גיליון 01
דצמבר 2016

תרבות
דמוקרטית

מגזין המכון לחינוך דמוקרטי

איזו פדגוגיה מתאימה לתרבות דמוקרטית?

פדגוגיה דמוקרטית מקדמת את התרבות הדמוקרטית בשדה החינוך. היא מייצרת מודלים, מבנים ופרקטיקות, המאפשרים לבטא את העקרונות ווהערכים של  התרבות הדמוקרטית. כיצד נראה החיבור בין השניים? דוגמאות מרצפת בית הספר

מאת חברי המכון לדורותיו

כתיבה ועריכה: אורית אייזן

תרבות דמוקרטית רואה באחריות הקהילה להביא את ייחודיותו של כול אדם (חוזק, צמיחה ודעה) לידי ביטוי, מקדמת שותפות בין אנשים, מטפחת יחסי גומלין בין היחיד לקהילה ולסביבה, ובדרך זו שואפת ליצירת חברה שוויונית, הוגנת, צומחת ובת קיימא.

פדגוגיה דמוקרטית מקדמת את התרבות הדמוקרטית בשדה החינוך. היא מייצרת מודלים, מבנים ופרקטיקות, המאפשרים לבטא את העקרונות והערכים של  התרבות הדמוקרטית.

במערכת חינוך, העולה בקנה אחד עם תרבות חיים דמוקרטית, יש לבנות גם תרבות בית ספרית וגישה פדגוגית, המבוססים על העקרונות הללו. העקרונות הללו הם המצפן ואבן הבוחן לכל יישום פדגוגי- בנוגע לכל מבנה למידה, דרכי הערכה והגדרת תפקידים של מורה ותלמיד.

כיצד נראה החיבור בין השניים ברמת השטח ?

כיצד נשמע הרעש של סטריאוטיפים הנשברים בשעור אזרחות לבגרות?

אדר כהן, מורה לאזרחות, מסכם את החוויה שלו:

“קצת נחת. חזרתי מיומיים סמינר “יהודים במגוון דרכים” עם תלמידי י”ב שלי במגמת מצוינות הומניסטית בתיכון קריית שרת (חולון). זה היה בעצם התוצר שלהם לפרויקט לבגרות מורחבת באזרחות ביחידה בנושא דת ומדינה (במסגרת PBL – למידה מבוססת פרויקטים). כל קבוצה למדה, חקרה ולימדה את שאר הכיתה על אחד הזרמים, או תת הקבוצות בחברה היהודית. הם יצאו לסיור הכנה וראיון עם מישהו מאותה קהילה, חיברו הרבה שאלות מסקרנות, והסמינר עצמו הורכב מסיור בין שש תחנות, בהובלת התלמידים.

מדהים לראות איך למידה יכולה להתרחש בכל כך הרבה מקומות ודרך כל הרבה חוויות. היה רעש של הרבה סטריאוטיפים נשברים ביממה וחצי האלו…

אז מה היה לנו? התבלבלנו ואז הבנו את ההבדלים בין ישיבת פוניבז’, ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית והישיבה החילונית; שאלנו הרבה שאלות מגדריות: למה בעצם יש שירות לאומי לבנות דתיות? למה נשים לא יכולות ללמוד בישיבת הסדר? לפי איזו פרשנות אורתודוכסית של ההלכה מותר לנשים לעלות לתורה בביכ”נ? איזה בגדים מוכרים בחנויות היוקרה ברחוב רבי עקיבא בבני ברק?; נוכחנו מקרוב בעוצמת הדומה/והשונה בין חרדים “קלאסיים” לחרדים מודרניים, בין דתיים “קלאסיים” לדתיים-מודרניים; הבנו מהם חילונים מזרם היהדות כתרבות; נפגשנו עם הרבה אנשים מעניינים, שהמשותף לכולם הוא אורח חיים הנובע מתפיסת עולם רצינית ומנומקת; והשיא – הבנות ביקרו באולפנה והבנים בישיבה תיכונית. היו שיחות אל תוך הלילה וגם אירוח של כל החבר’ה שלי בבתים של בני הישיבה ובנות האולפנה.

היה רעש של הרבה סטריאוטיפים נשברים ביממה וחצי האלו….

ובעיקר – זה מדהים לראות איך למידה יכולה להתרחש בכל כך הרבה מקומות ודרך כל כך הרבה חוויות. תודה לכל מי שפתחו את דלתם ואת ליבם לתהליך החקר והגילוי הזה.

