גיליון 04
נובמבר 2017

שיתופי פעולה

שותפות לקידום תעסוקה טובה בחברה הערבית – קידום אג׳נדה משותפת המבוססת על win-win

הגישה החדשה של קולקטיב אימפקט טוענת שכדי להשיג אימפקט חברתי רחב ועמוק צריך שותפות מלאה בין כל בעלי העניין, מכל המגזרים. כיצד מקדמים באופן מעשי את החזון של חברה משותפת בישראל דרך המגזר העסקי ושילוב תעסוקתי הולם לכישורים – וכיצד יוצרים win-win לכל השותפים.

ראיון עם ח’ליל מרעי, לשעבר מנהל שותפויות במיזם קולקטיב אימפקט | ראיינה: יפעת אידלמן

מודל קולקטיב אימפקט מתוך אתר שיתופים

מודל קולקטיב אימפקט מתוך אתר שיתופים

בשנתיים האחרונות ניהלת שיתופי פעולה במיזם לשילוב תעסוקתי הולם בחברה הערבית בגישת קולקטיב אימפקט. מה התפיסה הרעיונית של קולקטיב אימפקט?

קולקטיב אימפקט היא שיטה של ניהול חברתי שהתפתחה בעשור האחרון בארצות הברית. הגישה מבוססת על הרעיון שבכדי להשיג אימפקט חברתי רחב ועמוק צריך שותפות מלאה בין כל בעלי העניין מכל המגזרים.

הגישה מבוססת על הרעיון  שבכדי להשיג אימפקט חברתי רחב ועמוק צריך שותפות מלאה בין כל בעלי העניין מכל המגזרים

המיזם שלנו עסק בשילוב תעסוקתי של החברה הערבית במגזר העסקי, מתוך אמונה שהכי אפקטיבי לקדם חברה משותפת בישראל היום דרך המגזר העסקי, דרך הכלכלה, באמצעות שילוב תעסוקתי הולם. המגזר העסקי הוא המקום היחידי שיהודים וערבים נפגשים בו באינטנסיביות על בסיס יומיומי, זה לא קורה במערכות החינוך, לא במגורים, ואפילו לא בערים המעורבות, שגם שם יש הרבה הפרדה. אין באמת מפגש אורגני בין יהודים וערבים אינטנסיבי על בסיס יומיומי, למעט במקומות העבודה ולכן השינוי צריך לבוא משם.

בשותפות הזאת יש הרבה win win – מצד אחד מקימים חברה משותפת ע”י שילוב תעסוקתי הולם של החברה הערבית, שהוא שוויוני גם במעמד וגם בשכר בהתאם לכישרים ולניסיון. המיזם מאפשר מוביליות חברתית להרבה אנשי מקצוע מהחברה הערבית על פני כל התעשיות. ככה למעשה מסייעים לעסקים, הכל מבוסס buisness case, לא מדובר על אחריות תאגידית וזה גם לא שיח של ערכים עם המעסיקים הגדולים, השיח הוא עסקי לחלוטין, אנחנו מוכיחים ששילוב הולם וגיוון משדרגים את שורת הרווח בסוף השנה.

עם אלו עסקים אתם עובדים?

עם כל התעשיות; היי טק, בנקים, תעשיות מזון, חברות של עורכי דין, ראיית חשבון וכו’. המיקוד הוא בחברות גדולות מעל 1000 עובדים.

מה המשמעות של העבודה עם המודל?

בתחום הזה יש אנשים שפועלים כבר שנים. החכמה היא ללכד את כל בעלי העניין האלו סביב שולחן אחד ולגרום לכולם לפעול בהתאם לאג’נדה משותפת אחת, מטרות ויעדים ככה במקום שכל גוף יעבוד בנפרד ויעשה שינוי נקודתי מנסים לעשות פריצת דרך בתחום התעסוקתי

אנחנו לא באים להמציא את הגלגל. בתחום הזה יש אנשים שפועלים כבר שנים, יש עמותות, יש את המעסיקים שרוצים לגוון ואפילו להקים סניפים בתוך ישובים ערבים בשביל להקל על העבודה הזאת, ויש משרדי ממשלה שמנסים להמריץ, לתת למעסיקים תמריצים לגוון את כוח העבודה, ויש את החברה הערבית שרוצה לקדם את הנושא. אנחנו לא באים להחליף אף אחד, החכמה היא ללכד את כל בעלי העניין האלו סביב שולחן אחד ולגרום לכולם לפעול בהתאם לאג’נדה משותפת אחת, מטרות ויעדים ככה במקום שכל גוף יעבוד בנפרד ויעשה שינוי נקודתי מנסים לעשות פריצת דרך בתחום התעסוקתי. אימפקט שהוא קולקטיבי, של כל בעלי העניין. זה מוכיח את עצמו בעולם בכל מיני תחומים.

מי השותפים למיזם?

כל העמותות הרלוונטיות; כ- 45 עמותות חברתיות, המעסיקים הגדולים, החברה הערבית, האקדמיה, בית הנשיא,  משרדי ממשלה רלוונטיים ומוסדות מדינה כמו ביטוח לאומי וכו’.

איך עושים את זה תכלס?

קודם כל מגייסים את השותפים, מפתחים יחד א׳גנדה משותפת ומתחילים לעבוד. הפורום המלא נפגש במפגש רשת כל שנה או שנתיים, מדובר במאות אנשים. לצד זה יש מפגשים של כל תחום עם צוות מוביל שנפגש פעם בחודש וחצי חודשיים, יש את המליאה הרחבה שנפגשת שלוש פעמים בשנה. יש מפגשים עם הנשיא, עם המעסיקים עצמם והמנהיגות העסקית. לכל אחד יש תפקיד וכל פורום פועל לפי תכנית עבודה שנבנית ביחד, לכל פורום כזה יש צוות מוביל שמקדם את המטרות של הקבוצה.

