פינת הבוגרים

הכוח לשים סימן שאלה?

נגה ברנפלד

 

30, תל אביב.

מנהלת תחום נוער מרחב לב העיר חולון.

בוגרת  מסלול החממה ליזמות חינוכית חברתית, 2012

נגה, מה את עושה כיום?

אני מנהלת תחום הנוער במרחב לב העיר חולון האחראי על למעלה מ- 700 בני נוער. התחום עליו אני מופקדת עוסק ב-3 תתי תחומים: בני נוער על הרצף הסיכוני, קבוצות חברתיות לבני נוער מכיתות ז-יב’  ותחום מנהיגות-מד”צים. מעבר לכך, אנו מריצים גם פרויקטים מיוחדים וייעודיים (מנטורים, מרחבי נערות, ימי שיא ועוד) .

איפה המכון פגש אותך?

“צריך ללמוד לשים סימני שאלה בסוף משפטים ולא רק סימני קריאה”  – זהו משפט שהולך איתי מאז גם בחיים האישיים וגם המקצועיים. יותם טרון, החומם שלי בשנה א’, אמר לי אותו כשבעטתי ומרדתי. מהלימודים במכון לקחתי את היכולת לחשוב על כל דבר מכמה כיוונים שונים לפני כל הכרעה בדילמה חינוכית. שם הבנתי שהמקום שמערער אותך הוא המקום שממנו תצמח ותלמד וההכרה בצורך לתת הזדמנות לכל דבר.

פאנצ’ לסיום

כשהייתי סטודנטית לא ידעתי להעריך את המקום המיוחד והמעורר השראה הזה ואני חושבת שפספסתי לא מעט בגלל זה.. רק כשיצאתי החוצה “לעולם האמיתי” ולמוסד אקדמי אחר, הבנתי כמה אנשים מעוררי השראה חדשניים ואמיצים לימדו ולמדו איתי במסלול.

אני גאה לתרום לחינוך

רן לייבל, 31

באר-שבעי מלידה, תל-אביבי כיום.

מנכ”ל איגי- ארגון הנוער הגאה.

בוגר מסלול החממה ליזמות חינוכית חברתית, 2012.

רן, ספר על חוויה מימי הלימודים שנחרטה בך?

תרגיל 360 בשנה א’ (תרגיל שבו אנשים קרובים אליך נותנים לך נקודות מבט נוספות על עצמך). מיכל ווסר (המדריכה הפדגוגית בהיסטוריה, שהביאה הרבה מחשבות ורעיונות על הוראת היסטוריה בחשיבה ביקורתית)). ואת השיעור הראשון עם המנחה המדהים רביב רייכרט….
מה המקום שאתה מרגיש שהכי נכון לך?

בארבע השנים האחרונות אני מנכ”ל שותף של איגי – ארגון הנוער הגאה. צמחתי בארגון ואני עוסק מזה שבע  שנים בנושא של חינוך עם נוער להט”ב ושינוי חברתי של התפיסות המגדריות בחברה.

איפה נמצא עיקר הכוח שלך?

אני אוהב לחשוב חינוך יחד עם שותפות ושותפים. החוזקות שלי הם בהדרכה ופיתוח הדרכה ושם אני מקווה שאני ממשיך ותורם כל הזמן.

מה הקשר בין קידום תרבות דמוקרטית ליום יום שלך?

כמו המכון, איגי מקדם גיוון ושוויון בחברה. קבוצות ההדרכה באיגי מוסדרות במודל הדומה מאד לחממה. אנו פועלים גם כדי לקדם קבוצת למידה חברתית ומשמעותית למדריכות ולמדריכים לאורך שנת ההדרכה שלהם באיגי. בנוסף, אני מוצא את עצמי כמנהל שואל יום יום, עד כמה אני מצליח להיות שיתופי ודיאלוגי בצורת הניהול שלי.

מטה הקסמים – מה עוד היית צריך כדי להגדיל את ההשפעה שלך?

להרגיש שאני לא לבד, שיש לי עוד שותפות ושותפים בחברה הישראלית בניסיון להפוך אותה לדמוקרטית ומאפשרת לכל אזרחית בה ומשוחררת מכל דיכוי מיני או/ו מגדרי עבור כל אדם ואישה. בגלל זה, בחצי השנה האחרונה, אני שותף בהקמת תנועת הבוגרים של המכון, מאמין שאמצא את זה שם.

להיות חלק ממשהו גדול

דניאל גרסטל

30, תל אביב.

מורה להיסטוריה, מחנכת י”ב ורכזת פדגוגית בתיכון “טומשין”  לנוער בסיכון בחולון

בוגרת מסלול חלוץ חינוכי, תשע”ה.

דניאל ספרי לנו על חוויה שנחרטה?

ללא ספק שיעור בקהילת לומדים שהעברתי בסיום התואר. חיכיתי לשנייה האחרונה כדי להתגבר על החשש לשתף ולחשוף את המחשבות, החלומות והשאיפות האישיים שלי. הרגע בו בחרתי להתגבר היה רגע מכונן עבורי. התעסקתי בדימוי נשי לאורך כל שהותי בחממה והביטוי שהענקתי לזה בקהילת הלומדים היה השלב הראשון. זה נוכח בשיח שאני מנהלת עד היום עם התלמידות והתלמידים שלי.

איך השתלבת בבית הספר לאחר סיום המסלול?

לבית הספר בו אני מלמדת נכנסתי עם חברים מהמכון דרך תכנית החלוץ החינוכי. הידיעה שאנו מהווים 25 אחוזים מכלל חדר המורים העניקה לנו כוח. כבר מתחילת דרכנו חינכנו כיתות, יזמנו פרויקטים ובעיקר הרגשנו שאנו חלק ממשהו גדול. כיום אנחנו מהווים רוב בפורום מחנכים ונמצאים בתפקידי רוחב בעלי השפעה בבית הספר.

פאנצ’ לסיום

אין לי ספק שהחוויה שעברתי במסלול בכלל, ודרך החממה בפרט, עיצבה את תפיסתי החינוכית והיא נוכחת בעשייה היומיומית שלי.

ההון האנושי שיש במסלול הוא היסוד החזק ביותר של המקום. המפגש עם האנשים שלמדו איתי הוא כל כך משמעותי ובזכותו אני מנסה מידי יום ליצור מפגש משמעותי עם הילדים והילדות אותם/ן אני מלמדת.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות