גיליון 06
יולי 2018

השפעה

מגזין המכון הדמוקרטי

איך חקר המוח יכול להשפיע ולגרום לשינוי אישי וחברתי?

ד״ר נאוה לויט בן-נון, מנהלת מרכז סגול למוח ותודעה, מספרת מדוע הקימה מכון חברתי בתוך מרכז לחקר המוח. המכון מפתח ומנגיש כלים לטיפוח מיומנויות מוחיות של מודעות, תשומת לב, ויסות רגשות, חמלה ואמפתיה. שיחה על חקר המוח ופוטנציאל ההשפעה האדיר על המצב האישי ועל פני החברה כולה.

לאתר מרכז סגול למוח ותודעה >>

|ראיינה: יפעת אידלמן

מרכז סגול למוח ותודעה – הוא מרכז מוח ייחודי שיש בו שילוב לא רגיל של מחקר ועשייה חברתית

הכרות אישית, מתי ולמה הקמת את מרכז סגול לחקר המוח במרכז הבינתחומי בהרצליה?

אני אמא לשני בנים מתבגרים ונשואה ליריב, מתרגלת יוגה ומדיטציה כעשרים שנה, בוגרת קורס מורי יוגה וקורס מורי מיינדפולנס, רוב חיי הבוגרים עסקתי בחינוך ובפעילות חברתית בדרך זו או אחרת.

מהבחינה המקצועית – אני בעלת תואר ראשון בפיזיקה ודוקטורט בחקר המוח ממכון ויצמן. הגעתי לבינתחומי לסייע בהקמת יחידת חקר מוח בתוך בית ספר לפסיכולוגיה וחמש שנים לאחר מכן הוקם “מרכז סגול למוח ותודעה” – מרכז מוח ייחודי שיש בו שילוב לא רגיל של מחקר ועשייה חברתית. היום המרכז מתמקד בנסיון להבין גורמים העומדים בבסיס בריאות, עמידות ורווחה נפשית. אנחנו מנסים להבין את ההשפעות הפיזיולוגיות של אנשים שנמצאים במצבים בינאישיים שונים כגון מצבים של חמלה ואמפתיה, את השינויים המוחיים במצבים שלא מעודדים בריאות כמו חסך שינה, את הקשר של גמישות קשבית, מודעות גופנית וגמישות רגשית לרווחה נפשית ואת המנגנונים המועילים של תרגולים מוחיים שונים.

הרבה מהסיבות למעגל האלימות, התגובתיות והסבל ההדדי, שבו החברה הישראלית נתונה כלפי פנים וכלפי חוץ, קשור בסופו של דבר לפסיכולוגיה האנושית

בשנת 2009 הקמתי את מכון מודע למיינדפולנס מדע וחברה שמשמש כיום כזרוע החברתית של מרכז סגול למוח ותודעה ומנסה להנגיש לאנשים בישראל את הכלים לטיפוח מיומנויות מוחיות של מודעות, תשומת לב ויסות רגשות, חמלה ואמפתיה.

לאתר מכון מודע למיינפולנס, מדע, וחברה >>

הרעיון להקים מכון חברתי בתוך מרכז המוח עלה מתוך התבוננות מודאגת בחברה הישראלית וחשיבה על עתיד ילדי. רגע לפני שעמדנו לחתום על חוזה לרכישת דירה בתל אביב, יריב ואני הסתכלנו אחד על השניה ושאלנו האם זה שפוי מצדנו להשקיע את כל כספנו במקום רווי בשסעים פנימיים וחיצוניים שמאיימים לפוררו. למרות הספק שעלה, בכל זאת רכשנו את הדירה, ועם ההחלטה הזו גמלתי בליבי שאני צריכה לעשות כל שביכולתי להשפיע על כך שהמקום שבו אני מגדלת את ילדי יהיה מקום של שלום, חופש, סובלנות. הרבה מהסיבות למעגל האלימות, התגובתיות והסבל ההדדי, שבו החברה הישראלית נתונה כלפי פנים וכלפי חוץ, קשור בסופו של דבר לפסיכולוגיה האנושית –  בקושי של רוב האנשים להתמודד עם רגשות מורכבים, קושי לראות את האנושיות והמורכבות ש”הצד השני” נתון בו, חוסר רגישות לסבל של “האחר”, בחוסר מודעות לתגובתיות האוטומטית שמלבה את הכעס והאלימות עוד.