אחד העקרונות המרכזיים של תרבות דמוקרטית הוא שאיפה לבניית חברה סובלנית יותר. בדוגמא זו אפשר לראות חינוך שמפגיש ומייצר דיאלוג אותנטי בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

דוגמא משיעור שפה בבי״ס יסודי: הסוד של שילוב ידיים ולב

תמר (המורה) הציעה מספר אפשרויות: כתיבת סיפור, יומן אישי, מחברת שיאים אישית. הילדים הציעו גם: קומיקס, סיפורים קצרים, סיפורים בהמשכים. לבסוף נבחרה האפשרות של כתיבת ספרונים. בכל יום עבדו על הספרונים כחצי שיעור. המשימה הייתה יחידנית.

בכיתה קבעו מראש, ביחד,  את הפרמטרים באמצעותם תמר והתלמידים ימשבו  את הספרונים: מבנה הסיפור, תיאור דמויות- מילות תואר, עניין בתוכן, עיצוב, ניקוד, סימני פיסוק.

לקראת המשוב על טיוטת הסיפור תמר הסבירה את ההבדל בין הארות והערות. תמר כתבה הערכה מילולית בהתאמה לפרמטרים שהוגדרו.

אחרי הטיוטה  הסופית הקריאו הילדים לחברי  הכיתה – על מנת לשתף ולקבל משוב מסכם.

בסוף השנה יצא ספר גדול, הכולל את כל הספרונים. מודפס.  עם האיורים של הילדים, הספר מיועד למתנה לילדי הגנים הסמוכים לבית הספר ולקניה לילדים. הספרונים השיגו את רוב יעדי תכנית הלימודים  של שנה ב’ כבר  באמצע השנה.

הדוגמא מתארת שיעור שהתקיים  בבית ספר יסודי צומח “משעולים” בעתלית. בבית הספר ארבעה שיעורי שפה לכיתות א’ ו- ב’  גם יחד, המתקיימים במקביל. בשיעור זה לומדים 15 תלמידים בני שבע  ו- 5 תלמידים בני שש. כולם מסוגלים להתמודד עם דרישות תכנית הלימודים של כיתה ב’. כולם קוראים וכותבים.  

מלבד פרויקט הספרונים, כלל תהליך הלמידה, במהלך השנה, עבודה על מספר תוצרי למידה, דרכם נחשפו התלמידים לעולמות תוכן נוספים  ואפשרויות להביע ולתרגל  מגוון סגנונות למידה וביטוי של אזורי חוזק.

השיעור תוכנן ונוהל על ידי תמר אהרונוב.

עיקרון אחד הוא מתן קדימות להעדפות ואהבות אישיות, הן של המורה והן של התלמידים.

תמר פעלה על פי מספר עקרונות שהיו חשובים לה:  עיקרון אחד הוא מתן קדימות להעדפות ואהבות אישיות, הן של המורה והן של התלמידים. העיקרון השני הוא לאפשר דרכי למידה שונות ללומדים השונים בכיתה.  העיקרון השלישי הוא שותפות בקבלת החלטות ואפשרויות בחירה ולבסוף – לא משאירים אף אחד מאחור.

דרך דוגמאות אלה אפשר לעמוד על החיבור בין עקרונות למידה דמוקרטיים לבין יצירת תרבות דמוקרטית. כלומר, החוויה שחווים התלמידים באמצעות הפדגוגיה הדמוקרטית מקרינה על ערכי התרבות שהם רוכשים ומחברת אותם אליה בדרך של שילוב “ידיים ולב”.

מאפיינים של פדגוגיה דמוקרטית

בפדגוגיה הדמוקרטית משתנים באופן מהותי התפקידים של המורה ושל הלומד, כמו גם משתנה מהות ה”שיעור” וה”כיתה” ההופכים למפגש למידה בקהילת הלומדים בהתאמה.

מורה בפדגוגיה הדמוקרטית הוא אדם שלם, הנמצא בעצמו בתהליך למידה, תפקידו לחנוך וללוות לכוון ולשקף תהליכי למידה אישיים וקבוצתיים. על המורה לספק ללומדים כלים לעיבוד ולביקורתיות, לעודד שאילת שאלות, ערעור וספקנות, ולהעניק כלים שמאפשרים ללומד להבין איך הוא לומד, ולא רק מה הוא לומד. הוא מאפשר ללומדים לקחת אחריות על תהליך הלמידה.

למורה תפקיד חשוב גם ביצירה של קהילת לומדים ויש לו אחריות לאזן בין צרכי היחיד הלומד לקבוצה הלומדת.  ליצור מרחב מוגן ללמידה, שיש בו חירות בתוך גבולות, כללי התנהגות מכבדים, הקשבה וסבלנות.

תלמיד בפדגוגיה הדמוקרטית הוא אדם שלם המונע על ידי סקרנות ומוטיבציה פנימית ללמידה. לומד אקטיבי, אוטונומי, בעל אינטליגנציות למידה המאפיינות אותו, תרבות וצרכים משלו, קצב וזמן למידה משלו. ללומד יש אזורי חוזק, שהן תחומים שבהם האני הייחודי שלו מצטיין יחסית לאחרים. חשוב לגלות אותם שכן הם מאפשרים מסוגלות, למידה ברמה גבוהה וחוויות הצלחה, ומתוך כך העצמה של אמונת הלומד בכישוריו. ללומד יש גם אזורי צמיחה, אותם הוא מבקש לחזק ובם הוא נדרש לתמיכה ולסיוע. הוא אינו רק צרכן של ידע אלא גם יצרן של ידע חדש.

הוא חבר בקהילת לומדים שבבסיסה זכות האדם לחופש וכבוד, בעל זכויות ואחריות כלפי קהילתו. זהו תלמיד המסוגל להטיל ספק בידע ובסמכות, פתוח לנקודות מבט רבות ולדיאלוג מכבד, מוכן להשתנות ומודע ליכולתו להביא לשינוי.

הידע בפדגוגיה הדמוקרטית אינו קורפוס ידע צר ומוגדר, אלא רחב ומשתנה, תלוי הקשר ותרבות, הנתון לדיאלוג יצירתי בין המורה לתלמידים ובתוך קהילת הלומדים

למידה בפדגוגיה דמוקרטית היא מסע ללא סוף, שאינו נמדד רק בתוצרים או בציונים אלא גם באיכות התהליך. זו למידה חווייתית שפתוחה לתשובות שונות ומבוססת על דיאלוג מתמשך בין המורה לתלמידים ובתוך קהילת הלומדים. למידה דמוקרטית היא למידה מתוך שמחה, יצירתיות ופתיחות.

במפגש הלמידה נוצר תהליך רב ממדי של  העצמת הלומד הייחודי ושל קבוצת הלומדים. דרך מפגש הלמידה הפעיל, נבנה תהליך דינמי אישי וקבוצתי, המעודד פיתוח ויצירה של לומדים אקטיביים, המודעים לעצמם כאנשים לומדים, ומודעים לחשיבות תרומתם לעולם סביבם.

הידע בפדגוגיה הדמוקרטית אינו קורפוס ידע צר ומוגדר, אלא רחב ומשתנה, תלוי הקשר ותרבות, הנתון לדיאלוג יצירתי בין המורה לתלמידים ובתוך קהילת הלומדים. למרות בקיאותו, המורה אינו בעל הידע היחיד אלא מי שמטרתו לעודד את התלמידים לרכוש וליצור ידע דרך גילוי עצמי, הבנה וערעור על ידע קיים.

הפדגוגיה הדמוקרטית מאפשרת למורה להשתמש במגוון של כלים ומודלים פדגוגיים שונים. עליהם ניתן למנות: למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת מקום וקהילה, למידה בניהול עצמי, למידה מבוססת משחק וכדומה.  

המכנה המשותף לכלים ולמודלים הללו הם עקרונות הפעולה הבאים:

  1.   בחירה ואחריות: פרואקטיביות של הלומד מייצרת בעלות ואחריות של הלומד על הבניית הידע ויצירת ידע חדש ומקורי, הן אישי והן קבוצתי. היצירה בונה מרחב לבחירה ואוטונומיות של הלומד ומעניקה תחושה של משמעות ומימוש עצמי.
  2. דיאלוג :יצירת  מפגש מכבד בין אדם, קבוצה וידע, הכולל הקשבה ולגיטימציה לערעור, ספק, ושאילת שאלות.
  3. רלוונטיות ללומד לקהילה ולסביבה: למידה רלוונטית ללומד המחוברת לעולם האמיתי, לקהילה שבה הוא חי ולסביבה שבה  הוא פועל.
  4.   קהילת לומדים: יצירה של שיתופי פעולה ושל שותפות הלומדים בתהליכי הלמידה, יצירת קהילת לומדים שיתופית המאפשרת שוויון מתוך שונות.
  5.  יצירת מרחב מכיל: הכלה של השונות בין התלמידים ובמגוון הרחב של אזורי חוזק וצמיחה. העצמת ייחודיותו של כול לומד באמצעות דרכי למידה  ועשייה מגוונות.

עקרונות פעולה אלה מאפשרים למורים לעצב יחידות לימוד המבוססות על מודלים קיימים או לפתח בעצמם מודלים ייחודיים, המותאמים להם ולבית הספר, אשר מאפשרים יישום של תרבות דמוקרטית.

השאר/י פרטים ונחזור אליך בהקדם

15 + 3 =

שינוי גודל גופנים
ניגודיות