התפקיד המרכזי שלנו הוא לעבוד על שינוי מערכתי ועמוק בקרב המעסיקים. שינוי תהליכי עבודה לאורך כל חיי העובד, שינוי תרבות ארגונית ותפיסה וגם טיפול בהטיות מובנות

המודל המעשי הוא כזה שמגייסים את החברות הגדולות לעבודה עם המיזם, אנחנו עובדים עם כל חברה גדולה שלוש שנים לפחות להטמעת שינוי עומק בתוך החברה. התפקיד שלנו הוא לא רק לאתר ולהכשיר מועמדים ערבים, יש עמותות שדואגות לעניין הזה כחלק מהמיזם, התפקיד המרכזי שלנו הוא לעבוד על שינוי מערכתי ועמוק בקרב המעסיקים. שינוי תהליכי עבודה לאורך כל חיי העובד, שינוי תרבות ארגונית ותפיסה וגם טיפול בהטיות מובנות. לצורך העניין הזה יש לנו שותף אסטרטגי בדמות המכון הבינתחומי בהרצליה. החוג לפסיכולוגיה בבינתחומי מתמחה בשינוי עמדות וטיפול בהטיות סמויות וגלויות והם מובילים את הסדנאות שאנחנו מציעים למעסיקים. בתוך הארגונים עצמם, אנחנו עובדים מהמנכ”ל דרך הנהלה הבכירה, הנהלת ביניים ועד המגייסות. זה לא רק סדנאות HR, זה מערך לטיפול מערכתי. בחברות הגדולות במשק מדובר במאות אם לא אלפי מנהלים, ולכן גם בהשקעה עצומה של זמן וכוח אדם. האמונה שלהם בתהליך היא מאוד עמוקה והיא זו שמאפשרת את השקעת המשאבים לצורך התהליך הזה. התפקיד שלי הוא לנהל את השותפויות לראות שהן מתקדמות בהתאם לתכניות העבודה של כל פורום ע”מ לתת מענה אפקטיבי למעסיקים כדי שהם יעמדו ביעדים ותכניות העבודה.

איך מנהלים שותפות בקנה מידה כזה רחב?

הצעד הראשון הוא שכולם מבינים את הצורך בעבודה משותפת ומסונכרנת, יש שחקנים יעילים שעובדים בשטח אבל המציאות לא השתנתה, התמונה הגדולה לא השתנתה, כי כל אחד פועל בנפרד. אין איגום משאבים, אין למידה משותפת, יש הרבה כפילויות והרבה דברים שמתנגשים. ברגע שכל השותפים מבינים שהסיכוי הכי גדול לאימפקט רחב ועמוק הוא עבודה משותפת ומסונכרנת קל לפתח אג’נדה משותפת. יש פה כמובן משא ומתן, הרבה הסכמות לצד אי-הסכמות אבל בסוף זה קורה, בגלל ההבנה של הערך והמחויבות למטרה.

מה האתגרים הגדולים בניהול שותפות כזאת?

האתגר המרכזי הוא למצוא את הערך המדויק עבור כל מעסיק ולסייע לו דרך הכלים של המיזם והשותפויות לחולל את השינוי המיוחל ולהביא את פריצת הדרך.

יש את הצורך לחפש את המכנה המשותף באופן תמידי, ולוודא שאנחנו כל הזמן יודעים מה הערך המוסף והרווח של כל השותפים, לוודא שהתהליך רלוונטי כל הזמן

האתגר הברור בקולקטיב אימפקט הוא הגודל של השותפות. מדובר במערך של מאות שותפים, זה מאוד רחב. הניהול הלוגיסטי אדמיניסטרטיבי מאוד מאתגר. לצד זה יש את הצורך לחפש את המכנה המשותף באופן תמידי, ולוודא שאנחנו כל הזמן יודעים מה הערך המוסף והרווח של כל השותפים, לוודא שהתהליך רלוונטי כל הזמן. השותפות בין העמותות, המעסיקים ומשרדי הממשלה היא לכאורה מאוד מובנת ומתבקשת. מצד שני היא מתקיימת כנגד כל הסיכויים כי כל הגופים האלו, במידה מסוימת מתחרים בניהם וקיים ניגוד עניינים. אז למצוא את המכנה המשותף, שהוא גם הבסיס לשותפות הוא אתגר תמידי, לפעמים עולה, יורד, מתגבר, לפעמים נח קצת, אבל צריך לדאוג כל הזמן שהוא קיים. אתגר גדול הוא התמודדות עם המציאות האובייקטיבית בארץ; בין יהודים וערבים יש סכסוך היסטורי שכולל הרבה אלימות, שנאה וגזענות. לחלק גדול מאיתנו הוא משחק סכום 0, לא בהכרח יש win win במציאות כזאת, וזה מצב מאוד מאתגר בפני עצמו.

מהניסיון שלך מה גורם לשיתוף הפעולה להצליח?

אג’נדה משותפת, ושותפות עסקית חברתית. שינוי חברתי חייב לכלול מרכיב עסקי; או דרך שותפות עם מעסיקים, או שמעסיקים יובילו את השינוי.

לקריאה בהרחבה על מודל קולקטיב אימפקט מתוך אתר שיתופים

השאר/י פרטים ונחזור אליך בהקדם

9 + 14 =

שינוי גודל גופנים
ניגודיות