פינת הבוגרים

לגעת בחברה הישראלית המתהווה

סיון אוליאל

בוגרת התואר השני במינהל החינוך מסלול חינוך דמוקרטי, אוניברסיטת ת”א

סיון, מה את עושה כיום?

אני מתגוררת בראשון לציון וכיום אני רכזת ומחנכת כיתה ג’ ובנוסף רכזת תחום החינוך הלשוני בביה”ס.

מה המקום שאת מרגישה שהכי נכון לך?

המקום שהכי נכון לי הוא הכיתה שלי, חלקת האלוהים הקטנה שלי, שם מתרחשים קסמים, סביב התלמידים שהם כל עולמי.

איפה נמצא עיקר הכוח שלך?

אני מרגישה שעיקר כוחי נמצא בכיתתי שבה אני פורצת גבולות עם תלמידי, מאפשרת להם ולי לפעול ביצירתיות ומחוץ לקופסה.

מטה הקסמים – מה עוד היית צריכה כדי להגדיל את ההשפעה שלך?

המקום שבו אני מרגישה שנחוץ לי מטה הקסמים הוא בתפקידי כרכזת חינוך לשוני. הייתי צריכה זרימה, קבלה וראש פתוח של הצוות.

איפה התואר פגש אותך?

התואר פגש אותי בסיום לימודי לתואר הראשון הרגשתי שאני זקוקה לידע נוסף ולהשראה. היו לי הרבה סימני שאלה וחיפשתי תואר שיסייע לי להגיע לגיבוש עצמי. התואר עזר לי לחבר נקודות שהיו במרחב ולפתח יכולת של התבוננות פנימה והחוצה, וכן התבוננות שונה עלדברים.

האם את יכולה לשתף בחוויה ייחודית שהתרחשה במהלכו?  על חוויה מימי הלימודים שנחרטה בך?

החוויה שנחרטה לי מימי הלימודים הייתה בניית מודל חלופי לבית ספר בקורס הליבה של שנה א’. כמורה וכמחנכת אשר מלמדת בבית ספר יסודי ורואה מה קורה בשטח, היה לי חשוב למצוא חלופות אחרות, ליצור מודל יצירתי ובר קיימא במערכת הנוכחית. התהליך של סיעור המוחות בקבוצה לצד למידת הגישות השונות אפשר לי לגבש מעבר למודל חינוך חלופי גם את ה’אני מאמין’ שלי.

מה היו המרכיבים בתואר שנראים לך הכי משמעותיים? מה הכי השפיע עליך?

מרכיבים שהיו לדעתי הכי משמעותיים הם צורת הלימוד הסדנאית שבעיני הכרחית ללימודי חינוך, ולצערי לא מובנת מאליו באוניברסיטה. בנוסף סמינר המחקר הליבתי של שנה ב’ עם דר’ רביב ריייכרט שאפשר לנו במה לביטוי עצמי והעשיר את הידע שלנו סביב מחקרים חינוכיים מגוונים.

פאנצ’ לסיום?

חינוך הוא הדרך שלי לגעת בחברה הישראלית המתהווה. זו הדרך שלי לתרום לה, בעזרת כלים שרכשתי בתואר הראשון בחינוך היצירתי לגיל הרך בסמינר הקיבוצים, אשר קיבלו ביסוס מדעי בזכות התהליך העמוק שעברתי בתואר השני עם נגיעות מהחינוך הדמוקרטי. אני מאמינה ששילובן של הגישות השונות פותח צוהר להצלחות.

לתרום בחלקת האלוהים הקטנה שלי

בטי קרת גרינפלד

מנהלת בית היל”ה בפתח תקווה

מסיימת תואר שני במדיניות בחינוך בהתמחות של חינוך דמוקרטי

מה את עושה כיום?

