מעבדה לשיתוף פעולה במדבר– מה אפשר ללמוד מהטבע על השתתפותיות?

לשם מה התפתחו המבנים החברתיים? אלו ייתרונות הם מעניקים לפרטים החיים במסגרות אלו ומהם שקלולי התמורות (Tradeoffs) והאילוצים שהובילו להיווצרות המסגרות הללו? תובנות מפתיעות מהטבע

מאת ד״ר עודד קינן

תצפית הזנבנים הראשונה שלי התרחשה בבוקרו של חודש ספטמבר בשנת 2000. היה זה זמן לא רב לאחר שפגשתי את פרופסור אמוץ זהבי, מבכירי הזואולוגים בארץ ובעולם, ממקימי החברה להגנת הטבע ומנכ”לה הראשון. באותו בוקר מוקדם, בערך בשעה 04:30, אמוץ אוסף אותי ברכב הפיג’ו 205 החבוט שלו ומוביל אותי במעלה ואדי מדברי. בסוף הנסיעה הוא מושיב אותי בסמוך לעץ הלינה של הציפורים ומבקש ממני לעקוב אחריהן לכשיירדו מהעץ. אני יושב ספון תחת העץ ושומר על שקט מופתי כשלפתע אני מבחין בצללית של יצור ענק מתקרבת לעברי, זה היה צבוע מפוספס, גדול הטורפים בישראל. הצבוע לא שם לב לנוכחותי ומתקרב לו לאיטו לבדו לעברי, רק מטרים ספורים ממני הוא שם לב אלי ופותח במנוסה מבוהלת. מספר דקות אחריו חצה עדר ראמים את הדרך, פרסותיהם מתופפות על האבנים, ומזווית מסויימת נראה כאילו חדי קרן חותכים את הלילה. לבסוף, עם האור הראשון, הזנבנים מתחילים לרדת מהעץ. הם מצטופפים ומתחילים לקפץ זה לצד זה בטקס מיוחד שחוקרי הזנבנים מכנים “ריקוד הבוקר”. היה זה אחד הבקרים הקסומים בחיי. s sense except in the light of evolution.

היסודות האבולוציונים שהובילו לחיי חברה ושיתוף בטבע עומדים גם בבסיס המבנה החברתי שלנו. אנו גם יכולים ללמוד אודות מבנים חברתיים אחרים בטבע ולשאוב מהם השראה, החל ממבנה המשפחה הגרעינית, דרך קבוצות חברתיות וכלה בתאגידי ענק המבוססים על תקשורת המונים

החוויה הזו, והשאלות שצפו בי בתצפית הזו, כמו גם ברבות אחריה, הביאו אותי לבחור באקולוגיה ההתנהגותית כתחום העיסוק העיקרי שלי. באותה תצפית בוקר בלתי נשכחת, זכיתי לא רק לראות שלושה מינים מיוחדים במינם של בעלי חיים, אלא גם נחשפתי לשלושה מבנים חברתיים שונים.

הצבוע המפוספס הוא חיה יחידאית (בניגוד לצבוע הנקוד מאפריקה שחי בלהקות בהן הנקבה היא הדומיננטית) הוא מבלה את מרבית חייו לבדו, נמנע מכל מגע עם פרטים אחרים מבני מינו וחובר לפרט נוסף (זכר או נקבה) רק לשם הרבייה. לעומתו חיים הראמים בעדרים של כ-10-20 פרטים בעלי היררכיה ברורה כשזכר אחד בלבד מתרבה עם הנקבות (הרמון). ולבסוף הזנבנים, אצלם קיימת היררכיה ברורה אצל הזכרים והנקבות כאשר רק הזכר והנקבה השליטים מתרבים, בעוד יתר חברי הקבוצה מסייעים בגידול הצאצאים, הגנה על הטריטוריה ושמירה כנגד טורפים.

אלו הן כמובן רק דוגמאות. במהלך תצפיותי במדבר אני נחשף למגוון אדיר של מבנים חברתיים- זוגיות, משפחות, קבוצות, להקות, עדרים ונחילים. מאחורי כל מבנה חברתי כזה מסתתר סיפור אבולוציוני מדהים, סיפור של הסתגלות והישרדות, סיפור של יחסים בין פרטים לבני מינם ולסביבתם. המפגש מעורר בי שאלות רבות: לשם מה התפתחו המבנים החברתיים האלו? מה הייתרונות שהם מעניקים לפרטים החיים במסגרות אלו ומהם שקלולי התמורות (Tradeoffs) והאילוצים שהובילו להיווצרות המסגרות הללו? וכפי שאמר הגנטיקאי הנודע תיאודוסיוס דובז’נסקי: Nothing in biology makes sense except in the light of evolution

גם בני האדם הם תוצר של עשרות אלפי שנות אבולוציה. לו היינו מתפתחים להיות חיות יחידאיות כמו הצבוע סביר להניח שלא הייתי כותב כתבה זו היום. כנראה היינו דומים יותר לקרובינו האורנג אוטן  החיים ביערות אסיה, שם כל פרט מחזיק בנחלה משלו וחי בבדידות יחסית. רמות השיתוף שלנו היו בסיסיות ביותר ומיועדות לצרכי רבייה בלבד. אבל לא כך הדבר, אנחנו יצורים חברתיים, וככאלו, התפתחו אצלנו התאמות לחיי חברה. אין בכוונתי לעסוק במאמר זה באבולוציה של האדם, או להסיק מסקנות ערכיות על ההתנהגות שלנו כתוצאה מהאבולוציה של חברתיות בטבע. זה מסוכן ולא ראוי, היות ואנחנו יצורים מורכבים להפליא. אך יחד עם זאת אני מאמין כי היסודות האבולוציונים שהובילו לחיי חברה ושיתוף בטבע עומדים גם בבסיס המבנה החברתי שלנו. מעבר להבנת היסודות הבסיסיים הללו, אנו גם יכולים ללמוד אודות מבנים חברתיים אחרים בטבע ולשאוב מהם השראה, החל ממבנה המשפחה הגרעינית, דרך קבוצות חברתיות וכלה בתאגידי ענק המבוססים על תקשורת המונים.

בחברתיות ישנם יתרונות ברורים שכל עוד הם מתקיימים, הפרטים החיים במסגרת החברתית ישרדו ויתרבו טוב יותר מבני מינם החיים ביחידאות

על פניה, נראית הנטייה לשיתוף ולחברתיות כנוגדת את האבולוציה. הלא לפי דארווין, הברירה הטבעית פועלת כך שאלו ששורדים ומתרבים טוב יותר מאחרים יפיצו את עצמם טוב יותר והגנים שלהם יועברו טוב יותר באוכלוסייה. אם כן, כיצד ייתכן שפרטים ישתפו פעולה זה עם זה אם הם נמצאים בתחרות מתמדת? בהסתכלות מעמיקה יותר אנו יכולים להבין כי בחברתיות ישנם יתרונות ברורים שכל עוד הם מתקיימים, הפרטים החיים במסגרת החברתית ישרדו ויתרבו טוב יותר מבני מינם החיים ביחידאות. יתרונות אלו יכולים להיות בסיסיים ביותר ותלויים בהסתברות בלבד- ההסתברות של פרט להיטרף כאשר הוא מוקף בעוד פרטים כמותו קטנה מסיכוייו להיטרף כשהוא לבדו (חישבו על להקת ענק של זרזירים או של דגים הנעה יחדיו במרחב). יתר על כן, מחקרים הראו כי קיימים לא מעט יתרונות לפרטים החיים במסגרת חברתית כזו או אחרת. יתרונות התלויים במידת התאמתו של הפרט לחיים החברתיים ובחלוקת העבודה בין הפרטים.

אצל הזנבנים, כמו גם מינים של ציפורים ויונקים נוספים, ההגנה מפני טורף כבר אינה תלויה בהסתברות בלבד, כי אם מתקיימת כבר בחסותה של חלוקת עבודה. מידי פעם עולה אחד הפרטים על ראש העץ ושומר על כל חברי הקבוצה, דבר המאפשר לאחרים להוריד את רמת הדריכות שלהם ולשחר אחר מזון ביעילות גבוהה יותר.

לגודל הקבוצה יש הרבה פעמים קשר למידת ההצלחה של הפרט במציאת מזון או בלמידה, לתופעה זו קוראים “השפעת המוכשרים”

אצל עופות גדולים נודדים, ידוע כי התעופה במבנה של ראש חץ מסייעת להקטנת האנרגיה הדרושה לתעופה, או שהנדידה בלהקה מגדילה את הסיכוי למצוא תרמיקות (זרמי אוויר חם העולים מן הקרקע) שמאפשרות את הדאייה. בכלל, מחקרים הראו כי  לגודל הקבוצה יש הרבה פעמים קשר למידת ההצלחה של הפרט במציאת מזון או בלמידה, לתופעה זו קוראים “השפעת המוכשרים” (Pull of competence). ככל שהקבוצה גדולה יותר (עד גודל מסוים שבו התחרות עולה על התועלת כמובן) כך הסיכוי שיש בה פרטים “מוכשרים” שיצליחו למצוא מזון טוב יותר מאחרים, גדול יותר, דבר התורם לכל חברי הלהקה. החיים במסגרת חברתית מהווים מעין חיץ (Buffer) בין הפרט לסביבתו וממתנים את קשיי הסביבה (הגנה מפני טורפים, שליטה על טריטוריה איכותית, התמודדות עם תנאי אקלים). מחקר מקיף שנעשה על ציפורים הראה שככל שתנאי האקלים באזור מסויים בלתי צפויים (במיוחד עיתוי הגשמים וכמות המשקעים השנתית), כך הסיכוי שיתפתחו בו מסגרות חברתיות שיתופיות גדול יותר.

