גיליון 04
נובמבר 2017

שיתופי פעולה

מה זה שיתוף פעולה? איך להצליח ואיך לא לקלקל

עמרי גפן לא מאמין שיש ״תנאים אופטימליים״ לשיתוף פעולה. ההצלחה תלויה בניהול, במנהיגות, בלקיחת אחריות ובעבודה שיטתית. בשיחה מספר עמרי על המרכיבים שצריך להכיר כדי ששיתוף פעולה יצליח, ומגלה מה כדאי לדעת כדי לא לקלקל. למשל, ״עמימות״ היא אחת הדרכים הבטוחות להרוג שיתוף פעולה.

שיחה עם עמרי גפן, מנכ”ל קבוצת גבים | יפעת אידלמן

קבוצת גבים שהקמת, מתמחה בגישור ובשיתופי פעולה, מה הביא אותך להקים את הארגון?

היום אני יודע להגיד, שאחד הדברים שהכי השפיעו עלי במסלול המקצועי ובתפיסת העולם שלי, הוא הזמן הארוך שהיה לי עם הבדואים בסיני כשהייתי נער. מה שאפשר לי להיות שם, זה שגדלתי בבית ספר שהבין את הצרכים שלי; מגיל 14 לאורך כל התיכון הגעתי בעיקר לבגרויות ובשאר הזמן הייתי במשלחת הארכאולוגית בסיני. מהבדואים למדתי הקשבה. למעשה מה שיש לעשות מרגע שהשמש שוקעת זה לשוחח מסביב למדורה ולהקשיב. כשסיימתי את התואר ראשון, באתי לבקר חברה טובה שלי, שהייתה הבת של ראש המשלחת הארכאולוגית בסיני. היא לימדה בבית הספר הדמוקרטי בחדרה. אחרי 10 דק’ החלטתי שזה המקום שבו אני רוצה להיות תוך שבוע קיבלו אותי ועבדתי שם 4 שנים.

בתקופת הדמוקרטי בחדרה, הגיע אחד ההורים וסיפר לי שלמד משהו חדש ומדליק בקולורדו – גישור. בארץ עדיין לא הכירו את זה. אספנו קבוצה של אנשים בבית הספר ולמדנו יחד. הגישורים הראשונים היו בבית הספר, בין תלמידים, בין הצוות לתלמידים, והכי מורכב – בין חונכים להורים. באותה התקופה סיימתי תואר שני במנהל חינוך ועבדתי גם עם היחידה לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון, פיתחתי מודל של בית ספר עתידני ותכננתי להקים אותו כבית ספר ישראלי ירדני בדרום הערבה, אבל אז רבין נרצח, ושבוע לאחר האירוע הזה התבהר לי במדויק הייעוד שלי.

עד אז התעסקתי בהרבה תחומים שלכאורה אינם קשורים, מעבר לחינוך ולגישור. קונג פו, ויפסאנה, שיטת גרינברג. הכל התנקז ליצירת השפעה חברתית רחבה. הבנתי שצריך להשתמש בכלים שיש לי בידיים ובעיקר בגישור כמנוף לשינוי בחברה הישראלית כולה. הבנתי גם שאני לא יכול  לפעול לבד ושצריך לייצר מסה קריטית. אז יצרתי ארגון – קבוצת גבים. שם, לוגו, וגם רוח של שליחות מעט חצופה, וסיפור של שינוי. ההחלטה הייתה להפוך את הגישור, שמבוסס על  כבוד הדדי, סובלנות והקשבה, למודל מאוד פרקטי, שקל ליישם אותו. התחלנו בבתי ספר והתרחבנו לאורך השנים לתחומים נוספים, כולל ארגונים ממשלתיים, עסקיים וביטחוניים, קהילות ועוד. היום אני מבין בדיעבד שגבים, הוא למעשה העסק החברתי הראשון במדינת ישראל.

הייעוד של גבים הוא יצירה והעצמה של שיתופי פעולה, בין ובתוך ארגונים, קהילות ומשפחות. עיקר העשייה וההשפעה שלנו היא בעולם של מערכות יחסים, שזה גם המקום הכי חלש שלנו, כיחידים, ארגונים, קהילות ואפילו מדינות

באבולוציה של הארגון התפתחנו מהגישור גם לעולמות של משא ומתן ודיאלוג, של בניית הסכמות ושל שיתופי פעולה ושותפויות. הכל עם כלים מאד מעשיים ופשוטים, שבמידה מסוימת משקפים תפיסה ושיח פחות או יותר הפוכים לנורמות השכיחות בחברה הישראלית. לאורך הדרך הגדרנו מחדש את החזון שלנו, והיום הייעוד של גבים הוא יצירה והעצמה של שיתופי פעולה, בין ובתוך ארגונים, קהילות ומשפחות. בתפיסה שלי, עיקר העשייה וההשפעה שלנו היא בעולם של מערכות יחסים, שזה גם המקום הכי חלש שלנו, כיחידים, ארגונים, קהילות ואפילו מדינות. כיום יש בגבים 120 אנשי צוות, שמגיעים מתחומים מגוונים: משפטנים, מטפלים, יועצים, אנשי חינוך, סטודנטים וגמלאים, שמגיעים מכל שבטי החברה הישראלית.

מה ההגדרה שלך לשיתופי פעולה?

שיתוף פעולה הוא מדרגה אחת מתוך כמה רמות של שיתופיות:

coordination  – היא הרמה הבסיסית ביותר של שיתוף פעולה, יש בה בעיקר העברת מידע ותיאום.

cooperation – היא עבודה משותפת, כשכל צד משקיע תשומות ורוצה לקבל מענה למטרה שלשמה נכנס לשותפות. זו שותפות מוגבלת בהיקף, בזמן, במשאבים ובתוצאה.

collaboration – היא שותפות עמוקה, שבה יש תלות  בין השותפים, ראייה של הרווח של הצד השני מהשותפות, יש בה סיכון גבוה ונכונות לשינוי בדרכי העבודה.

