כוחו של ההמון על פי ג׳יימס סורוביצקי

ההפך ״מחכמת ההמונים״ היא ״טפשות העדר״. קבוצות שונות בוחנות “מרחבי פתרון” גדולים יותר, מסביר סורוביצקי. כיצד זה פועל? מאמר קצר וסרטון על חוכמת המונים והתנאים לקיומה 

מאת אורית אייזן

ככל שהקהל גדל, האינטליגנציה המשותפת שלו הולכת וגוברת, ובתנאים מסוימים, חכמת ההמון גדולה מזו של המומחה

גם אם חברי הקבוצה שלך, יודעים פחות, הם עדיין בעלי ערך אם מה שהם יודעים הוא שונה 

מהו עיקרון חכמת ההמונים?

עיקרון חכמת ההמונים גורס שלקהל יש אינטליגנציה. ככל שהקהל גדל, האינטליגנציה המשותפת שלו הולכת וגוברת, ובתנאים מסוימים, חכמת ההמון גדולה מזו של המומחה.

ההפך מ”חכמת ההמונים” הוא “טיפשות העדר”. משמע, התנהגות קולקטיבית הרסנית.

ג’יימס סורוביצקי, מחבר הספר “חכמת ההמון” וכתב כלכלי של “הניו יורקר”, מסביר לנו מדוע בני האדם הם הרבה יותר חזקים ביחד  מאשר לבד – וכיצד ניתן  לרתום את הכוח הזה.

סורוביצקי משתמש במונח “חכמה קולקטיבית” למה שקורה כאשר אנו משתפים פעולה – והתוצאה לטענתו הרבה יותר טובה מעבודה שנעשתה לבד;  יחד נוכל לקבל החלטות טובות יותר, לחזות את העתיד ולהגיע לפתרונות חדשניים.

המפתח הוא יצירת סביבה שבה קהילות יכולות לשתף פעולה בתבונה.

קבוצות שונות בוחנות “מרחבי פתרון” גדולים יותר, מסביר סרוביצקי, גם אם חברי הקבוצה שלך, יודעים פחות, הם עדיין בעלי ערך אם מה שהם יודעים הוא שונה.

איסוף המידע ו”הפיכתו לחכמה” הינו משימה מורכבת, ולכן יש למצוא כלי יעיל שאוסף את הידע ומנתח אותו, ובהתאם למסקנות לבצע את ההחלטה הכוללת

 התנאים המאפשרים חכמה קולקטיבית הם:

* מגוון קוגניטיבי מגוון של אנשים בעלי דעות שונות; מגוון של מוצרים, הצעות, דעות ורעיונות. המגוון מסייע בידינו לראות פרספקטיבות רבות וצורות מחשבה שונות על אותו העיניין, היתרון שלו הוא הכמות ולא האיכות.

* מרחב חיובי לחשיבה עצמאית – עיקרון חכמת ההמונים יפעל במרחב שקיימת בו  אי-תלות בין האנשים, כלומר שדעתם לא תושפע מדעותיהם של הסובבים אותם. בכל מקרה, יש לקחת בחשבון, שחלק מהדעות יהיו מוטות, או שיחקו דעות של אנשים אחרים, ויחד עם זאת, מצב זה אינו מהווה הפרעה כל עוד ההטיה היא מגוונת.

* אגריגציה של המידע –  מהותה של האגריגציה היא ללקט ולצבור מחדש את הידע של ההמון לכלל משותף.  אגריגציה טובה תאפשר להמון להיות דומיננטי בשיתוף מידע, בקבלת מידע, ובהחלטות מקומיות. איסוף המידע ו”הפיכתו לחכמה” הינו משימה מורכבת, ולכן יש למצוא כלי יעיל שאוסף את הידע ומנתח אותו ,ובהתאם למסקנות לבצע את ההחלטה הכוללת.

סורוביצקי התייחס לשלוש סוגיות המתאימות לשימוש בחכמת המונים:

1. סוגיות של תאום: היכולת לתמרן בגמישות וללא התנגשויות בתנועה זורמת, בדומה להולכי רגל רבים על מדרכות שאינם מתנגשים, או להקות ציפורים שיכולות להתנייד בתיאום מופלא ללא התנגשויות, עם כמה כללים פשוטים וללא תקשורת כלל. זו גם התנהגותו של השוק החופשי. תיאום מופלא המהווה את חכמת ההמונים, והכל על בסיס הידע המשותף המקדים, והמוסכמות הנגזרות ממנו.

2. סוגיות של שיתוף פעולה: היכולת של קבוצת אנשים ליצור יחסי אמון, ללא מערכת השולטת בהתנהגותם. סוגיות שיתוף פעולה נראות דומות לסוגיות תיאום. ההבדל נעוץ בכך שבעיות תיאום נפתרות גם כאשר הפרט רואה רק את נקודת מבטו האישית ואילו בעיות שיתוף פעולה נדרשות לראייה רחבה יותר, ראייה חברתית. דוגמאות לסוגיה שיתוף פעולה כוללות למשל תשלום מיסים, ניקוי הכביש משלג או עיסוק בבעיות זיהום הסביבה. שיתוף פעולה הנו הכרחי לקיומם של ארגונים ולקיומה של החברה. לא ניתן להסתמך על החוק לבדו ללא שיתוף פעולה של האזרחים. ניתוח מעמיק של תופעת שיתוף הפעולה מלמד שאנשים מוכנים לשתף פעולה ולייצר חכמה משותפת של ההמון, גם אם מדובר על חשבון טובתם האישית (כמו בתשלום מיסים) כל עוד כל השאר משתפים פעולה גם.

סורוביצקי ממליץ למנהיגי קהילות מכל סוג להזמין חברים חדשים לקהילות שלהם, על מנת להגביר את הקולות המגוונים, ולוודא כי חבריהם מסוגלים להביע את דעותיהם ומחשבותיהם בחופשיות ובגלוי

3. סוגיות חשיבתיות: חשיבה, עיבוד מידע, ושיפוט של השוק, יכולים להיות מהירים יותר, אמינים יותר ופחות מושפעים מפוליטיקה, כפי שדיונים וועדות מומחים יכולים להיות.

בהקשר זה, סורוביצקי הדגיש כי מידע נוסף לא תמיד עוזר בקבלת ההחלטות – לא תמיד אנו עושים שימוש במידע שיש לנו,  פרמטרים עוטפים (כמו עצם קיום ידיעה, לא משנה מה טיבה) משפיעים עלינו לעיתים הרבה יותר, ויכולים להוביל אותנו לקבלת החלטות שגויות, אפילו יותר מאשר אילו לא היה לנו מידע כלל.

סורוביצקי ממליץ למנהיגי קהילות מכל סוג להזמין חברים חדשים לקהילות שלהם, על מנת להגביר את הקולות המגוונים, ולוודא כי חבריהם מסוגלים להביע את דעותיהם ומחשבותיהם בחופשיות ובגלוי.

השאר/י פרטים ונחזור אליך בהקדם

4 + 1 =

שינוי גודל גופנים
ניגודיות