ברמת הארגון התפתחו מנגנוני תקשורת והיזון חוזר שמאפשרים לאורגניזמים פשוטים מאוד, לקיים מערכת מורכבת ביותר הדורשת קבלת החלטות משותפות של עשרות אלפי פרטים, והעברת מידע אודות מזון, טורפים ותנאי סביבה בין אלפי פרטים במערכת

אולי המסגרות החברתיות ההדוקות והמרשימות ביותר מתקיימות אצל החרקים, במיוחד אצל מינים מסויימים של דבוראים, טרמיטים וחיפושיות (לא להתבלבל, אין שום קרבה בין טרמיטים, חיפושיות ודבוראים (נמלים ודבורים) והמערכת החברתית המורכבת התפתחה אצלם באופן נפרד). במסגרות אלו הפרט כבר כמעט חסר משמעות לכשעצמו והמערכת כולה פועלת כאורגניזם אחד לכאורה. במבנים אאוסוציאליים אלו (Eusocial) כל הפרטים מטפלים בצאצאים של פרטים אחרים (מלכה בנמלים ודבורים ומלך ומלכה בטרמיטים), והמערכת כולה מחולקת לקבוצות (קסטות) שעברו התאמה למשימה מסויימת ואיבדו את היכולת להתרבות. ברמת הארגון האאוסוציאלית התפתחו מנגנוני תקשורת והיזון חוזר שמאפשרים לאורגניזמים פשוטים מאוד, בעלי מערכת עצבים פשוטה יחסית, לקיים מערכת מורכבת ביותר הדורשת קבלת החלטות משותפות של עשרות אלפי פרטים, והעברת מידע אודות מזון, טורפים ותנאי סביבה בין אלפי פרטים במערכת.

כאמור, רמת המורכבות של המסגרות החברתיות בטבע היא עצומה, מלהקה של דרורים המשחרים יחדיו אחר מזון, ועד לקן נמלים בו לכל פרט יש תפקיד בתוך המכלול. אבל בבסיס של כל מבנה חברתי, מורכב או פשוט, עומדים עקרונות בסיסיים דומים. אף אורגניזם לא יכול לחיות במסגרת חברתית ללא התפתחות של מנגנוני תקשורת חברתיים. כיצד ידע הדרור על נוכחות עוף דורס אם הוא אינו מגיב לקריאות אזהרה? כיצד ידע זכר של יעל אם הזכר העומד מולו הוא חזק ממנו או חלש ממנו כאשר הוא רוצה להלחם על השליטה בהרמון? כיצד ידע חייל בתל טרמיטים שהקן נפגע ויש צורך להגן עליו אם לא התפתחו אצלו מנגנונים לקליטת מידע מפרטים אחרים ומהסביבה? ולבסוף, כיצד ידעו תאי הגוף כיצד לפעול במשותף אם לא היו מתפתחים על גביהם קולטנים המעבירים מידע מהסביבה החוץ תאית? אך לא רק קיומם של משדרים וקולטים נחוץ על מנת לקיים מסגרת חברתית, התקשורת הזו גם חייבת להיות אמינה ולייצר מנגנונים המבטיחים את אמינותה. אולי הדוגמא המוכרת ביותר לצורך באמינות בתקשורת באה מזנבו של הטווס. הטווסים הזכרים אינם לוקחים חלק בטיפול בצאצאים וכל תפקידם הוא להפרות את הנקבה. לשם כך חייבת הנקבה לקבל אינדיקציה אמינה על איכותו של הזכר, וזו מגיעה בדמות הזנב. רק זכר שהצליח לשרוד למרות הזנב הגדול והמכביד, בעל הנוצות בעלות דוגמת העיניים הסימטריות והצבעוניות ביותר, הוא זכר שמתאים להפרות את הנקבה. דוגמא זו היא רק אחת מבין מאות לכך שהדרך לקיים תקשורת אמינה בטבע, היא על ידי מנגנוני תקשורת הנושאים בצידם תשלום מחיר פיזיולוגי או התנהגותי (תיאוריה הידועה בשם “עיקרון ההכבדה” שאותה פיתח הזואולוג הישראלי הנודע פורפסור אמוץ זהבי). את האמינות הזו בתקשורת אנו רואים בכל רחבי הטבע. מתקשורת בין פרטים בלהקה המעוניינים לדעת היכן נמצא המזון האיכותי, דרך תקשורת בין נטרפים לטורפים ועד לתקשורת הורמונלית בין תאי הגוף שלנו. פרט השייך למסגרת חברתית חייב לדעת לתקשר עם המסגרת ולקבל היזון חוזר תמידי לגבי מיקומו בקבוצה.

