל אחד מהשותפים?  כמו במקרים של מיזמי פיתוח אחרים בהם משתתף המכון הדמוקרטי, בחרנו גם הפעם במתודולוגיה של עיצוב ממוקד במשתמש.

הסרטון מציג את השיטה בדקה וחצי:


עקרונות פיתוחיים:

  • תהליך התנעה (אנחנו קוראים לו Intake)תכנון של המיזם, מהחזון, דרך תמונת העתיד ועד לתוכנית עבודה מעשית.
  • ״עיצוב ממוקד במשתמש״ – התפיסה, המתודלוגיה והכלים הממשים את רעיון ״עיצוב ממוקד במשתמש״ יכולים להיות בסיס מעולה ועדכני לפיתוח פתרון, מענה או מוצר חדש.
  • צוות רב תחומייכולות, כישורים, אפילו קווי אופי משלימים.
  • הסדרת הקניין הרוחני – חשוב להניח מראש על השולחן את סוגיות הקניין הרוחני ולהסכים על אופן הניהול שלו. מודלים עדכניים כגון רישוי באחד משש הרמות של Creative Commons יכולים במקרים רבים לפשט נושא זה ולהביא לפתרון win-win.

אחד החלקים החשובים – והמהנים – בפרוייקט היה  שלב אבי-הטיפוס (prototyping). יצרנו סדרה של אבי טיפוס מהירים למשחק. כל אב טיפוס ניסינו באמצעות קבוצה של נסיינים

פרוטוטייפינג – שוב ושוב ושוב

אחד החלקים החשובים – והמהנים – בפרוייקט היה  שלב אבי-הטיפוס (prototyping). יצרנו סדרה של אבי טיפוס מהירים למשחק. כל אב טיפוס ניסינו באמצעות קבוצה של נסיינים – בדרך כלל אנשים שהם משתמשים פוטנציאליים משדה החינוך. כל ניסוי היה למעשה שימוש במוצר – סדנת חשיבה על תכנון בתי חינוך תוך שימוש במשחק. במהלך המשחק רשמנו לעצמנו נקודות לשיפור ובסופו ערכנו סבב הערות עם כל המשתמשים – שהניב תמיד עשרות הצעות לשיפור. וחוזר חלילה – שיפור, ניסוי, משוב, שיפור. הניסויים התייחסו לכל הפרמטרים של המוצר – התכנים, חוקי המשחק, אופן ההנגשה החזותית והפיזית, ובעיקר – החווייה של המשתתפים.

בחינת האב הטיפוס השני ע״י מנחים מהמכון הדמוקרטי | מרתון תוצרים בהוסטל אוהל אברהם, תל אביב, קיץ 2017

ניסינו לזהות מתי המוצר הוא ״טוב מספיק״ – לא ״מושלם״ אך כזה שאפשר לשחרר למשתמשים לצורך מימוש החזון והתועלות הצפויות שמאחורי חזון המוצר. יומן המסע יצא לאור במאי 2018, הספר ביוני 2018, והמשחק ישוחרר לעולם בסתיו 2018.


עקרונות פיתוחיים:

  • פיתוח אבי טיפוס – מחזורים קצרים של פיתוח אב טיפוס-ניסוי-משוב-שיפור יכולים להוביל למוצר שהולך ומתקרב לצרכים של המשתמשים.
  • עבודה עם המשתמשים הפוטנציאליים – לזהות אותם, לדבר איתם, להבין מה צרכיהם, לנסות יחד איתם את המוצר, להקשיב.
  • מוצר טוב מספיק (minimal viable product) – בדרך כלל, גם לאחר סבבי פורוטו-טייפינג רבים – לא מגיעים למוצר מושלם. החכמה היא לזהות מתי מגיעים למוצר טוב מספיק, ולשחרר אותו לשימוש בעולם האמיתי.

נקודות ציר וסטיות מהדרך

האם נתקלת איפה פעם במיזם מעניין שמתנהל בדיוק בהתאם לתוכנית ששורטטה בתחילתו? למעשה בכל מיזם חדשני, בכל סטארטאפ, התוכנית הראשונית מעולה ומדוייקת – לרגע בו נוצרה. מידי פעם יש צורך לתקנה בעדינות – שינויים קלים יחסית בתכונות המוצר, בהרכב הצוות, בלוחות הזמנים. יותר מכך, בדרך כלל מגיעים לרגע בו נדרשת חשיבה מחודשת, שינוי כיוון חד, pivoting בלשון היזמות.

כך גם במיזם איכה. למשל, מתכנון מוצר אחד בלבד – המשחק – עברנו לערכה שלמה הכוללת משחק, מדריך אינרטראקטיבי להקמת בתי חינוך פרוגרסיביים (״יומן המסע״), וספר.

יש אומרים שיזמות הינה בעצם תהליך של ניהול סיכונים. כך גם במיזם זה – חלק מההחלטות שהתקבלו במהלכו טמנו בחובם סיכונים מסוגים שונים. לפעמים זה היה סיכון כלכלי, או ארגוני, או כזה הכרוך באובדן מיקוד או בבעיה טכנולוגית.

דוגמא נוספת נספר שיצאנו לדרך מחשבה על משחק פיזי, שינינו את הכיוון למשחק אינטרנטי ואף יצרנו עבורו אב טיפוס, ובהמשך חזרנו לרעיון של משחק קופסא פיזי. יש אומרים שיזמות הינה בעצם תהליך של ניהול סיכונים. כך גם במיזם זה – חלק מההחלטות שהתקבלו במהלכו טמנו בחובם סיכונים מסוגים שונים. לפעמים זה היה סיכון כלכלי, או ארגוני, או כזה הכרוך באובדן מיקוד או בבעיה טכנולוגית. לא שינינו את החזון הגדול – כלומר, הזכרנו לעצמנו מידי פעם מה המטרה הגדולה, מדוע בכלל אנחנו עובדים על ״איכה״, כיצד באמצעותו אנו רוצים להשפיע על עולם החינוך.


עקרונות פיתוחיים:

  • Pivoting – לזהות את הרגע בו נדרש שינוי כיוון משמעותי, ולא לחשוש ממנו – זה קורה כמעט בכל מיזם ונדרש כדי לשמור את הרלבנטיות שלו למציאות המשתנה, לדברים החדשים שהיזמים למדו במהלך העבודה עד כה.
  • עבודה קשה וכיף – העבודה על מיזם ראוי דורשת, תמיד, יותר מאמצים, זמן ועבודה ומכל המשתתפים. זה קשה, מסתבך, לפעמים מתסכל, אולי מייאש לרגעים. לצד אלה הם אמורים לחוות גם ״כיף״  (fun) – מתהליך היצירה, מהמגע עם השטח, מההפתעות שבדרך. ה״כיף״ לא מתרחש לגמרי במקרה – חשוב לנהל אותו, לאפשר אותו, לטפח. הוא תנאי הכרחי (לדעתי) להצלחה.
  • לקחת סיכונים –  מיזם הוא תמיד תרגיל בניהול סיכונים. צריך לשקלל סיכון וסיכוי, ולקבל החלטות בהתאם. זה לא בהכרח אמור להביא להחלטות מאוזנות לגמרי – יזמים וארגונים יזמיים  חייבים להיות במידה מסויימת מוטי סיכון, כאלה שמוכנים לסכן ולהסתכן מעט יותר מהרגיל, ואף להכשל מידי פעם.

השאר/י פרטים ונחזור אליך בהקדם

7 + 10 =

שינוי גודל גופנים
ניגודיות