בעשרים שנה שאני מתרגלת מיינדפולנס ויוגה, היו לי כמה הזדמנויות חיים מאתגרות שבהן נוכחתי בכוח של התרגול הזה להתמיר מצבים של קושי וסבל. תרגול המיינדפולנס מתחבר מאוד לדיסיפלינה המדעית, ובמיוחד החקר המוחית. במידה רבה מה שעושים בתרגול זה סוג של “חקר מוח אישי”, על ידי תשומת לב שמשתתפת באופן מלא בכל היבטי החוויה האנושית, חוקרת ורושמת אותה. עוד כשהייתי במכון ויצמן, סטודנטית לדוקטורט, החוויה האישית שלי החלה לקבל תימוכין גם ממחקרים שהחלו להתפרסם בעיתונים מדעיים מוערכים. הרגשתי שיש צורך גם בישראל להצטרף לתנועה עולמית שהבינה שהזמנים בשלים לשחרר תרגולים עוצמתיים אלה מקונטקסט של מסורת או דת כזו או אחרת, לקונטקסט מערבי שמתבסס על הבנות בתחום חקר המוח והפסיכולוגיה.

לקריאה נוספת בנושא מיינפולנס ואימון מוחי >>

ידע על המוח יכול לסייע לנו לשים לב, כמה אנחנו פועלים בצורה תגובתית ואוטמטית, ממש כמו זומבים, ואיך אפשר להשתמש במודעות וקשב כסוג של איזמל פיסול למוח שלנו

הספרות המקצועית מראה שהמושג השפעה הוא מאד רחב ומעורפל ויש  אליו התייחסויות מתחומים שונים: פסיכולוגיה, ייעוץ ארגוני, חינוך, איך את רואה את זה מהכיוון של חקר המוח?

לדעתי, ההשפעה של חקר המוח בשלב שבו נמצאים כיום היא השפעה פסיכולוגית וחינוכית. אולי אפילו תודעתית. הבנה של חקר המוח יכולה להוביל לתובנות חשובות לגבי העצמי. ההבנה של איך המוח שלי עובד ומה זה אומר עלי יכולה להיות הבנה פסיכולוגית טרנספורמטיבית, כזו שמשנה את ההתייחסות והפרשנות שלי לדברים וגורמת לי אולי לקחת את מה שקורה לי באופן פחות אישי ואולי גם לרצות לקחת אחריות על מה מעצב את מוחי ולכן את מחשבותי ואת רגשותי.

אנשים לרוב מסתובבים בעולם בתפיסה שמי שהם זה דבר קבוע – יש להם אופי ותכונות מסויימות ואלו לא ישתנו הרבה אחרי גיל מסויים. אנשים לרוב רואים גם את ילדיהם. אם לילד יש התנהגות שיוצרת קשיים לו ולסביבה אז צריך להתמודד עם אופי מאתגר של ילד, כי אופי נתפס כדבר קבוע. הפתרונות להתמודד עם הקשיים הם לרוב חיצוניים לילד. הרבה מורים והורים חושבים כך, או לפחות מתנהגים כאילו הם חושבים כך. למשל, הדרך להתמודד עם “בעיות קשב וריכוז” הוא דרך תרופה או על ידי המצאת סביבות שדורשות פחות מאמץ קשבי מהילד. לעיתים רחוקות נשמע על נסיונות מערכתיים לטפח מיומנויות של קשב וריכוז. אם אדם חווה רגש, למשל, כעס או פחד אז יש הזדהות מוחלטת עם הכעס או הפחד, הרגש הזה ממלא את כל יישותו. יותר מזה יש אמונה עמוקה שהכעס הוא אמיתי וקשור למציאות מולנו, למרות שאנחנו יודעים היום שהמוח יכול ליצר מצבים רגשיים שמרגישים מאוד אמיתיים גם בגלל שינויים הורמונאליים, שינויים קשביים, עייפות כרונית, או הפעלה של זכרון עבר בצורה לא מודעת.

ידע על המוח יכול לסייע לנו לשים לב, כמה אנחנו פועלים בצורה תגובתית ואוטמטית, ממש כמו זומבים, ואיך אפשר להשתמש במודעות וקשב כסוג של איזמל פיסול למוח שלנו, לשחרר עצמנו מהפעילות האוטומטית של מוחנו ולהיות פחות מותנים על ידי גורמים חיצוניים או על ידי זכרונות והרגלי עבר שמפעילים את המוח באופן אוטומטי.  

יש בי תקווה שידע על המוח יגרום לשיקולים רגשיים – נפשיים להיות חלק מתהליך קבלת החלטות של צוותים רפואיים בטיפול בחולים כמו גם לחלק מתהליך הכשרה של צוותים אלו הסובלים משחיקה גדולה, שהידע המוחי יגרום לגוף ולהשפעתו על המיינד לחזור להיות שחקן חשוב באופן שבו אנחנו מגדלים את ילדינו, אבל גם את עצמנו, ואיך מתמודדים עם הטכנולוגיה והעולם המשתנה תדיר שסביבנו. אני מאמינה שהבנה מעמיקה של איך המוח עובד יכולה להוות השראה לאיך צריך לבנות בית ספר ואילו תהליכים חינוכיים הם תשתיתיים ומהותיים להתפתחות מוחית – נפשית בריאה.  

אחרי שנים שלימדנו מורים, מטפלים, יועצים, הורים את הידע העדכני של חקר המוח, אנחנו מוצאים שידע זה מעורר אנשים לפעולה, גורם לאנשים להתעורר ולהתחיל לקחת אחריות על ה”זומביות” של מוחם, מעורר בהם רצון לפעול ממקום מודע יותר. אנחנו רואים שידע זה מגביר במורים בבית ספר להבין כמה אחריות והשפעה יש להם על הילדים, ושהם יכולים להיות הרבה יותר מספקי ידע, אלא להיות בעלי השפעה משמעותית על התפתחות מוחית בריאה יותר של תלמידיהם.

בשני העשורים האחרונים חקר המוח התקדם מאוד ולהבנות שעולות מתוכו יש לדעתי השלכות מרחיקות לכת על התפתחות וחינוך ילדים, על הבנה של בריאות נפשית ובריאות גופנית, ואפילו על הבנה של יחסים ודינמיקות בין אנשים, בין קבוצות ובין עמים.

נאוה לויט בן נון עם הדלאי למה והמדענים דניאל גולמן (מימין) וריצ׳י דוידסון

הקמתם את המרכז מתוך אמונה שלחוקרי מוח יש את היכולת והאחריות לרתום את הפוטנציאל האדיר של חקר המוח לשיפור פני החברה, כלומר המשימה המרכזית היא השפעה  על היחיד ועל החברה. תוכלי להסביר באיזה אופן?

בשני העשורים האחרונים חקר המוח התקדם מאוד ולהבנות שעולות מתוכו יש לדעתי השלכות מרחיקות לכת על התפתחות וחינוך ילדים, על הבנה של בריאות נפשית ובריאות גופנית, ואפילו על הבנה של יחסים ודינמיקות בין אנשים, בין קבוצות ובין עמים.  

כמה פרדיגמות רציניות השתנו שיש להן משמעות גדולה על חיינו ואיך אנחנו מבינים את עצמנו ואת האחרים: קודם כל בעשור וחצי האחרונים עולה בבירור ההבנה שהמוח הוא פלסטי ונתון לשינוי, לאימון ולטיפוח במהלך כל חיינו. שנית, שהמוח והגוף מאוד מחוברים. הגוף הוא לא רק העמוד עליו המוח נישא, אלא משתתף אקטיבי בפעילות המוח ובריאותו – מערכת החיסון, המערכת ההורמונאלית, אפילו הבקטריות בקיבתנו משפיעים על בריאתנו הנפשית ועל תפקוד פסיכולוגי מיטבי. המילה גוף-נפש או גוף-מיינד כבר אינה מילה גסה אלא מושג שמכיל הרבה תובנות מחקריות חכמות. פרדיגמה נוספת שעולה היא ההבנה שתפקוד קוגניטיבי ורציונאלי דורש תפקודים רגשיים וגופניים טובים. בנוסף, אנחנו מתחילים להבין עד כמה המוח שלנו הוא “איבר חברתי”, כמה משאבים מוחיים מוקדשים ליכולת שלנו לטפל באהובנו, ביכולת שלנו להיות נדיבים, אמפתיים וחומלים אבל גם לנתק עצמנו מרגשות אלו אם אנחנו מרגישים מאויימים. אנחנו גם מבינים יותר אילו איכויות מוחיות עומדות בבסיס של עמידות נפשית: למשל, היכולת לווסת קשב ורגשות והיכולת לתחזק רגשות חיוביים.

שינויי הפרדיגמה האלו היוו, בין השאר, את התשתית למחקר של תרגולים ואימונים מנטאליים שונים, כשתרגול המיינדפולנס קיבל את תשומת הלב הגדולה ביותר עד כה.

אחת המשימות שלכם כארגון היא שינוי פרדיגמות מושרשות שחלקן לא מעודכנות בתחום של חינוך בריאות, בריאות הנפש ואפילו בתחום של יישוב סכסוכים בכדי להוביל לחברה בריאה סובלנית ומאושרת יותר. תוכלי לתת עוד דוגמאות לפרדיגמות כאלו ולשינוי שאתם מציעים?

הרבה חלקי מוח מעורבים ברגשות. כלומר במוח תפקודי רגש משולבים בתפקוד חושי, מוטורי, קוגניטיבי. זה מאוד שונה מאיך שמערכת החינוך (ומערכות אחרות כגון מערכת הבריאות) בנויה היום שבה רגש מופרד מתפקודים אחרים. המורים אמונים על הקוגניציה ואילו היועצות אחראיות על הרגש. זה ניכר אפילו ברמה של הכשרת מורים ואנשי חינוך. אנחנו מציעים שמערכת החינוך של העתיד תשאב השראה מאיך שהמוח עובד. למשל, להבנתי, הגוף, תנועה, חושים ומערכות הרגש צריכות להיות חלק אינטגראלי מתהליכי למידה.

בהתאם לפרדיגמות שציינתי למעלה, אפשר להבין כמה חשוב לטפח גוף בריא ומוח בריא. מודעות וקשב הם דרך להשפיע על תהליכים פלסטיים מיטביים ובריאים במוח. לכן תרגולים מנטאליים שמערבים ומטפחים פונקציות אלו צריכים להיות שכיחים בדיוק כמו שיעורי ספורט בבית ספר, או חדרי כושר למבוגרים.

התנהגות כמו סובלנות, אמפתיה, נדיבות, הן יכולות מוחיות פוטנציאליות אבל אי אפשר להניח שיתפתחו מעצמן

התנהגות כמו סובלנות, אמפתיה, נדיבות, הן יכולות מוחיות פוטנציאליות אבל אי אפשר להניח שיתפתחו מעצמן. אנחנו נוטים להזדעזע כשאיכויות אלו לא נמצאות אצל אחרים, וכשאנחנו רואים התנהגויות של רוע ואכזריות. צריך לזכור שגם אלו מצבים מוחיים ושלסביבת הגידול יש השפעה גדולה באם יתפתחו מצבים פרו-חברתיים מיטבייים  ואם לאו. לדעתנו טיפוח חמלה, סובלנות, ניהול רגשות שליליים צריך להיות בבסיס כל מערכת חינוכית.

מתוך ההבנה של אינטרקציה בין תהליכים גופניים למוחיים אנחנו מבינים יותר ויותר מה השפעתו של קצב החיים והעומס בחברה המערבית על בריאות נפשית וגופנית. מתוך הבנה של הפלסטיות המוחית אפשר להבין שלחיים בסביבה משתנה אך גם מרובת הפרעות (גורמים רבים שמושכים קשב) יהיו השלכות משמעותיות על מערכות הקשב ובאופן עקיף על מערכות אחרות שמתבססות עליהן, אפילו מערכות של אמפתיה (בשביל להיות רגישים למשהו צריך לשים לב אליו…). לכן הקניית כלים להתמודדות עם סטרס ועומס ולהתמודדות עם הפרעות מרובות יש חשיבות גדולה. כדי שהמהפיכה הטכנולוגית לא תשלוט בנו נצטרך “לשדרג את מערכת ההפעלה הפנימית שלנו”.

המרכז שואף להתניע תהליך משמעותי של שינוי חברתי בחברה הישראלית, באמצעות יצירת מסה קריטית של סוכני שינוי, ויצירת מודלים דומים לשינוי חברתי במזרח התיכון כולו, מה הן דרכי הפעולה שלכם?

כאמור ההנחה הבסיסית היא שהרבה מהסבל, השסע והאלימות שסביבנו קשורה להתנהלות אוטומטית, תגובתית, קושי בויסות רגשות חזקים, קושי בניהול רגשות מורכבים, והזנחה של טיפוח אמפתיה וחמלה. הגישה שלנו לשינוי חברתי היא שאיכויות אלו עומדות בבסיס היכולת לייצר תהליכים חברתיים מיטביים. לכן, המטרה היא לאפשר הכרות עם כלים לטיפוח איכויות אלו לכמה שיותר אנשים. רבים מהם יתעניינו בטיפוח מוחי לשם רווחתם האישית, אך ברגע שאיכויות אלו קיימות, הן יכולות לאפשר תשתיות פסיכולוגיות הנדרשות לשינוי חברתי ברמה קהילתית וחברתית.

המטרה היא לאפשר הכרות עם כלים לטיפוח איכויות אלו לכמה שיותר אנשים.. ברגע שאיכויות אלו קיימות, הן יכולות לאפשר תשתיות פסיכולוגיות הנדרשות לשינוי חברתי ברמה קהילתית וחברתית

מיהם סוכני השינוי?

דרך הפעילות והתכניות של מכון מודע, אנחנו מאפשרים לאנשים היכרות מעמיקה עם תרגול המיינדפולנס וכן עם הידע המדעי-מוחי הקשור בו. יתרה מכך, אנחנו מכשירים, ולאחרונה גם מתחילים להסמיך, מדריכי מיינדפולנס שמלמדים כלים לטפח מיומנויות של מודעות, תשומת לב, ויסות והכלה רגשית, חמלה ואמפתיה תוך חיבור לתשתית המחקרית והמדעית של התערבויות אלו. החשיבות של החיבור הזה שהוא מאפשר חילון (מלשון חילוניות) של התרגול שהגיע במקור מהבודהיזם, כדי שיוכל לשרת אוכלוסיות רבות ומגוונות, כולל אוכלוסיות דתיות. עד כה הכשרנו מעל 130 מדריכים, ואנחנו שואפים שהם יפעלו דרכנו או עצמאית בגזרות שונות של החברה הישראלית – חינוך פורמאלי ולא פורמאלי, מערכת רפואית, מערכות בריאות הנפש, מגזר עסקי, מגזר ערבי, מגזר חרדי ועוד

מתוך השתלמות  “מבוא למיינדפולנס וחקר המוח”  למורים בבית הספר היסודי אג’יאל בג’לג’וליה

איזו הכשרה הם מקבלים?

ההכשרה שלנו אורכת בין שנה לשנתיים (תלוי ברמת המיומנות במיינדפולנס שמגיעים איתה), ומטרתה קודם כל לטפח באנשים שרוצים ללמד מיינדפולנס הבנה עמוקה של התרגול, יציבות נפשית גדולה ויכולות של מיינדפולנס וחמלה עמוקים. אנחנו מלמדים גם את הידע הרלבנטי בחקר המוח והפסיכולוגיה, כמו גם הבנת התשתית הפילוסופית ממנה הגיעו חלק גדול מהתרגולים הקשורים במיינדפולנס. ידע זה הוא לא רק תיאורטי כי במקרים רבים הוא תומך בהעמקת התרגול החוויתי עצמו. כמו בכל מקצועות הטיפול והאימון, סיום קורס עדיין לא מעיד על מקצועיות. לכן אנחנו מכניסים עכשיו גם תהליך של ליווי, בקרת איכות והסמכה שיכול לקחת בין שנה לשלוש שנים, תלוי בעומק ובמקצועיות של המדריך.

האם קיימים מודלים דומים לשלכם?

הייחודיות שלנו הוא שאצלנו חוקרי המוח מעורבים גם בפיתוח הכשרות, ושתחושת הדחיפות אצלנו להשפיע חברתית באופן משמעותי גדולה יותר.

קיימים מספר קטן של מרכזים דומים למכון מודע שמשלבים הכשרה במיינדפולנס יחד עם חיבור עמוק לתשתית המדעית-מחקרית. רובם נמצאים באנגליה או בארה”ב. אני חושבת שהייחודיות שלנו הוא שאצלנו חוקרי המוח מעורבים גם בפיתוח הכשרות, ושתחושת הדחיפות אצלנו להשפיע חברתית באופן משמעותי גדולה יותר.

האם הפעילות נעשית בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות במזרח התיכון?

עד כה לא הצלחנו לזהות פעילות דומה לשלנו במדינות ערב. לכן, כרגע אנחנו מתמקדים בהכשרה וטיפוח מורי מיינדפולנס מהחברה הערבית שיכולים להוביל שיתופי פעולה כאלה בעתיד.

לחומרים נוספים על מוח ותודעה, כנסו למרכז הידע  – מרכז סגול למוח ותודעה

השאר/י פרטים ונחזור אליך בהקדם

3 + 15 =

שינוי גודל גופנים
ניגודיות