האבולוציה התרבותית שעברנו, יחד עם צפיפות אוכלוסין הולכת וגדלה, הביאה אותנו לחיות במסגרות המוניות המזכירות נחילי ענק

גם אנחנו, בני האדם, התפתחנו בתוך מסגרות חברתיות שיתופיות, וגם אצלנו התפתחו מנגנוני תקשורת המאפשרים לכל פרט להבין את מקומו בקבוצה ולאפשר חלוקת תפקידים בה. המשפחה הגרעינית והקבוצה השבטית הן עדיין הבסיס לכל ההתנהגות החברתית שלנו אך יחד עם זאת, האבולוציה התרבותית שעברנו, יחד עם צפיפות אוכלוסין הולכת וגדלה, הביאה אותנו לחיות במסגרות המוניות המזכירות נחילי ענק. ההתפתחות הטכנולוגית, במיוחד זו של השנים האחרונות, איפשרה את היווצרותם של מנגנוני תקשורת המונים שאינם תואמים את המנגנונים אליהם היינו רגילים בעבר. היכולת שלנו להביט בטבע ולחקור אותו מאפשרת לנו לשאוב השראה ממגוון רמות ארגון ולנסות להטמיע אותן ברמות הארגון השונות שלנו. איננו יכולים להתעלם מהצורך הבסיסי, הקמאי, של הפרט להיות חלק מקבוצה גרעינית, להבין את מקומו בקבוצה הזו, ולהתחרות על המשמעות שלו בה. ללא מסגרות גרעיניות יציבות לא נוכל לייצר רמות ארגון מורכבות יותר בצורה יעילה. יחד עם זאת, איננו יכולים להשתמש בכלים החברתיים המלכדים משפחה או שבט של כמה עשרות עד מאות פרטים לצורך בניית מסגרת חברתית יציבה המונה אלפי עד מליוני פרטים, לשם כך דרושים מנגנוני תקשורת המונים הדומים לאלו המתקיימים בקיני נמלים, כוורות דבורים ואפילו בגופנו. אני, כחוקר של מסגרות חברתיות בטבע, ממשיך לנסות ולהבין לשם מה התפתחו מסגרות חברתיות שונות, מה הם המנגנונים הפיזיולוגים וההתנהגותיים שהתפתחו על מנת לשמר אותן, מה הם מנגנוני התקשורת המתקיימים בהם ומה מקומו של הפרט בתוכן. לטבע היו מליוני שנים לייצר את מה שאנחנו רק התחלנו ויש לנו הרבה מה ללמוד.

היכולת שלנו להביט בטבע ולחקור אותו מאפשרת לנו לשאוב השראה ממגוון רמות ארגון ולנסות להטמיע אותן ברמות הארגון השונות שלנו

מחר בבוקר שוב אצא למדבר, רגע לפני שהשמש תזרח מעל הרי אדום וצינת הבוקר עוד תעמוד באוויר. הזנבנים שוב יירדו מהעץ ויפתחו בריקוד בוקר בו כל פרט יבדוק את מידת המחויבות של שותפיו אל הקבוצה. משפחה של זאבים תחצה את מישורי הצרירים בדרכה למאורתם ותבריח משפחה של צבאי מדבר שיקפצו בתזזיתיות לגובה על מנת לסמן להם שהם איבדו את יתרון ההפתעה. ובתוך הקסם הזה אמשיך לנסות וללמוד על היסודות של החברה והתקשורת המשותפים להם ולנו.

ד”ר עודד קינן הוא חוקר של אקולוגיה התנהגותית המתגורר ועובד בערבה מאז שנת 2005. בשנים האחרונות הוא מנהל את מחקר הזנבנים בשמורת שיזף ומחקרים אקולוגים נוספים במסגרת “מרכז מדע ים המלח והערבה”. בנוסף למחקר, מנהל עודד גם את “חממת הערבה”- חווה ללימודי מדע, חקלאות וסביבה המשרתת את תלמידי האזור, ומקיימת מסגרת לימודית ייחודית בה מתנסים התלמידים בחקר מדעי, יחד עם חוקרי המרכז למחקר ופיתוח בערבה.

השאר/י פרטים ונחזור אליך בהקדם

7 + 12 =

שינוי גודל גופנים
ניגודיות