גיליון 06
יולי 2018

השפעה

מגזין המכון הדמוקרטי

מודל ״חינוך מחולל השפעה״ פועל בשני צירים: כפדגוגיה בית ספרית, וככלי אסטרטגי להובלת שינוי

| מרב ברקת

הצורך בעיצוב פדגוגיה העוסקת בחינוך להשפעה נולדה כתוצאה מחיפוש אחר פדגוגיה המתרגמת את ארבעת עקרונות הפעולה של המכון הדמוקרטי הלכה למעשה לפרקטיקות עבודה בהובלת תהליכי שינוי עירוניים-מקומיים וכן כציר מארגן תהליכי הוראה-למידה בבתי ספר בהם המכון עובד.

באמצעות יישום ארבעת העקרונות בתהליך למידה נשאף לפתח מיומנויות והרגלים אשר יצמיחו אזרחים בעלי תחושת אחריות חברתית, אקטיביסטים ותורמים לקהילה כאלה שיודעים לקיים דיאלוג המגשר בין שונים ומקיים שותפויות מקדמות.

באמצעות יישום ארבעת העקרונות בתהליך למידה נשאף לפתח מיומנויות והרגלים אשר יצמיחו אזרחים בעלי תחושת אחריות חברתית, אקטיביסטים ותורמים לקהילה כאלה שיודעים לקיים דיאלוג המגשר בין שונים ומקיים שותפויות מקדמות.

%d7%a6%d7%95-%d7%94%d7%a9%d7%a2%d7%94

ארבע עקרונות תכנון

ארבעה עקרונות שהוגדרו ע״י המכון הדמוקרטי כבסיס לפעולתו:

  1. דיאלוג בין אנשים וקהילות – מתן כלים ויצירת מנגנונים לקיום דיאלוג מתמיד מתוך כבוד לדמיון ולשונות ונכרה בהם.
  2. קשרי פרט וקהילה – עיצוב מנגנונים ארגוניים וקהילתיים התומכים בצמיחת הפרט מחד ובאחריות שלו להצמיח את הקהילה מאידך.
  3. שותפות והשתתפותיות – הפעלת המרחב הציבורי בארגון או בקהילה באופן המאפשר מנהיגות השתתפותית ביחס למשימות ואתגרים נבחרים ותוך הגדרה מוסכמת של חלוקת תפקידים בין ההנהגה לציבור.
  4. אחריות חברתית פעילה – (אקטיביזם) הכשרת יחידים וקהילות ללקיחת אחריות ונקיטת פעולות להשפעה על המרחב המשותף תוך חשיבה ביקורתית ושימוש באמצעים של יצירתיות חדשנות ויזמות

תהליך הוראה – למידה

מטרתה של פדגוגיה המבוססת השפעה היא ליישם את ארבעת העקרונות הנ״ל במסגרת ציר מארגן לתהליך למידה המתבסס על עקרונות החינוך הדמוקרטי:  

  • למידה רלוונטית ללומד ולמלמד
  • למידה המאפשרת בחירה גיוון והתאמה לקצב ולסגנונות למידה מגוונים
  • למידה המוערכת בהערכה דיאלוגית
  • מחויבות לתהליך למידה המפתח את מיומנויות הדרושות לבוגרי המחר

מה החידוש?

בארץ ובעולם מיושמות פדגוגיות פרוגרסיביות אשר מקדמות מיומנויות והרגלים מתוך תפישת החינוך הדמוקרטי וכאלה השואפות להכין את הלומדים לעולם העבודה העתידי. ביניהן ניתן למנות למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת מקום, קהילות חשיבה ועוד. יחד עם זאת בתהליכי למידה אלה, בניגוד לתהליך למידה מבוסס השפעה המוצע כאן, לא מחויב שתתקיים פעולה של השפעה ומפגש בלתי אמצעי עם קהילה או מרחב.

הקשר בין למידה לעקרונות הדמוקרטיים

כאשר תהליך למידה מבוסס על ארבעת העקרונות של המכון, מתקיימת תשתית לתהליך למידה משמעותי, המבוסס על דיאלוג מעמיק בין הלומד לנושא הלמידה, לסביבת למידה אותנטית, ולעמיתים לומדים המכוון לפעולה אזרחית בקהילה.

  • עקרון הדיאלוג בין אנשים וקהילות מספק ללומד פרספקטיבות מגוונות על הנושא הנלמד מפגיש שונים ושונות בתהליך הלמידה ומאפשר לערער על המובן מאליו ולחשוב באופן ביקורתי על הטקסט המובא. הדיאלוג כערך המאפשר גשר בין נקודות מבט שונות ובין שונים בקהילה מהווה תשתית לכל תהליך למידה המבקש ליצר פעולה של היכרות עמוקה עם האחר והשפעה בת קיימא.
  • עקרון הקשר בין הפרט והקהילה מוסיף את ממד הזיקה בין תהליך הלמידה לקהילה של הלומד בין עם מדובר בקהילה הקרובה, הכיתה ובית הספר והקהילה מחוץ לבית הספר השכונה העיר וכד’. תהליכי הלמידה מיצרים יחסי גומלין בין הלומד והחומר עם סביבתו הקרובה ומאפשרת לשלב מומחים מתוך הקהילה, ללמוד בקהילה ולהשפיע עליה ולהיות מושפעים ע״י הקהילה.
  • עקרון השותפות והשותפויות מקדם למידה בתוך הקשר חברתי, כזו המייצרת שיתוף פעולה אותנטי בין הלומדים, למידת עמיתים ואחריות הדדית על תהליכי למידה אישיים וקבוצתיים.  בנוסף עקרון זה מנחה את הלומדים בעת תכנון וביצוע פעולת ההשפעה ומבקש את השתתפותם של כל הנוגעים בסוגיה.
  • עקרון האחריות החברתית הפעולה קוראת להשפעה של תהליך הלמידה ותוצרי הלמידה על החברה. תהליך למידה שמתחיל מראש בשאלה של השפעה ומבקש למעשה לחקור צורך ולתת לו מענה, לעורר מודעות לעוולה חברתית, או לקדם יוזמה חברתית.

ציר מארגן למידה

להלן הצעה לתהליך למידה המבוסס הלכה למעשה על ארבעת עקרונות התכנון שמופיעים למעלה:

שלב ראשון: ניסוח שאלת השפעה

ניסוח שאלת השפעה המכוונת לפעולה בעולם. תכנון פעולת ההשפעה מניעה את כל תהליך הלמידה. שאלת הלמידה צריכה לנבוע מתוך רלוונטיות של הלומד ומתוך הקשר שלו והחיבור לתחומי העניין וההשפעה שלו על הסביבה. שאלת ההשפעה מבקשת מן המורה והתלמיד לחקור את הקהילה*, לברר צרכים ולחפש מקומות השפעה עליהם התלמיד רוצה להשפיע המעניינים ומסקרנים אותו.

*הקהילה יכולה להיות מעגל קרוב – כיתה/ בית ספר, או מעגל רחב יותר כגון שכונה או עיר. מעגלים אלה יכולים להיבנות בסדר עולה עם ההתקדמות בשנים.

בדומה ל״שאלה פוריה״, על שאלת ההשפעה אין תשובה חד משמעית היא גורמת לערעור על המובן מאליו וקוראת לחשיבה ביקורתית ומחודשת על הסיבות לאי הנחת החברתי.

דוגמאות

שאלת השפעה יכולה להיות מנוסחת כשאלת אי נחת של הלומד (הוא עצמו או מישהו קרוב לו) המניחה בגוף השאלה את האתגר החברתי עליה תהליך הלמידה צריך לתת מענה או הצעה למענה (מבפנים החוצה).

  • דוגמה: כיצד ניתן לעורר מודעות לתרומת איברים כמצילת חיים?

צורה נוספת של שאלת השפעה היא חיפוש וזיהוי צורך קהילתי/חברתי וניסוח שאלה ששואלת באיזה אופן תקדם פעולה מענה על הצורך שזוהה (מהחוץ פנימה).

  • דוגמה: באיזה אופן תושבי הגיל השלישי ירגישו פחות בודדים בשכונה שלנו?

בדומה ל״שאלה פוריה״, על שאלת ההשפעה אין תשובה חד משמעית היא גורמת לערעור על המובן מאליו וקוראת לחשיבה ביקורתית ומחודשת על הסיבות לאי הנחת החברתי.