המפתח הראשון לשיתוף פעולה הוא יצירה של שפה אחידה ובהירות, שהשותפים יגדירו לאן הם מכוונים. ההיבט השני הוא שבכל שיתוף פעולה מתקיימים 4 אלמנטים – ערך, מבנה, אינטרקציה ומחויבות

שיתוף פעולה הוא המדרגה האמצעית.
המפתח הראשון לשיתוף פעולה הוא יצירה של שפה אחידה ובהירות, שהשותפים יגדירו לאן הם מכוונים. ההיבט השני הוא שבכל שיתוף פעולה מתקיימים 4 אלמנטים שאם מכירים ומבינים אותם, אפשר לנהל את שיתוף הפעולה:

  1. ערך – הרווח הפוטנציאלי של כל אחד מהשותפים משיתוף הפעולה, הסיבה שלשמה אנחנו כאן, ומכלול האינטרסים והצרכים של כל השותפים.
  2. מבנה – ההיבטים הפורמליים של שיתוף הפעולה; מבנה ארגוני, תהליכי עבודה, נהלים, אחריות וסמכויות.
  3. אינטראקציה – מערכת היחסים הלא פורמלית בין השותפים: אמון, תחושת השותפות ניהול קונפליקטים, סובלנות לשונות.
  4. מחויבות – מידת ההשקעה בפועל בשיתוף הפעולה, יישום בפועל, תעדופים, ממדים, תחזוקה ומעשים.

מהם התנאים האופטימליים לשיתוף פעולה?

אין דבר כזה, זה הכל שאלה של ניהול, מנהיגות ועבודת שיטתית, סיסטמטית. השחקנים הראשיים צריכים לקחת אחריות מלאה וצריכים לעשות את זה באופן שיטתי ולא על הדרך. לעתים קרובות צריכים להיעזר במודלים מובנים או במומחים. לא קיימת מודעות למה צריך כדי ששיתוף פעולה יצליח. המון פעמים מזעיקים אותנו כששיתוף הפעולה במשבר, אם הייתה מתקיימת עבודה שיטתית ולקיחת אחריות מלאה של כל השותפים, איתנו או בלעדינו, ניתן היה לרוב למנוע את המשבר. לעתים קרובות אנחנו נקראים לשלבים הראשונים של הבניית השיתופיות ומרתק לראות איך זה עובד וחוסך אנרגיות ומשאבים בדרך. הנטייה הטבעית והשכיחה היא לראות את האחר כמי שאחראי לחסמים ולכשלים בשיתוף הפעולה. כל ארגון באשר הוא, יטען שהוא משקיע יותר מהשני. זה פער שאנחנו משקיפים אותו ועובדים איתו. המודל שלנו מתורגם לתמונה אמפירית, וניתן ליישם אותו בצורה שמשקפת תמונת מצב בין ארגונים/ישויות, ואז ניתן גם לעשות חיתוך מצב אחת לתקופה ולראות את נקודות התורפה והעצמה בכל היבט רלבנטי ולצמצם את הפערים. התחום של שיתופי הפעולה הוא מורכב. בראש ובראשונה צריך לייצר מנהיגות מבוססת כדי להוביל את שיתופי הפעולה הנכונים. ארגון שלא מדבר פנימה שיתופיות לא יכול לצאת עם שיתופיות החוצה. זה תנאי בסיסי.

8 דרכים להרוג שיתופי פעולה:

  1. הנחת הקירבה – היא מסוכנת כי אנחנו מתבססים על החיבור האישי ולא יוצרים תשתיות נוספות חזקות מספיק.
  2. תפיסת האחר כאחראי לכשלים – כמו בגירושין, כנ”ל לגבי שיתופי פעולה בין מערכות גדולות.
  3. שמירה על עמימות – עמימות עוזרת לנו להתמודד עם דברים שהם קשים לנו והרבה פעמים, צריך דיוק. אנשים נמנעים מלהסתכל על קונפליקטים ומייצרים דפוסים של הימנעות ודחיינות שמובילים למשברים.
  4. אמון – זה הדבר שכולנו מסובכים איתו, אם לא יודעים לבנות אמון מהר, שיתוף הפעולה תמיד יהיה פחות מהפוטנציאל, בערבון מוגבל.
  5. התרבות הארגונית – אם אין שיתופיות פנימה היא לא תהיה החוצה.
  6. ארגון שלא מבין מה זה win win אמיתי, לא כסיסמה לא יוכל לייצר את זה החוצה.
  7. פערי תרבות – גם בין דיסציפלינות בתוך ארגונים, כשאין שפה משותפת.
  8. אם לא מבינים את הערך, אם האינטרסים לא על השולחן, זה מייצר מצב של הליכה בתוך מרחבי עיוורון.

המאמר של עמרי גפן ודורית ציוני ״אני ואתה נשנה (כי לבד לא נצליח)״ עוסק ביצירת תרבות של שיתופי פעולה אפקטיביים, יש בו התייחסות לנקודות העיוורון, החסמים והאתגרים שניצבים בפנינו ביצירת שיתופי פעולה ומציע כלי פשוט ויעיל לניהול שיתופי פעולה.

לקריאת המאמר לחץ כאן.

הסרטון המצורף מציג קטעים נבחרים מתוך הרצאה של עמרי גפן “כשאחד ועוד אחד גדול משתיים” בסמינר ארצי למפקחים מטעם אבני ראשה:

 

השאר/י פרטים ונחזור אליך בהקדם

1 + 14 =

שינוי גודל גופנים
ניגודיות