בימים אלה אני מסיימת את עבודתי כמנהלת בית היל”ה בפתח תקווה, מרכז השכלה לבני נוער שנשרו מהמערכות הפורמליות,  ומתחילה עבודה חדשה כמנחה פדגוגית מחוזית של תוכנית היל”ה. בנוסף לכך אני לקראת סיום התואר השני שלי במדיניות בחינוך בהתמחות של חינוך דמוקרטי.

מה המקום שאת מרגישה שהכי נכון לך?

המקום שאני מרגישה שהכי נכון לי מבחינה מקצועית היא בעבודה עם אוכלוסיות בסיכון ובהדרה. כשחשבתי על שינוי מקום עבודתי ידעתי שאשאר בתחום של בני נוער בסיכון ובנגישות להשכלה גבוהה לנערים ולנערות הללו. אני מאמינה באמונה שלמה בזכותם של כל נער/ה להשכלה בסיסית של 12 שנות לימוד על מנת לסייע לשילובו בחברה שלנו.

איפה נמצא עיקר הכוח שלך?

עיקר הכוח שלי נמצא ברצון שלי לעזור ולקדם אוכלוסיות שהן בחצר האחורית של החברה הישראלית והיכולת שלי ליצור ולעשות בחלקת אלוהים הקטנה שלי. עשיה אותנטית ממקום לא פטרוני, אלא ממקום של קידום שיוויון הזדמנויות וצדק חברתי, גם אם זה “בהכי” קטן ומקומי.

איפה התואר פגש אותך?

התואר פגש אותי במקום שהייתי צמאה לידע תאורטי ומעשי בתחום החינוך משתי בחינות: האחת, התעניינות פנימית שלי בתיאוריות הקשורות לחינוך, והשנייה כדי לקדם את הנערים והנערות שאני פוגשת מידי יום. תמיד ידעתי ש”ידע הוא כוח” והרגשתי שאני זקוקה לעוד ידע כדי לבצע טוב יותר את העבודה שלי. החיבור בין חינוך דמוקרטי בפרט וחינוך פרוגרסיבי בכלל לפדגוגיה לנוער בסיכון נראה לי, בניגוד לסטיגמות, טבעי והגיוני ורציתי לבדוק את הדברים מקרוב.

האם את יכולה לשתף בחוויה ייחודית שהתרחשה במהלכו?  על חוויה מימי הלימודים שנחרטה בך?

במהלך הלימודים נתבקשנו לבקר בבתי ספר פרוגרסיביים ברחבי הארץ כדי לראות, הלכה למעשה, את המעשה החינוכי ולא רק התאוריה. ביקרתי בבית הספר הדמוקרטי בכפר סבא והתאהבתי, לא התאהבות עיוורת לגמרי, היו לי, כמו תמיד, הערות לעצמי- אבל ידעתי שאני צריכה להביא את העמיתים שלי מקידום נוער במחוז, לצפות בפלא. כך, כעבור שבועיים מצאנו את עצמנו עורכים יום מנהלים מחוזי בבית הספר הדמוקרטי בכפר סבא וכך יכולתי להרחיב את המחשבה לעמיתים שלי, שעוסקים מדי יום בפדגוגיה מיוחדת המותאמת לנוער בסיכון ולגרום חלק מהם לחשוב קצת מחוץ לקופסה.

מה היו המרכיבים בתואר שנראים לך הכי משמעותיים? מה הכי השפיע עליך?

היו שני מרכיבים שהיו משמעותיים ביותר מבחינתי: האחד הוא הקורסים הייחודיים של ההתמחות, שהיו מעניינים ושונים. השני, הוא שכל אחד במסלול יכל לקחת את מה שנלמד בתואר לכיוון שמעניין אותו. בכל אחד מהקורסים שהשתתפתי כתבתי עבודות בנושאים שקרובים ללבי כמו נשירה, נוער בסיכון ועוד, בעוד שאחרים חקרו נושאים שאותם עניינו. התואר מאפשר לחבר בין התאוריה למעשה, כך שכל אחד יכול לקחת את התאוריה ולהקיש אותה לעולמו ותחומי התמחותו.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות