מה מתערבב בתכנית חלוץ

ההפרדה לזרמים חינוכיים, יוצרת הפרדה מובנית בין הילדים ואנשי החינוך באוכלוסיות השונות בחברה הישראלית – פשוט לא נוצרות נקודות מפגש. לאחרונה, עם כניסתם של בתי ספר וחלוצים מהמגזרים השונים לתכנית חלוץ חינוכי, החלה מתרקמת לנגד עינינו תופעה מעניינת. אז החלטנו לקחת אותה צעד קדימה.

מה מתערבב בתכנית חלוץ?

בתכנית חלוץ חינוכי, העובדת עם בתי ספר מכל הזרמים נוצר שדה פורח של מפגש בין תרבותי, כאשר חלוצים, שהם מורים במסלול לעתודה ניהולית, עברו יחדיו תהליך הכשרה של 5 שנים. כשראינו את פירות המפגש, חשבנו לעצמנו: מה עוד נוכל לתת להם שילך אתם הלאה, כשיחזרו אל בתי הספר הנפרדים שלהם? מה עוד נוכל לתרום כדי שיצאו מתבנית ההפרדה שיצרו הזרמים הנפרדים?

אנחנו לא מפחדים…

״אנחנו לא מפחדים מן המתחים שבמפגש בין מגזרים״ אומרת איילה לאוקס, מנהלת תכנית חלוץ, ״צריך לנצל את ההזדמנות שנוצרת מכך שתכנית חלוץ פעילה בחברה החילונית, הדתית לאומית, הערבית והבדואית. לכן, צוות תכנית חלוץ במו"פ של המכון לחינוך דמוקרטי החל לפתח מודל פדגוגי לחיים משותפים שיתמודד עם האתגר המרכזי – היעדר המפגש ביום יום בין האוכלוסיות בחברה הישראלית״.

״אנו רוצים לפתח מודל שניתן יהיה לקחת אותו למקומות נוספים במכון וישרת צרכים נוספים״ ממשיכה איילה, ״אנחנו רוצים לקיים דיאלוג שמביט אל השוני בעיניים ומדבר עליו. אנחנו רוצים שלמנחים שלנו יהיו כלים שיאפשרו להם להתמודד עם המתחים הללו״.

נכנסים לשלב הפיתוח

הצוות הנכנס לתהליך פיתוח במו"פ של המכון מקווה כבר באפריל הקרוב לצאת עם תוצר שיש בו בשורה וכלים מעשיים לחיבור בין אוכלוסיות. זה יהיה מודל שינצל את היתרונות הגלומים בחברה מגוונת, מבלי להתעלם מהמתחים וההבדלים הבין תרבותיים. המטרה היא להכשיר את החלוצים שאת החוויה טובה שחוו במהלך הכשרתם יעבירו הלאה להתמודדויות ב"חיים האמתיים". בנוסף נפעיל את המודל בעבודה עם מנהלי בתי הספר עצמם שמשתתפים בתכנית בתקווה שיוכלו לקחת אותו לתוך חיי בית הספר.

מעבר לסרגל הכלים