מקור השראה

הקהילה הבינלאומית OpenIdeo מגדירה מידי חודש שאלת השפעה מורכבת מאד, כזאת שהעולם טרם הצליח לתת לה מענה. מאות אנשים מרחבי העולם פועלים בתהליך רעיונאות מואץ לפתח מענים לשאלה זו. בקישור כאן תמצאו כ 60 שאלות השפעה (המוגדרות כ״אתגרים״) עימן התמודדה הקבוצה עד כה.

שלב שני: חקר רב ממדי

חקר רב ממדי מעודד להתבונן על כל סוגיה ובפרט על סוגיות חברתיות באופן ריבודי. כזה המאפשר התבוננות מנקודות מבט שונות, דרך זהויות או תרבויות שונות, על צירי התבוננות שונים כמו ציר היסטורי, ודרך משקפיים דיסציפלינריות שונות (מדעי, הומניסטי, אומנותי וכו’) המטרה בהתבוננות זו היא לאסוף כמה שיותר פרספקטיבות ולהבין את המציאות המורכבת של הסוגיה. להבין מיהם כל בעלי העניין המשפיעים או מושפעים. תהליך זה הינו אמפתי ואנתרופולוגי באופיו. איסוף המידע מתבקשת שיתבצע ממקורות מידע שונים: מקוון, ראיונות, תצפיות, מקומות שונים בעיר. שלב זה מאפשר לבעלי העניין לקבל השראה מעשית ממקורות שונים.

דוגמה

חקר רב ממדי בסוגיית בדידותם של הגיל השלישי: ראיון אמפטי עם קשישים, תצפיות על אזורים בעיר, ראיונות עם נציגי הרווחה, בעלי דיור מוגן, מתנסים, מחקרים מהעולם, השראה מניסיונות שהצליחו בתחום זה בארץ ובעולם, מאמרים וכד’.

שלב שלישי: פיתוח עם בעלי העניין

פיתוח היוזמה, הרעיון, הפתרון. כדי שפעולה תהיה בעלת ערך, מותאמת ומקיימת היא צריכה להיות מפותחת יחד או לכל הפחות בממשק עם בעלי העניין. בעלי העניין הם קהל היעד עבורו מפותחת הפעולה ונציגים שעשויה להיות להם השפעה על החלטות הקשורות בהֿ (כגון החלטות תקציביות, מנהלתיות וכד’).התהליך מערב מספר מחזורים של פיתוח ״טיוטות מרובות״ (ואם אפשר גם אב טיפוס): פיתוח טיוטה, הצגה ואם אפשר ניסוי מהיר שלה. ההתקדמות מטיוטא לטיוטא נעשית תוך קבלת משוב מקדם למידה.

דוגמה

דוגמאות לפיתוח יוזמות הקשורות לשאלת הבדידות של הגיל השלישי: פיתוח תוכנית מפגשים, פיתוח אפליקציה, פיתוח מרחבים עירוניים המאפשרים מפגש בין דורי.

שלב רביעי: הצהרה על הפעולה

לאחר שבתהליך הטיוטות המרובות מגיעים לתוצר טוב דיו (כמובן בהתאם לאילוצי הזמן והמשאבים), התלמידים מציגים את ממצאי המחקר והפיתוח שלהם ואת פעולת ההשפעה שתכננו, מקבלים משוב על עבודתם ומדייקים פעם נוספת לפני יציאה לפעולת ההשפעה. חלק מהצגה זו צריך לכלול גם את אופן ההערכה של פעולת ההשפעה, מהם מדדי ההצלחה ובאיזה אופן ימדדו. ההצהרה על הפעולה נעשית בפני כל בעלי העניין כדי לקבל אישור יציאה דרך ומעורבות כלל השותפים.

דוגמה

הצגה של המיזם באירוע בו משתתפים התלמידים, גורמי רווחה מהעיר, קשישים שהשתתפו בתהליך החקר ופיתוח הפתרון.

חוויית ההשפעה משמעותית לתחושת הערך והמסוגלות כמו גם לחיזוק תחושה של שייכות וקידום אחריותיות ואזרחות פעילה

שלב חמישי: פעולת ההשפעה

ביצוע פעולת ההשפעה כלומר היוזמה. מדידה והערכה של אפקטיביות הפעולה בכלי המדידה המתאימים.
פעולת ההשפעה מתבצעת בשדה ההשפעה ובמידת האפשר משתפת את הקהלים הרלוונטיים. פעולה של השפעה מחזקת את הרלוונטיות ללומד ואת התשובה לחיבור בין למידה תיאורטית בכיתה לעולם האמיתי ו-ל”למה אני לומד את מה שאני לומד”. בנוסף חוויית ההשפעה משמעותית לתחושת הערך והמסוגלות כמו גם לחיזוק תחושה של שייכות וקידום אחריותיות ואזרחות פעילה.

שלב שישי: רפלקציה

למידה על ההשפעה מתוך איסוף נתונים, רפלקציה על תהליך הלמידה מבוססת עדויות. לאחר ביצוע פעולת ההשפעה ומדידתה יתקיים שיח שמטרתו למידה על אפקטיביות ההשפעה יחד עם בעלי העניין. לצד זה תתקיים רפלקציה על תהליך הלמידה (pol – presentation of learning) בה התלמיד יתבונן על מסע הלמידה ועל פעולת ההשפעה שקיים ויתאר תיאור מבוסס עדויות מה למד בתהליך ומה למד על עצמו כאדם וכלומד. בתהליך הרפלקציה ניתן לשלב את בעלי העניין, הורים וקהילת בית הספר, בתלות העדפותיו של התלמיד.

פדגוגיה של השפעה יכולה לשמש גם ככלי אסטרטגי להובלת תהליך שינוי ברשות…במטרה להצמיח אזרחים בעלי תחושת אחריות חברתית, אקטיביסטים, ותורמים לקהילה בה הם חיים

פדגוגיה של השפעה ככלי אסטרטגי להובלת שינוי ברשות

פדגוגיה של השפעה יכולה לשמש גם ככלי אסטרטגי להובלת תהליך שינוי ברשות. באמצעות יישום ארבעת העקרונות בתהליך שינוי עירוני, נשאף לפתח בקרב המשילות העירונית מיומנויות והרגלים שיסיעו להם לקיים דיאלוג המגשר בין שונים ומקיים שותפויות מקדמות, במטרה להצמיח אזרחים בעלי תחושת אחריות חברתית, אקטיביסטים ותורמים לקהילה בה הם חיים.

התהליך מזמין  את המשילות העירונית ובעלי התפקידים להתבוננות על רשות מקומית מנקודות מבט שונות ומגוונות. הוא צריך לזמן לתוכו הפתעה, ויתור על אוטומטים או דפוסי חשיבה מוכרים. תהליך כזה מזמן שאילת שאלות ומונע קפיצה אוטומטית לפתרונות.

גם כאן התהליך מונע על ידי ניסוח שאלת השפעה המכוונת לפעולה מעשית; שאלת ההשפעה צריכה לנבוע מתוך רלוונטיות לבעלי התפקידים ברשות ומתוך הקשר תפקידי. השאלה מבקשת מבעלי התפקידים לברר צרכים, נקודות אי נחת בקרב קהילות עליהן אחראי מתוקף תפקידו וממשקי העבודה שלו.

לאחר ניסוח השאלה עוברים לשלבים הבאים: חקר רב מימדי, פיתוח משותף עם בעלי העניין, הצהרה על הפעולה, ביצוע פעולת ההשפעה, רפלקציה ולמידה.  

השלב האחרון בתהליך: “סיבוב חדש על הספירלה” – מזמין  לסיבוב נוסף על הספירלה או אם רוצים הרחבת הספירלה להתבוננות הוליסטית במטרה לספר סיפור עירוני.  מטרתו לסיים את הסיבוב הנוכחי ולפתוח באמצעות סדרה של שאלות סיבוב נוסף של השפעה.

בעוד שבשלב הרפלקטיבי השאלות עוסקות בעיקר בהשפעה של הפעולה שבוצעה, ובשאלות אופן ביצוע התהליך, מטרת השאלות כאן היא לחזור לנקודה ממנה התחלנו ולשאול האם ובאיזה אופן פעולה זו השפיעה על זירות נוספות, שינתה דרך התבוננות של בעלי התפקידים ברשות על קהילות נוספות. האם יש בשלות להתבונן על זירות השפעה נוספות ולייצר מהם סיפור אחד- סיפור יישובי.

השאר/י פרטים ונחזור אליך בהקדם

12 + 13 =

שינוי גודל גופנים
ניגודיות